אלוהים מרחם על ילדי הגן. אלון גל ורשת עושים מהם כסף

 

 

 

 

 

 

 

 

משפחה מתפרקת מול פני האומה: לימור ומורי התינוק, רונן וליהיא 
(צילום: שידורי רשת/ערוץ 2. עיבוד תמונה: ע.ב)

אלוהים מרחם על ילדי הגן
פחות מזה על ילדי בית-הספר
ועל הגדולים לא ירחם עוד
ישאירם לבדם
ולפעמים,
יצטרכו לזחול על החול הלוהט
כדי להגיע לתחנת האיסוף
והם שותתי דם.
(יהודה עמיחי)

מסתבר שגם אלוהים הוא כבר לא מה שהיה פעם, מאז שהפך לחברת אחזקות חובקת-עולם והעביר את פעילותו בתחום התקשורת לניהולו הישיר של אלוהי הרייטינג הצעיר והאסרטיבי, אשר חרט על דיגלו את המנטרה האולטימטיבית – כסף. הרבה. כסף. 

וכאשר מדובר בכסף אלוהי הרייטינג לא רק שאינו מרחם על ילדי הגן, אלא הוא שמח לצלם אותם ואת הוריהם זוחלים כשהם שותתי דם, כשלצידם "המאמן הלאומי" אשר מלטף אותם בידו האחת, בעוד ידו השנייה מתקתקת על הקופה הרושמת. שהרי לא התכנסנו לשיחת נפש נינוחה ומסקרנת בנוסח פרופ' יורם יובל, כי אם לפורנו משפחתי גבה גלי ומעורר חלחלה בטעם תות.

פרומו: "משפחה חורגת עם אלון גל בעונה עוצמתית ומרגשת"
הרעיון המקורי שמאחורי התכנית "משפחה חורגת" הינו נכון וחיובי: במציאות בה משפחות רבות אינן מצליחות לנהל את תקציבן כהלכה ונקלעות עקב כך לחובות ולקשיים, יש מקום לתכנית אשר תסייע ותעניק להן עצות וכלים להתנהלות טובה ומוצלחת יותר.

אלא שאלוהי הרייטינג ויתר כבר מזמן על מחלקת החסד הקטנה וחסרת הביקוש, והוא מעדיף להשקיע במחלקת הדרמה הפופולארית: אם משפחה באוברדראפט אופייני כבר לא מרגשת אותנו, הבה נחפש משהו מרגש באמת – כמו משפחת קדוש אשר מתפרקת לנו מול המסך, ומותירה אותנו בציפייה דרוכה לשבוע הבא: יתגרשו או לא יתגרשו? ואם את מתוחים באמת שילחו SMS ובואו לאתר שלנו.
שתי פרסומות וחזרנו.

———————————————————————————
תשדיר מס' 1: כסף. הרבה. כסף
מחשבות על המפגש הבלתי-אמצעי בין "התוכן" לבין "השיווק"
עיסוקה של "משפחה חורגת" בענייני "כלכלת המשפחה" הינו עלה תאנה זערורי לדבר האמיתי לשמו התכנסנו במשרדי רשת: פורנו משפחתי עתיר רייטינג אשר יגלגל לידינו עוד ועוד כסף. הרבה. כסף.

עלה התאנה הקטן גם מנסה להפריד בין "שקופיות החסות" לבין אינספור רגעי "התוכן השיווקי" המושתלים בגסות לאורך כל התכנית: החל מהריטואל החוזר של "ייעוץ בנקאי אישי" (תודה לבנק הפועלים על החסות הראשית לתכנית), המשך בהמלצתו החמה של המאמן הלאומי לרכז את הקניות "במקום שבו הכסף שלכם קונה יותר" (לגמרי במקרה הסיסמה של "שופרסל"),  וכלה בהנחייה החד-משמעית שלו "לשוחח מהבית, מטלפון נייח לטלפון נייח" (אופס, גם "בזק" כאן).
הנסיון להסוות את "התוכן השיווקי" מתפוגג לחלוטין באתר הפורום של התכנית, בו ממליצה "מנהלת הפורום" לכל הפונים לאתר לפנות ישירות למשרדי חברת "תות", ואף לזכות בפגישה חינם. וואוו.

תשדיר מס' 2: גבולות. אין. גבולות
מחשבות עגומות על עולם האימון בישראל
"משפחה חורגת" מפגישה אותנו, כאמור, עם מי שמתיימר להיות "המאמן הלאומי" ולהכשיר בבית מדרשו מאות "מאמנים" בצלמו ובדמותו. אדם עם כשרון, כריזמה ויכולות אותן הוא מתעל, למרבית הצער, למחוזות אגוצנטריים ונרקסיסטיים, כל זאת תוך חוסר מודעות לגבולותיו האישיים והמקצועיים.
מילא אימון של אנשי מכירות או ייעוץ כלכלי ברמה אלמנטארית – מהיכן בדיוק נובעת היומרה "לאמן" זוגות ומשפחות במצבי משבר, הורים לילדים בגילאי ההתבגרות, ושאר תחומים בהם נדרשת במדינתנו הכשרה רבת שנים והסמכה מקצועית?
האם "המאמן" אינו נדרש להבנה, ולו מינימלית, במאטריה המקצועית בה הוא מתיימר לעסוק?
————————————————————————————

בחזרה לשידור המרכזי: מי שומר על ליהיא וחבריה?
כאשר מדובר בזוג קדוש אשר בוחר להתפרק מול עינינו זה אולי מבחיל ומיותר, אך עדיין לגיטימי. זכותם של אנשים בוגרים לבחור את הבמה ואת ההקשרים בהם הם נחשפים לציבור. כל אחד ודקות התהילה שלו.

אך כאשר מדובר בתינוקות, ילדים ובני נוער, התמונה היא אחרת חלוטין, לא רק במישור המוסרי כי אם גם במישור החוקי:
בדיוק לפני 18 שנים, בחודש נובמבר 1991 נכנסה לתוקף בישראל אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, אשר באה לעגן את זכויותיהם של ילדים באשר הם ולהגן עליהם מפני פעולות והתנהגויות העלולות לפגוע בהם בהווה ובעתיד. אף כי האמנה אינה בגדר "חוק" במשמעותו הסטטוטורית, הרי שהיא אמורה להציב תשתית לחקיקה בתחומים הרלוונטיים ואמות מידה ברורות בכל הקשור לילדים וזכויותיהם.
סעיף 16 של האמנה קובע: "שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו או תכתובתו, ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב".
סעיף 19 מפרט יותר: "המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים החקיקתיים, המינהליים, החברתיים והחינוכיים המתאימים, על מנת להגן על הילד מפני כל סוגי האלימות הגופנית או הנפשית, החבלה או ההתעללות, ההזנחה או הטיפול הרשלני, האכזריות או הניצול (הדגשה שלי – ע.ב), לרבות התעללות מינית, שעה שהוא נתון לשגחת הורה(ים), אפוטרופוס(ים) חוקי(ים) או אדם אחר המופקד על הדאגה לו".

חשיפתה של ליהיא אמש בתכנית מהווה עבירה ברורה על אמנת זכויות הילד כרוחה וכלשונה כאחד, ועל כללי האתיקה העיתונאית האלמנטארית: לא רק שהיא מוצגת בתכנית כמקור מרכזי למריבות האינסופיות בין הוריה, אלא שהיא נחשפת בשמה ובתמונתה המלאה כאשר היא במרכזן של סיטואציות קשות ופוגעניות, שלה ושל הוריה, ביחד ולחוד.

וכן, אני יודע כבר היום שמדובר בהפי-אנד, וכי לאחר עוד כמה פרומואים עתירי פאתוס תשוב משפחת קדוש במוצאי השבת הבאה ותתחבק מול עינינו המשתאות בפרק "עוצמתי ומרגש במיוחד". אלא שאין בכך כל נחמה וכל תיקון לפגיעה השיטתית והמתמשכת של התכנית בליהיא ובילדים ונערים אחרים אשר הופיעו ויופיעו בה, ובאופן בו היא מנצלת אותם באופן ציני כחלק מטקסי הזבח לאלוהי הרייטינג ולאלת החמדנות.

מי יכול לעצור את זה?
הנה רשימה חלקית של כמה מהגופים האמונים על שמירת החוק בעניין שיתופם של פעוטות, ילדים ובני נוער בתכניות טלוויזיה. אתם מוזמנים לפנות אליהם, להביע את דעתכם ולהשפיע על פעולותיהם:

משרד התקשורת, לשכת הדובר

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, נציב תלונות הציבור

אב"י – האגודה הבינלאומית לזכויות הילד, ישראל

אל"י – האגודה לשמירת הילד בישראל

 

הרחבות:
לצפייה בפרק המלא של התכנית