Posts Tagged ‘Disruptive Innovation’

YO – שיא הטמטום או גאונות במיטבה?

20.06.14

YO, אתם בעניינים?
yo logoהרחק מהדאגה לנערים החטופים, הקינות על מפלתה של ספרד במונדיאל, וכתבות הצבע על ההריון של נינט – מטריפה את הרשת בימים האחרונים אפליקציה חדשה אשר מאתגרת את גבולות עולם "התקשורת הבין-אישית" ומעוררת ויכוח לוהט האם מדובר בשיא חדש של טמטמת המונים, או שמא בפיצוח גאוני של עולם התקשורת במתכונתו החדשה: מקסימום נוכחות + מינימום תוכן + מינימום מאמץ.

תקציר מנהלים: מילה אחת בלחיצה אחת
את הסיפור המלא של YO, הוגיה ושימושיה, תוכלו למצוא היום בשפע מקומות, כמו למשל כאן. בקצרה: בעולם תקשורתי עמוס לעייפה אנו מחפשים דרכים חדשות לתקשורת אישית קצרה ויעילה ככל הניתן:  שימוש ב- SMS חוסך לנו את הצורך במייל, ציוץ ב-Twitter  מגביל אותנו למסר של 140 תווים, ואילו Instagram מוכיח שתמונה שווה אלף מילים…
YO לוקחת את זה צעד אחד קדימה ומאפשרת לנו לאותת לחברינו באופן הפשוט והחסכוני ביותר: כל שעלינו לעשות הוא לסמן את הנמענים (אשר הורידו גם הם את האפליקציה), וללחוץ על כפתור השליחה. על המסכים של הנמענים שנבחרו יופיע שם השולח, בנוסף לסאונד קצר של המילה YOהכי מיידי. הכי ברור והכי חסכוני שיש.

yo app


YO, גם אתם מנותקים?

aaron paul 3הסבר קצר לקשישים ביננו שחצו את רף ה-30 ולמי שעדיין לא נחשף לדמותו של ג'סי פינקמן בסדרת המופת "שובר שורות": YO משמשת בו זמנית הן כמילת קריאה ("היי אתה") והן כמילת חיבור בתוך המשפטים הקטועים האהובים על צעירינו, בדומה ל-"כזה" וה-"כאילו" של פעם… השימוש בהברה אחת למגוון משימות תקשורתיות הופך אותה לאחד מביטויי התקשורת האולטימטיביים של הדור הצעיר המחפש פתרונות פשוטים וחסכוניים ככל הניתן.
YO, הבנתם?

WTF… מליון דולר?
את האפלקציה החדשה הגה היזם אור ארבל, אשר לדבריו פיתח אותה תוך פחות מיממה. אל ההתרגשות מקצב הורדות האפליקציה (עשרות ומאות אלפים בימים האחרונים) נוספת לא מעט קינאה לנוכח הודעת החברה כי הצליחה לגייס משקיעים אשר יזרימו לה מליון דולר לצורך הקמת התשתית הארגונית וגיוס אנשי מקצוע להמשך הפיתוח, וכפי שניסח זאת אחד הגולשים השנונים של כלכליסט:
יו תגובה כלכליסט

TAM ta-tam, TAM ta-tam
מבט ציני פחות ויצירתי יותר יזהה כאן ביטוי למגמה אשר פורצת החוצה בהזדמנות זו: שימוש בתקשורת דיגיטלית לצורך איתות (בשונה מ-דיבור). את רעיון "האיתות" ניתן כמובן להרחיב הרבה מעבר לעולם התקשורת החברתית, ולנצל אותו במגוון רחב של יישומים אישיים וארגוניים: החל מיישומי קריאה לעזרה (HELP) , דיווחי ביצוע קצרים (בוצע, נמסר, הגעתי וכדומה) או דרישות ביצוע (צלצל, חזור הביתה וכדומה). את האיתותים ניתן לבצע כטקסט או כאייקונים גרפיים ברורים, וכאמור גם ללוות אותם בסאונד רלוונטי (טקסטואלי או סימבולי).
הכי קצר, הכי מהיר והכי יעיל שניתן.

הציניקנים יצקצקו על החזרה לתופי הטם-טם של אבותינו הקדמונים ולמכשירי ה- Paging שאיתם הסתובבנו עד לא מכבר כסמלי סטטוס אישיים וארגוניים, בעוד שמיטיבי הלכת בעולם החדשנות יזהו כאן פריצה "תת-קרקעית" האופיינית למהלכי חדשנות משבשת (Disruptive Innovation) – ראו כאן.

אז… שיא הטמטום או גאונות במיטבה?

[ עדכון מתגלגל – 21.6.14 ] 
א. תוך פחות מיממה מפרסום הפוסט הזה מטפסת YO לחמישיה הפותחת של מצעד האפליקציות העולמי (כאן), ומחדדת עוד יותר את השאלה – טמטום או גאונות?

ב. רבים מהמגיבים, כאן וברחבי העולם, מתיחסים לאפליקציה כאל עוד דוגמה ל"בועה" קצרה ובת חלוף. כל זה נכון, אבל אם נאמץ את המטאפורה, הרי שגם לבועה יש כמה שניות של יופי ותהילה, ומי שיודע להיות שם בשניות הרלוונטיות יכול לצאת מהן מאושר ומעושר (תשאלו את יוסי ורדי וחבורתו המוכשרת שמכרה ל- AOL במאות מליוני דולרים את ICQ, שגם היא התפוגגה לה בינתיים).
magical bubble

 

חדשנות עכשיו: משהו השתבש לנו, וטוב שכך

29.03.14

כנס "המהלך האסטרטגי" אשר התקיים השבוע באוניברסיטת ת"א תחת הכותרת חדשנות משבשת (Disruptive Innovation), היווה הזדמנות למפגש נוסף עם תחום זה, אשר זוכה בשנים האחרונות לעניין רב הן בעולם האקדמי-מחקרי והן בעולם הניהולי והפרקטי בו שואפים מנהלים בארגונים עסקיים ואחרים למצוא את הכלים אשר יעניקו להם יתרון תחרותי משמעותי ומתמשך.

קיצור תולדות החדשנות המשבשת: דילמות ופתרונות
Innos-Solutionאת המושג Disruptive Innovation טבע לפני יותר מעשור קלייטון מ. כריסטנסן (Clayton M. Christensen), פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד אשר פרסם במהלך השנים האחרונות שורה ארוכה של ספרים העוסקים בחדשנות לסוגיה – שמידע נוסף עליהם תמצאו כאן.

ספרים אלה, שחלקם נכתב בשיתוף עם מנהלים וחוקרים אחרים, עוסקים בסוגיות שונות של עולם החדשנות, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הניהולית והארגונית, תוך הצגה מנומקת ורהוטה של הדילמות המרכזיות (סיכונים מול הזדמנויות, הישגים מהירים מול פיתוח לטווח ארוך,  שיפור מתמשך מול פריצת דרך מהירה ועוד) ומולן הצעות לפתרונות מתודולגיים וניהוליים להתמודדות עם דילמות אלה.

הרעיון המרכזי של תפיסת החדשנות המשבשת מתמקד ביצירתם של מוצרים ושירותים אשר "משנים את חוקי המשחק" (Game Changing). בראיון הקצר שבסרטון מטה מציג כריסטנסן את עיקרי התפיסה, תוך דגש על ההבדל בין "חדשנות פורצת דרך" (המתמקדת בשיפור הביצועים קיימים) לבין "חדשנות משבשת" אשר פותחת עבורנו מרחבים חדשים של הזדמנויות – ובראשן כניסה לשווקים חדשים והגעה לקהלי יעד חדשים ורחבים הרבה יותר מאלו שהכרנו עד כה.
למיטיבי לכת: שימו לב לחלקו השני של הראיון (דקה 4:10) בו מספר כריסטנסן על הפגישה המכוננת שלו עם אנדי גרוב (Andy Grove), המנכ"ל האגדי של אינטל. "אתה מכיר את אינטל הרבה יותר טוב ממני", אמר כריטנסן לגרוב " ולכן איני יכול לומר לך מה אתה צריך לעשות. מה שאני יכול להציע לך הוא איך לחשוב".

בין חדשנות "פורצת דרך" לחדשנות "משבשת" – היבטים פרקטיים
חדשנות פורצת דרך (Breakthrough Innovation) וחדשנות משבשת אינן גישות המתחרות זו בזו, כי אם גישות המבטאות מיקוד ניהולי שונה. כפי שמסביר כריסטנסן בקצרה בסרטון מעלה, בעוד שחדשנות פורצת דרך מתמקדת בשיפור דרמטי של היכולות הקיימות (מהר יותר, חזק יותר…) המוצעות ללקוחות הקיימים, הרי שתועלתה המרכזית של החדשנות המשבשת באה לידי ביטוי ביצירת שווקים וקהלי יעד חדשים (למיטיבי לכת: ע"ע אסטרטגיית האוקיינוס הכחול).

מבט לאחור למהלכים הזוכים היום לכינוי "חדשנות משבשת" מגלה כי ביסודם מצויות טכנולוגיות, מוצרים או שירותים אשר על-פי-רוב היו קיימים בשוק אך בהיקף נמוך – עקב מחיר גבוה, יישומיות נמוכה, דרישה בהיקף נמוך, רגולציה מחמירה וכדומה. "המהפך" מתחולל בדרך כלל כאשר אחד המרכיבים המרכזיים (מחיר, יישומיות, נגישות, רגולציה וכדומה) משתנה ומאפשר שינוי דרמי של "חוקי המשחק" ובעקבותיהם של "זירת המשחק" כולה.

connex drillדוגמה אופיינית, אשר הוצגה במפגש השבוע ע"י אלחנן יגלום, יו"ר חברת Stratasys (לשעבר Objet), היא מהפכת הדפוס בתלת-מימד (3D Printing) – אם עד לפני מספר שנים הוצעו בשוק מדפסות איטיות מאד, יקרות מאד ובעלות יכולות טכניות מוגבלות (ומכאן גם היישום המוגבל וההיקף הקטן של קהלי היעד), הרי שפריצות דרך טכנולוגיות במספר תחומים המשולבים זה בזה במדפסות אלו (מיחשוב, רמות דיוק, סוגי חומרים ועוד) מאפשר ליצור קווי מוצרים חדשים המאפשרים גישה לקהלים חדשים במגזר העסקי והארגוני, כאשר הגדלת ההיצע והורדת המחירים יוצרת חזון חדש של מדפסות לשימוש הקהל הפרטי – באמצעות מרכזי שירות ייחודיים אשר יהיו נגישים לקהל הרחב (ראו כאן את מיזם XLN של מכון ראות) ובהמשך הדרך אף לשימוש ביתי.
[בתמונה: דגם של מקדחה המיוצר כולו במדפסת 3D של Stratasys]

bitcoinהזדמנות אופיינית אחרת ליישום חדשנות משבשת נוצרת בעקבות שינויים רדיקליים בזירת הפעולה, באופן שמסיר אחד או יותר מהחסמים אשר היו קיימים בזירה זו. אחת הדוגמאות הבולטות בתקופה האחרונה הוא סיפור עלייתם של המטבעות הדיגיטליים, כמו Bitcoin ואחרים, שעלייתם נובעת משילוב של מגמות חברתיות (רצון במטבעות שאינם נשלטים ע"י השלטון) עם יכולות מיחשוב ותקשורת מקוונת הנדרשות לצורך "כריית" המטבעות (כתחליף להדפסת הכסף המקובל) ולביצוע בפועל של עסקאות במטבעות אלה.

מבחן היישום: חדשנות משבשת – מתיאור היסטורי לכלי ניהולי
בדומה לתופעות אחרות בעולם הניהול, ובעיקר בתופעות המיוחסות לגורמי הצלחה וכשלון של ארגונים, טמון האתגר הפרקטי ביכולת לעבור מזיהוי רטרוספקטיבי ("כך הצלחנו") לפעולה ניהולית פרואקטיבית ("כך נצליח"). התשובה לאתגר זה טמונה ביכולתנו לנתח את המציאות הקיימת ברזולוציה שונה וגבוהה יותר ולאבחן את המרכיבים הרלוונטיים הנמצאים לעתים רבות "מתחת לראדאר". בהקשר לחדשנות משבשת, טמון האתגר בזיהוי של מרכיבי הפעולה תוך שאלה "מהם החסמים (הטכנולוגיים, העסקיים, הסביבתיים, הרגולטוריים וכדומה) שהסרתם תיצור שינוי דרמטי בחוקי המשחק".

לאחר שזיהינו חסמים אלה, נוכל לפעול בשתי דרכים: לעקוב מקרוב אחרי גורמים אלה כך שנוכל לזהות מיידית את השינויים בהם, או לפעול באופן יזום להקטנת השפעתם ואולי אף להסרתם המוחלטת.
מובן כי ניתן גם לפעול בכיוון ההפוך – לזהות גורמים הצפויים להתחזק (לדוגמה: סטנדרטים חדשים לבטיחות בכלי רכב), להערך מראש לשינוי זה (התאמת הדגמים המיובאים) ולפעול להאצת השינוי (לובינג לתמיכה בהחמרת הדרישות והתקנים הרלוונטיים).

*** דבר המפרסם ***
להזמנת הרצאות, סדנאות ומפגשי מנהלים בנושאי יצירתיות וחדשנות:
טל. 4534227 – 054
דוא"ל  ibchor@015.net.il

The Innovator's DNA: חמש תשובות טובות + שאלה מצוינת

23.07.11

מהם "מרכיבי היסוד" המשותפים לארגונים שהחדשנות היא הבסיס להצלחתם?
האם מרכיבים אלה הינם "תכונה מולדת", או שניתן לפתח אותם ברמה האישית והארגונית?  ואם כן, כיצד עושים זאת?

סיפרם החדש של שלושת הפרופסורים לניהול –  Hal Gregersen, Jeffrey Dyer ו- Clayton Christensen (סקירה קצרה עליהם תוכלו למצוא כאן) – אשר יצא לאור השבוע בהוצאת הרווארד ביזנס רוויו היוקרתית, מנסה לתת תשובות לשאלות אלו ולהציע למנהלים בארגונים תובנות וכלים מעשיים לפיתוח חדשנות אישית וארגונית.
הספר מתבסס על מחקר בן למעלה משש שנים בו פגשו המחברים אלפי מנהלים מארגונים מובילים בכל רחבי העולם, תוך דגש על ארגונים אשר הוגדרו כחדשניים בתחומם. בנסיון לענות על המודל האמריקאי הקלאסי של ספרי מנהלים המציגים "מתכונים להצלחה", מתמצתים המחברים את תובנות המחקר ל-5 מיומנויות מרכזיות, אותן הם מזהים כבסיס המשותף למנהלים המצליחים ליצור ולקדם בארגוניהם תהליכי חדשנות פורצת דרך (Disruptive Innovation):

Associating – "לחבר (מחדש) את הנקודות"
היכולת לצרף מרכיבים מעולמות ומתחומים שונים, ובכך ליצור מוצרים ושירותים חדשניים המאפשרים לנו ליהנות מיכולות חדשות. הדוגמה הקלאסית (והבנאלית משהו…) היא קורס הקליגרפיה אותו לקח סטיב ג'ובס לאחר שהופסקו לימודיו בפרינסטון, קורס אשר הטביע בו את תפיסת העיצוב (Design) המהווה מאז ועד היום את הבסיס למוצריה של חברת אפל. חובבי החשיבה היצירתית יזהו כאן את מוטיב "הפירוק וההרכבה" המהווה את הבסיס האלמנטארי לתהליכי חשיבה יצירתית בכלל, ולחשיבה המצאתית (Inventive Thinking) בפרט.

Observing – להתבונן (בסקרנות)
היכולת "לפרק ולהרכיב" נשענת, בראש ובראשונה, על היכולת להתבונן בסקרנות על העולם שסביבנו ועל אנשים, תהליכים ותופעות הנקרות בדרכנוכדוגמה למרכיב ההתבוננות מביאים המחברים את סיפור הולדתה של Quicken, תוכנת הדגל של חברת Intuit, תוכנת הנהלת-חשבונות פשוטה ואינטואיטיבית אותה פיתח מייסד החברה, סקוט קוק,לאחר שהתבונן בנסיונותיה הנואשים של אשתו לעשות סדר בחשבונות הרבים של משק הבית המשותף שלהם…

Experimenting – לנסות ולהתנסות
בשונה מהתפיסה הפופולארית בקרב מנהלים רבים, לפיה עליהם לחפש את "הפתרון המושלם" (ומכאן גם הציפייה מאנשיהם ומיועצים חיצוניים להביא להם פתרונות כאלה, "ביד ומיד"), למדו מיטיבי הלכת בתחום החדשנות כי פתרונות רבים הינם תוצאה של תהליכי התנסות, בהם נבחנים רעיונות ופתרונות שונים, המתגבשים בסופו של דבר לפתרון המיטבי.
כדוגמה להשפעת תהליכי ההתנסות על עיצוב תפיסת עולמו ואופי פעולתו של המנהל, מביאים המחברים את ג'ף בזוס, מייסדה של Amazon, אשר בילה את ימי ילדותו בחוה החקלאית של סבו, מקום בו נדרשו מעת לעת פתרונות עצמאיים ויצירתיים לטיפול בתקלות ובסיטואציות מורכבות אחרות. במהלך שנותיה הראשונות של אמאזון, טוענים המחברים, עשו בזוס וחבריו נסיונות ושינויים רבים במודל העסקי ובתהליכי העבודה של החברה – עד שהגיעו למודל ולתהליכים שבהם היא פועלת כיום.

Questioning – לדעת. לשאול
אימרה ידועה גורסת כי "תשובות יוצאות דופן מתחילות בשאלות יוצאות דופן".  תהליכי ההתבוננות, כמו גם ההתנסויות והנסיונות אותם נערוך, יהיו בעלי ערך גבוה עוד יותר כאשר נדע לצרף להם גם שאלות היוצרות עבורנו ערך נוסף, כמו: מה למדנו מזה? מה ישפר את זה? מה הכי מרגיז או משמח אתכם במוצר או בשירות? מה יקרה אם…?

Networking – להתחבר. לשונה ולאחר
בשונה ממנהלים הנוטים ליצור קשרים עם עמיתים בתפקידים דומים לשלהם ועם אנשים התומכים בדיעותיהם ובאופן פעולתם, ניתן לזהות אצל מיטיבי הלכת בתחום החדשנות את הנטייה ליצור קשרים  עם אנשים בגילאים אחרים, בסטטוס חברתי וניהולי שונה משלהם, ואף  בתחומי פעולה אחרים חלוטין. הם יקראו ספרים בתחומים החורגים מתחומי עיסוקם והתמחותם, ילכו לקורסים, סדנאות והרצאות בתחומים מגוונים, ויחפשו כל העת, בתוך הארגון ומחוצה לו, אנשים ורעיונות אשר יעניקו להם השראה ויפתחו עבורם כיווני פעולה חדשים.
מיטיבי הלכת יזהו כאן את התשתית הניהולית החיונית להתנעה והטמעה של תהליכי "חדשנות פתוחה" (Open Innovation) – המבוססים על הרחבה מתמדת של מאגר הרעיונות ומגוון כיווני הפעולה העומדים לרשות הארגון.

…ולשאלת מיליון הדולר: אם זה כל-כך פשוט וקל, למה זה כל-כך קשה ליישום?
"מה הפתיע אתכם?" שואל המראיין את האל גרגרסן בדקה ה-13:30 של הראיון המופיע בסרטון מעלה. כאן אכן מגיע הטוויסט בעלילה ובראיון אשר זרם עד כה על מנוחות הבנאליה. הדקות הבאות בסרטון הן, לטעמי, החשובות ביותר. גרגרסן מישיר מבט אל המראיין ומשתף אותו בתובנה החשובה ביותר עבור כל מי שרוצה להפוך את החדשנות לאחד מעמודי התווך של הארגון:
ארגונים רבים מצהירים השכם והערב על "שאיפתם לחדשנות", אך כאשר בודקים מקרוב את התנהלותם בפועל ביחס לחמש המיומנויות המרכזיות אותן הזכרנו, מגלים כי ברוב הארגונים לא רק שלא מעודדים אותן, אלא אף מקשים על מי שמנסה לפעול לפיהן. שאלו את עצמכם:

* מתי לאחרונה שלחתם את עצמכם או את עובדיכם להתבונן בעמיתיכם או בארגון אחר?

* מהו מרחב הפעולה הניתן לכם ולעובדיכם לניהול נסיונות והתנסויות ומהו מרחב הטעויות העומד לרשותכם? 

* האם אתם מעודדים את עצמכם ואת עובדיכם לגלות עניין בתחומים החורגים מתחום עיסוקכם כפי שהוא מוגדר בארגון?

* מה אתם מבקשים מעצמכם, מעובדיכם ומיועציכם – תשובות טובות, או שאלות מצוינות?

[ עדכון והרחבות ]
ראיון נוסף על הספר (חפשו את ההבדלים), הפעם עם Jeff Dyer כאן.