Posts Tagged ‘AIG’

קמפיין מזרחי-טפחות: למה להעתיק, למה? (עדכון)

27.06.14

משרדי הפרסום המקומיים, בדומה לחבריהם ושותפיהם בעולם הגדול, נוהגים להתגאות בקמפיינים מקוריים המשלבים "אסטרטגיה מחודדת" + "קונספט נועז" + "יצירתיות מבריקה".

רק לפני רגע רץ פה קמפיין של AIG שבמרכזו התחכמות ושמה למה.

והנה, מעלה השבוע בנק מזרחי-טפחות קמפיין חדש שבמרכזו…


שורה תחתונה: יצאתם אלפקות.


*** עדכון *** עדכון *** עדכון *** עדכון ***

מתגובה שהגיעה אלי אמש (1.7.14) עולה כי אנשי הפרסום של מזרחי-טפחות (משרד ראובני-פרידן) טוענים כי הקמפיין שלהם עלה לאוויר כבר לפני יותר משנה, ומשודר כעת שוב עקב זכייתו של הבנק בתחרות כלשהי.

אני מניח כי טענות אנשי הפרסום כי הם "חשבו על זה קודם" נכונות עובדתית, ובכל זאת עולות לפחות שתי שאלות:
1. גם אם לא העתקתם את הרעיון, מדוע לשוב ולשדר אותו בסמוך (ולעיתים כנראה שגם בצמוד) לקמפיין אחר שרץ עכשיו ונתפס בציבור כקמפיין "המקורי" בעוד אתם נתפסים כחקיינים?
2. מאחר וידוע לכם על קמפיין "הלמה" של AIG, מדוע להתעקש על שידורו החוזר של קמפיין ישן ולא לשכנע את הלקוח לציין את זכייתו באמצעות מסר אחר, מקורי ומבודל?

שורה תחתונה בהחלט: למה + למה?

 

הפרסומות: בין הקרפדה המקרקרת לצפרדע הנהדרת

18.03.14

שני סרטוני פרסומת ויראליים שנחתו השבוע על שולחני הוירטואלי, ממחישים היטב את ההבדל בין פרסום נמוך ומטופש לבין פרסום אינטליגנטי, חכם ואפילו מבריק.

אקדים ואומר: זו לא שאלה של גודל תקציב (שתמיד משפיע), אלא תהליך שמתחיל בהגדרה ראויה של הקונספט השיווקי והפרסומי ("הבריף") וממשיך בתרגום הקריאייטיבי שלו – מה "הסיפור המוביל", מה "השפה" וכיצד בונים ומעבירים את המסרים הויזואליים והטקסטואליים.

וואט דה פאק איז דיס קרפדה מקרקרת?
לא ברור לי מה עובר על אנשי AIG בזמן האחרון, אך נראה שסדרת סרטוני ה-שוקה בכיכובה של שני כהן המוכשרת  (למשל כאן, כאן וכאן) משפיעה לא רק על קרבות השוק בין אגפי החיתום, אלא גם על קרבות האגו של אנשי הפרסום שרוצים להוכיח לנו "מי הכי cool בעיר".

למה שאלה הלמהאת התשובה לשני השנונה מנסים אנשי הפרסום של AIG למצוא בסדרת פרסומות הנשענת על  ערן זרחוביץ' בתפקיד ה-למה. קצת עצוב לראות שאת ההברקה החביבה של חנן שדמי ואורה איל (למה שאלה הלמה) הפכו אנשי הפרסום לקונספט פרסומי חלול הכולל שורה של דחקות רדודות, שלא רק שאינן מוסיפות לתדמית המותג אלא שלפחות אצלי אינן מעוררות כל חשק לחייג 1-800-400-400…

"בואו נעשה משהו ויראלי" אמר כנראה אחד מקציני האסטרטגיה בישיבת הצוות המוביל, "למישהו יש רעיונות?". "יש לי יש לי", קפצה מומחית המדיה-החברתית (או שמא היתה זו הפלאנרית המדהימה) "בואו נחבר את הלמה שלנו אל ליהי גרינר. אין משהו שהיא משתתפת בו שלא עף מיידית בכל רחבי הרשת…".
מי שלא היה כאן בשנה האחרונה יוכל להשלים פערים כאןכאן וכאן, ואם בא לכם על כפל מבצעים תוכלו לפנות 30 דקות לטובת מפגש הפסגות של הגברת עם חנוך דאום. ראו הוזהרתם כאן.

התוצאה: 3 דקות עתירות טעם רע, בכיכובן של הלמה המנג'סת והגרינר המכרכרת. תחזיקו חזק.


ובמעבר חד…

שטפתם פנים והסדרתם את הנשימה? מצוין, מאחר והסרטון הבא הוא ההיפך הגמור מזה שקדם לו – קונספט חכם וקריאייטיב משובח אשר מצליחים לפצח משימה שיווקית מורכבת ולתת לה תשובה יצירתית יוצאת דופן באיכויותיה. סיכוי טוב שתרצו להריץ את זה שוב לאחר הצפייה הראשונה. אני בעד.


בונוס למיטיבי לכת: ככה מספרים סיפור – ברשת ובכלל

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה שבה חוזר ועולה כוחו של הסיפור ושל היכולת לספר אותו (Story Telling) כמרכיב בעל השפעה דרמטית בעולם השיווקי והתקשורתי בו אנו פועלים.
בעוד שעולם הפרסום הקלאסי מאלץ אותנו לבנות מסרים קצרים (בני 15, 30, עד 60 שניות לכל היותר), הרי שערוצי המדיה החברתית מאפשרים לנו לעצב וליצור מסרים ארוכים ומורכבים יותר, שמבחנם העיקרי הוא היכולת להחזיק את הצופים קשובים, דרוכים ומופתעים.

אם עדיין לא עשיתם זאת, חזרו לסרטון "הצפרדע" (על הגברת המכרכרת באמת שאפשר לוותר) ושימו לב ליצירתיות ולדינמיות שבו הוא עשוי, להומור הדק שזרוי לכל אורכו ולפאנץ' השיווקי שהופך את הצפרדע לכל-כך נהדרת.

ומאחר והייתם חביבים והחזקתם מעמד עד כאן, קבלו 3:51 דקות עם Joe Sabia, שיודע איך מחברים סיפור מרתק עם טכנולוגיה מתקדמת…