Posts Tagged ‘שיווק ויראלי’

הפרסומות: בין הקרפדה המקרקרת לצפרדע הנהדרת

18.03.14

שני סרטוני פרסומת ויראליים שנחתו השבוע על שולחני הוירטואלי, ממחישים היטב את ההבדל בין פרסום נמוך ומטופש לבין פרסום אינטליגנטי, חכם ואפילו מבריק.

אקדים ואומר: זו לא שאלה של גודל תקציב (שתמיד משפיע), אלא תהליך שמתחיל בהגדרה ראויה של הקונספט השיווקי והפרסומי ("הבריף") וממשיך בתרגום הקריאייטיבי שלו – מה "הסיפור המוביל", מה "השפה" וכיצד בונים ומעבירים את המסרים הויזואליים והטקסטואליים.

וואט דה פאק איז דיס קרפדה מקרקרת?
לא ברור לי מה עובר על אנשי AIG בזמן האחרון, אך נראה שסדרת סרטוני ה-שוקה בכיכובה של שני כהן המוכשרת  (למשל כאן, כאן וכאן) משפיעה לא רק על קרבות השוק בין אגפי החיתום, אלא גם על קרבות האגו של אנשי הפרסום שרוצים להוכיח לנו "מי הכי cool בעיר".

למה שאלה הלמהאת התשובה לשני השנונה מנסים אנשי הפרסום של AIG למצוא בסדרת פרסומות הנשענת על  ערן זרחוביץ' בתפקיד ה-למה. קצת עצוב לראות שאת ההברקה החביבה של חנן שדמי ואורה איל (למה שאלה הלמה) הפכו אנשי הפרסום לקונספט פרסומי חלול הכולל שורה של דחקות רדודות, שלא רק שאינן מוסיפות לתדמית המותג אלא שלפחות אצלי אינן מעוררות כל חשק לחייג 1-800-400-400…

"בואו נעשה משהו ויראלי" אמר כנראה אחד מקציני האסטרטגיה בישיבת הצוות המוביל, "למישהו יש רעיונות?". "יש לי יש לי", קפצה מומחית המדיה-החברתית (או שמא היתה זו הפלאנרית המדהימה) "בואו נחבר את הלמה שלנו אל ליהי גרינר. אין משהו שהיא משתתפת בו שלא עף מיידית בכל רחבי הרשת…".
מי שלא היה כאן בשנה האחרונה יוכל להשלים פערים כאןכאן וכאן, ואם בא לכם על כפל מבצעים תוכלו לפנות 30 דקות לטובת מפגש הפסגות של הגברת עם חנוך דאום. ראו הוזהרתם כאן.

התוצאה: 3 דקות עתירות טעם רע, בכיכובן של הלמה המנג'סת והגרינר המכרכרת. תחזיקו חזק.


ובמעבר חד…

שטפתם פנים והסדרתם את הנשימה? מצוין, מאחר והסרטון הבא הוא ההיפך הגמור מזה שקדם לו – קונספט חכם וקריאייטיב משובח אשר מצליחים לפצח משימה שיווקית מורכבת ולתת לה תשובה יצירתית יוצאת דופן באיכויותיה. סיכוי טוב שתרצו להריץ את זה שוב לאחר הצפייה הראשונה. אני בעד.


בונוס למיטיבי לכת: ככה מספרים סיפור – ברשת ובכלל

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה שבה חוזר ועולה כוחו של הסיפור ושל היכולת לספר אותו (Story Telling) כמרכיב בעל השפעה דרמטית בעולם השיווקי והתקשורתי בו אנו פועלים.
בעוד שעולם הפרסום הקלאסי מאלץ אותנו לבנות מסרים קצרים (בני 15, 30, עד 60 שניות לכל היותר), הרי שערוצי המדיה החברתית מאפשרים לנו לעצב וליצור מסרים ארוכים ומורכבים יותר, שמבחנם העיקרי הוא היכולת להחזיק את הצופים קשובים, דרוכים ומופתעים.

אם עדיין לא עשיתם זאת, חזרו לסרטון "הצפרדע" (על הגברת המכרכרת באמת שאפשר לוותר) ושימו לב ליצירתיות ולדינמיות שבו הוא עשוי, להומור הדק שזרוי לכל אורכו ולפאנץ' השיווקי שהופך את הצפרדע לכל-כך נהדרת.

ומאחר והייתם חביבים והחזקתם מעמד עד כאן, קבלו 3:51 דקות עם Joe Sabia, שיודע איך מחברים סיפור מרתק עם טכנולוגיה מתקדמת…

שיא גינס בפרסום: הכי נמוך, וולגארי, שוביניסטי ו…גאוני!

06.09.08

אזהרת מסע: סירטון הפרסום הזה אינו מיועד ליפי-נפש, לשוחרי כבוד האדם בכלל ולפמינסטיות רדיקליות בפרט. הוא נמוך, הוא וולגארי, הוא שובינסיטי להחליא, והוא אחד מסרטוני הפרסום היותר גאוניים שפגשתי מאודי.

אם החלטתם לצפות בו, למרות שהוזהרתם – עשו זאת עכשיו, ואחר כך נמשיך…

חוכמת מיקוד המסר: ישר לביצים של קהל המטרה
שתיית בירה היא אחת מצורות היסוד של "שיחת גברים". במהותה הבסיסית, היא הזדמנות למפגש סביב האלמנטים הקמאיים של העולם הגברי, ואם תרצו להתחכם: תחתית החבית הגברית.
זה המקום שבו אנחנו אוהבים לשחרר את הכרס ואת מטעני הפאסון שצברנו, ולהיות לכמה דקות מי שאנחנו "באמת": יצורים נחותים, ילדותיים, שזקוקים להכרה ובטחון עצמי. במהלך השנים החלפנו את משחקי הפיפי והקקי במשחקי פיפי וציצים והוספנו להם את אלמנט ה-חבר'ה. מעתה אמור: פיפי. ציצים. חברים.

את התובנה הזו מבינות כבר מזמן חברות הבירה בעולם ובישראל, שמנסות אמנם להגדיל את קהל המטרה ולהיות "פוליטיקלי קורקט", אך יודעות שהבסיס היציב למוצריהן הוא השבט הניאדרטאלי השוכן בקרבנו, ואל השבט הזה צריך לדבר בשפה הבסיסית שהוא מכיר: פיפי, ציצים וחברים.

נפלאות "השיווק הויראלי" מאפשרות לנו לפעול כיום גם בערוצים שאינם במיינסטרים, ובטכניקות "גרילה" שאינן כפופות ואינן מצייתות לחוקי הזירה הציבורית.
כאשר אני צופה עם אהובתי במקבץ פרסומות הטלויזיה בו מופיעה הפרסומת המצויינת של גולדסטאר ("תשתחרר גבר") אני יודע למה הם מתכוונים אבל קצת מתקשה להתחבר לזה בפועל ברגע האמת, שהרי אני יודע מה היא חושבת על זה (הפוסטמה).
אבל כאשר מגיע אלי במייל הסרטון של גינס אני מריץ אותו 20 פעם (בשם השליחות המחקרית, כמובן) ומיד אחר-כך מפיץ אותו מיד לחברי הניאדרטאליים, ולקומץ חברותי היפות והאמיצות באמת.
ואם תרצו, זה כל הסיפור.

זה הכל בראש (הכחול) שלך, יקירתי
אני וסרטי סקס נחותים? אני והפיכת האישה לאובייקט מיני מושפל ומנוצל? אני??!!
הריצו שוב ושוב את הסרט (לא בגלל שבא לכם, חס וחלילה, אלא רק בגלל שביקשתי כל-כך יפה) ותופתעו לגלות שכולו מתרחש בראש שלנו, ולא בשום מקום אחר. זה בדיוק המקום בו הסרט הוולגארי, הנמוך, הסקסיסטי והשוביניסטי הזה הופך בעיני ליצירה גאונית.

גינס מישהו?

(תודה לד' היפה והאמיצה על ההרמה להנחתה)

כל מה שרצית לדעת על Twitter

03.09.08

כמו שאמר פעם חכם סיני (או ברנארד שואו, או אחת מ"הדוגמניות"…): "החדשות הרעות: אנחנו מדברים פחות ופחות, החדשות הטובות: יש לנו הרבה יותר ערוצים לעשות את זה".

טוויטר (Twitter) הוא אחד הערוצים החדשים שמנסים לשוב וליצור עבורנו את חוויית “השיחה הקטנה” והיומיומית ביננו לבין חברינו, באמצעות “ציוצים” קטנים (140 תווים לכל היותר) שמתעופפים ביננו. ואפילו בעולם העסקי, מוזמנים לפתע כל אנשי הארגון לצייץ ככל העולה על רוחם, גם בשעות העבודה…

כרגיל, יש מי שחושבים שזה גאוני ונפלא, ויש מי שמתעבים את הכלי ואת הקונספט שהוא מייצג.

* התנצלות: כפתור ה"לינק"  עדיין משובש אצלי, ולכן ההפניות ידניות ובלתי אלגנטיות…

האתר הרשמי: http://twitter.com/

הסבר קצר ומדליק על טוויטר תמצאו כאן:
http://dotsub.com/view/665bd0d5-a9f4-4a07-9d9e-b31ba926ca78

ביזנסוויק: האם יש לטוויטר סיכוי מול ענקים כמו פייסבוק?
http://www.businessweek.com/technology/content/may2008/tc20080514_269697.htm

בלינק: על טוויטר ככלי לניהול Conversation Marketing:
http://blinkit.co.il/?p=115

ומי שירצה להמשיך ולצלול, ימצא אינסוף התיחסויות נוספות בכל רחבי הרשת…