Posts Tagged ‘פרינסטון’

ג'ף בזוס (אמאזון): על כישרון ובחירה, פיקחות וטוב לב

27.08.10

אירועי סיום התואר של מוסדות אקדמיים הינם ההזדמנות האחרונה להעניק לבוגרים הטריים "צידה לדרך", רגע לפני שהם יוצאים ממגדל השן האקדמי אל העולם האמיתי. אם תרצו, זו ההזדמנות לחבר את הידע שנרכש באקדמיה אל התבונה הנדרשת כדי להפוך את הידע והכישרון ממשאב אישי למשאב התורם לחברה בה אנו חיים ופועלים.

ברוח זו פגשנו בעבר את הרצאתו המיתולוגית של סטיב ג'ובס בפני בוגרי סטנפורד, והפעם – הרצאה חדשה ויוצאת דופן של ג'ף בזוס (Jeff Bezos), בוגר פרינסטון אשר הקים בשנת 1994 את Amazon ומנהל אותה עד עצם היום הזה, אשר הוזמן לשאת דברים בטקס הענקת התארים לבוגרי אוניברסיטת פרינסטון בחודש יוני השנה.

במהלך שש הדקות הראשונות של הסרט סוקרת נשיאת האוניברסיטה, Shirley M. Tilghman, ביבשושיות מסויימת את דרכו ואת דמותו המרתקת של ג'ף בזוס ואת דרכה מעוררת ההשראה של אמאזון – מהקמתה במוסך הביתי בסיאטל, דרך צמיחתה לחנות הספרים הגדולה בעולם, ועד מקומה הנוכחי כמשווקת תכנים דיגטליים (ע"ע Kindle), תוך שהיא מונעת על-ידי חזון מרחיק לכת ומחוייבות טוטאלית ליצירת חוויית קנייה חסרת תקדים וערך יוצא דופן ללקוח.

עד כאן הכל פחות או יותר צפוי (פרינסטון = כישרון + הישגים = הצלחה אישית = הצלחה עסקית = הצלחה עולמית), אלא שאז מטפס בזוס אל הקתדרה שבמרומי האולם, ומספר על חוויית הילדות אשר לימדה אותו את ההבדל בין פיקחות (Cleverness) שהיא סוג של כישרון (Gift), לבין טוב לב (Kindness), שהוא סוג של בחירה (Choice).

פנו לעצמכם 19 דקות, החזיקו מעמד והאזינו למידע הרב הנשפך עליכם בשליש הראשון, חכו למפנה המפתיע המתרחש באמצע העלילה, וצאו עם עוד חומר למחשבה לקראת השנה החדשה הניצבת בפתח. שנאמר: "ובחרת בטוב".

*  לחובבי הפרזנטציה, השכנוע וההשפעה:
    עוד דוגמה מצויינת לפער בין אוסף נתונים לבין סיפור טוב

מחשבות רדיקליות על חדשנות ואקטיביזם

25.01.09

בעוד שהעיסוק בהיבטים הטכנולוגיים והארגוניים של תהליכי חדשנות ותרומתם להצלחה של מוצרים ושירותים חדשים זוכה לתשומת לב רבה, הקדשנו עד עתה תשומת לב מעטה יחסית לתהליכים החברתיים המעודדים (או מונעים ומעכבים) את הצלחתם השיווקית של רעיונות, מוצרים ושירותים חדשניים.

market-rebels-front-coverבספר חדש ומרתק, אשר יצא לאור החודש בהוצאת פרינסטון היוקרתית, מציג Hayagreeva Rao, פרופסור להתנהגות ארגונית בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת סטנפורד, את הזיקה בין מאפייני ההצלחה של תנועות "אקטיביסטיות" לבין אלו של קמפיינים להחדרת מוצרים ורעיונות שיווקים חדשים, תוך ניתוח מבריק של התהליכים הנדרשים לשבירת פרדיגמות קיימות, הטמעה של תפיסות חדשות, ורתימה של "ההמונים" להצטרפות למעגל התומכים והמשתמשים.

Hot causes and cool mobilization
המפתח המרכזי להצלחה, טוען ראו, הוא יצירת השילוב הנכון בין "סיבה טובה" לבין "השתתפות מגניבה" (באנגלית זה אכן נשמע הרבה יותר חם ומגניב…) – כאשר Hot Causes הן המפתח להשגת תשומת ליבו של הצרכן הרווי במסרים שיווקיים, כמו גם לנכונותו לשנות תפיסות והרגלים ולבחון פתרונות חדשים, ואילו Cool Mobilization הוא המפתח ליצירת "מסה קריטית" אשר הופכת את הנכונות האישית לתהליך חברתי רב עוצמה אשר משפיע על השוק כולו.

ההבנה העמוקה של התהליכים החברתיים האופיניים ליצירה והחזקה של קהילות "אקטיביסטיות" הינה, על-פי ראו, הגורם המרכזי בהפיכת הרעיון לסיפור הצלחה (ראה, בפעם המי יודע כמה, את קהיליית המאמינים של Apple) או להצלחה מוגבלת בלבד (ראה את Segway שהבטיח להיות "מהפכה עולמית" ונשאר אזוטרי למדי, מאחר ולא הצליח ליצור "סערת רגשות" סביב החדשנות הטכנולוגית הטמונה בו) או אף לכשלון, זמני או מוחלט, של רעיונות – טובים וחזקים ככל שיהיו.
כדוגמה מרתקת להשפעה החברתית על קליטתו או דחייתו של מוצר חדשני מביא ראו את ההתנגדות העזה לה זכו בתחילה מכשירי שמיעה חדשניים אשר הוצעו להשתלה באזניהם של ילדים כבדי שמיעה, דוקא בקרב קהיליית החרשים וכבדי השמיעה  – בטענה כי המכשירים פוגעים אנושות בשמירת השימוש בשפת הסימנים בקרב אנשי הקהילייה. רק כאשר גויסה קבוצה גדולה מספיק של חרשים "מהפכניים" אשר נדלקו על המוצר ותמכו בו – הוא הפך ללגיטימי ומבוקש בקהילה כולה.

השורה התחתונה: אם ברצונך לחולל מהפיכות בשוק עליך לחשוב ולפעול כאקטיביסט וכמהפכן – החל מניסוח עוצמתי ומעורר רגשות של "הבשורה" הטמונה במהפיכה, ועד לניהול חכם ורגיש של התהליכים החברתיים הנדרשים לרתימת קהל מאמינים המשלהב את עצמו ואת העולם כולו.

עוד על הספר ורעיונותיו + ראיון וידאו עם הסופר, כפי שהם מופיעים ברבעון המקוון המצויין של McKinsey – תמצאו כאן.