Posts Tagged ‘חשיבה יצירתית’

יצירתיות נוסח מק-גייבר: אופניים אורבניות וגזר מוסיקלי

19.10.14

macgyverמי שכבר פגש אותי במהלך השנים בהרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית, מכיר את חיבתי הרבה לאחת מהדמויות שעיצבו את חיי בגיל צעיר, הלא הוא הסוכן החשאי מק-גייבר (ובקיצור מק-גבר).
MacGyver, למי שלא זכה ולמי שכבר שכח, היה דמות מופת אשר נשלח למשימות הרואיות ונתקל במהלכן בשפע "עיזים" והתקלות שאותן היה צריך לפתור בכוחות עצמנו.
בשונה מעמיתו הבריטי ג'יימס בונד (שלרשותו עמדו תמיד שפע יפהפיות + מחלקה טכנולוגית עתירת גאדג'טים) ובשונה מרובנו, שנוטים לקטר על המציאות הבלתי נסבלת אליה נקלענו, ניחן מק-גבר בשלווה נפשית יוצאת דופן ובחשיבה יצירתית אשר נשענת תמיד על שתי שאלות מפתח:
1. איך עושים את זה, למרות הכל…
2. מה עוד אפשר לעשות עם מה שיש לנו?

תזכורת קצרה לפתיח של הסדרה בכיכובו של Richard Dean Anderson:


"איך עושים…" + "מה עוד…" –  הגירסה הישראלית
השאלה "איך עושים את זה, למרות…" מהווה את שאלת הפתיחה לאינסוף המצאות שנולדו במקומותינו, הן בתחום הבטחוני והן בתחומים אחרים. אחת האחרונות שבהן, המתרוצצת לאחרונה ברחבי הרשת, מנסה לתת פתרון לבעיה המוכרת לרוכבי האופניים האורבניות: איך נועלים את האופניים ברחוב, מבלי שניאלץ לסחוב איתנו מנעול כבד מהסוג המיועד לאופנועים?
את הרעיון המקורי, אשר זכה לשם כפול המשמעות SeatyLock, מנסים היזמים היצירתיים להפוך למציאות באמצעות אתר גיוס כספים קיקסטארטר, שם מוצג סרטון ההדגמה הזה:


רוצים לקחת חלק בהצלחה? יש לכם פחות מחודש לממש זאת כאן.


"איך עושים…" +  "מה עוד…" –  הגירסה הביתית

אחרי שהבנו את הרעיון, וחזרנו עם האופניים הביתה, ניתן לשאול "מה עוד ניתן לעשות איתן", ולחבר זאת לשאלה "איך עושים כביסה כשאין חשמל"?. התשובה נמצאת בסרטו החביב מטה, כאשר לחובבי הכושר בכלל והספיניניג בפרט מומלץ לנצל כהלכה את היתרונות של שלב הסחיטה…


עוד סרטונים חביבים המחברים אופניים ומכונות כביסה תמצאו כאן, כאן וכאן.

"איך עושים…" +  "מה עוד…" – הגירסה המוסיקלית
לאחר שסיימנו את עבודות הבית, והבנו את רעיון החיבור בין אלמנטים שלכאורה אין ביניהם כל קשר, הגיע הזמן לקצת תרבות, יצירה והנאה מוסיקלית. איך עושים זאת כשאין לנו קלרינט אבל יש לנו גזר ומקל מדידה אותו הכינונו מראש?

פרומו: בחזרה לבסיס האם – פירוק והרכבה
חובבי החשיבה היצירתית יזהו בכל הדוגמאות מעלה את אחד העקרונות הבסיסיים של תהליכי חשיבה יצירתית "אופרטיבית" – היכולת לפרק ולהרכיב מחדש ובאופן שונה ויצירתי חפצים, מכשירים ותהליכים, באופן היוצר עבורנו אפשרויות חדשות. זה מה שאנחנו יודעים לעשות לא רע בגיל שנתיים-שלוש, ומאבדים על-פי-רוב לחלוטין עם הגיענו לגיל 18. למה זה קורה ואיך ניתן לתקן זאת?
על זאת ועוד – באחד הפוסטים הבאים.

* תוכן שיווקי
למידע נוסף והזמנת הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית (לפורומים חברתיים ועסקיים, בכל היקף משתתפים רצוי לכם) פנו במייל ibchor@015.net.il או ישירות לנייד: 4534227 – 054.
וכמו שאומרת הגברת: זה כדאי. נה-קו-דה.

חדשנות בפעולה: מבט נוסף על אמנות "ההתאמה לסביבה"

20.05.14

לפני כחצי שנה פרסמתי כאן פוסט העוסק במושג התאמה לסביבה, וזאת על רקע קמפיין פרסומי יצירתי ויוצא דופן של חברת התעופה בריטיש איירווייז אשר עשתה שימוש מבריק בחיבור בין שלט פרסום דיגיטלי המוצב בכיכר פיקדילי בלונדון לבין תנועת המטוסים הנוחתים וממריאים ממנו.

תזכורת קצרה: ברמה הבסיסית עוסק עקרון ההתאמה לסביבה בחיבור "עיצובי" של המוצר לסביבה שבה הוא נמצא, וברמה המתקדמת יותר "בשיתוף משאבים" ואף ביצירת אפשרויות חדשות ומפתיעות הנובעות מהיחסים הסימביוטיים בין המוצר לסביבתו.
דוגמאות רבות ליישום עקרון זה ניתן למצוא היום בתחום מכשירי הסלולר, אשר מציעים לנו שפע יכולות חדשות המבוססת על אינטראקציה עם הסביבה בה אנו פועלים: החל משירותים מבוססי מקום (Location Based Services), דרך אפליקציות המסייעות בניווט ברכב וברגל, אפליקציות לניטור פעילויות ספורטיביות (Sport Trackers), ועד יישומים מקצועיים מתקדמים בתחומי הרפואה (כאן) ועוד ועוד…

שימו לב לשפע האינטראקציות "הסביבתיות" (מכשיר-משתמש-סביבה)  אותן מציע לנו ממש בימים אלה הדגם החדש של Smsung Galaxy S5:


דוקא על רקע "היפר-טכנולוגי" זה, נחמד לשוב ולראות את שפע ההזדמנויות היצירתיות אותן מציעה לנו הסביבה היום-יומית שלנו, בבית וברחוב – כפי שהן מוצגות במקבץ איכותי נוסף אותו מגיש לנו אתר Bored Panda, אשר מתמחה בהצגת אוספי תמונות הלקוחות מכל העולם ומקובצות תחת נושאים שונים.

והפעם: תמונות של אמנות רחוב אשר בניגוד למקובל אינן עוסקות בפרובוקציות אישיות או חברתיות, כי אם בחיבור יצירתי אשר מצליח להעלות על פנינו חיוך גם בסביבה שלעיתים היא קשה ומוזנחת…

1

 

ילדה גדולה דואגת לסביבה

2


דברים שרואים מכאן לא רואים משם

3

 

ככה זה נראה ביום…
7-1

וככה בלילה, לאור פנס הרחוב

7-2

חשבון פשוט
8

 

חנייה פרטית
10

תן שלוק
11

את האוסף המלא, הכולל 28 תמונות תמצאו כאן.

**********************************************
דבר המפרסם
לתיאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
עידן בכור | נייד 054-4534227 | ibchor@015.net.il

יצירתיות בפעולה: הטוויסט שעושה את ההבדל

19.10.13

לצופים מהצד, נראים לעיתים רבות תהליכי יצירה כקשקוש מטופש וחסר כל משמעות, עד שמגיע רגע הטוויסט…

תקציר מנהלים: תנו לעבוד, התוצאות תגענה.

תגידו, יצאתם מדעתכם? – כן, וטוב שכך

30.06.13

סיר קן רובינסון (Sir Ken Robinson) הוא דמות מרתקת ומעוררת השראה עבור כל מי שמגלה עניין בקשר שבין עולמות החינוך לעולמות היצירתיות, האמנות, העסקים והכלכלה. אחרי שנים רבות בהן כיהן כפרופ' לחינוך באוניברסיטת ווריק בבריטניה, זכה רובינסון לחשיפה פומבית בשנת 1998 לאחר שהוביל ועדה ממלכתית אשר עסקה בקשרי הגומלין שבין עולמות החינוך, היצירתיות והכלכלה ואשר מסקנותיה התפרסמו שנה מאוחר יותר תחת הכותרת "כל עתידינו: יצירתיות, תרבות וחינוך" (ראו כאן).
בשנת 2001 פרסם רובינסון את הספר Out of Our Minds, שמהדורה חדשה ומעודכנת שלו יצאה בשנת 2011, וגרסה עברית שלה יצאה לאחרונה בהוצאת כתר (ר' הערת שוליים מטה). בשנת 2003 זכה רובינסון בתואר אבירות ממלכת בריטניה על פעילותו בתחומי האמנויות (Arts), ובשנת 2006 פרץ לתודעת הקהל הרחב בכל רחבי העולם בעקבות הרצאה מרתקת אותה נתן בכנס TED אשר הפכה במהלך השנים להרצאה הנצפית ביותר באתר (למעלה מ- 15 מליון צפיות עד היום), אליה נוספו בהמשך הרצאות מרתקות רבות נוספות (רשימה חלקית בהרחבות מטה).

בשנת 2008 פרסם רובינסון את ספרו The Element  (בעברית: "המקום הנכון") בו הוא תוקף את עולם החינוך העכשווי אשר "מפאר" לדבריו את תחומי המדעים ומזניח את תחומי האמנות (Arts) אשר לפי גישתו נהנים משני יתרונות בולטים:
א. תחומי האמנות הם אלה התורמים לחשיבה יצירתית אשר מהווה כיום בסיס להצלחה עתידית.
ב. תחומי האמנות מאפשרים לכל ילד למצוא את חוזקותיו ("האלמנט" שלו, "המקום הנכון" ממנו הוא צריך לצאת ולפעול), באופן המאפשר לו למצות ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בו.

כדוגמה, מביא רובינסון את ג'יליאן לין (Gillian Lynne), מי שהפכה מילדה "פרובלמטית" לאחת הרקדניות והכוריאוגרפיות המצליחות בעולם, כפי שמתואר בסרטון הקצר והחביב הזה (2 דקות) המלווה בקולו של רובינסון עצמו:

המשימה: לצאת מדעתנו – ולמצוא אחת אחרת, חדשה וטובה יותר
את הרעיון המרכזי שמאחורי Out of Our Minds ניתן לסכם ב-5 משפטים:
Ken Robinson - Out of Our minds coverא. התחזית: המפתח להצלחה בעולמנו בשנים הבאות הוא היצירתיות האישית והארגונית.
ב. הבעיה: מערכת החינוך הקיימת לא רק שאינה מפתחת את כישורי היצירתיות של מרבית התלמידים, אלא "חונקת והורגת" אותה באופן שכמעט שאינו ניתן לתיקון בהמשך.
ג.  הפיתרון:  עלינו "לצאת מדעתנו" – לוותר על "מערכת ההפעלה" (Mindset) הקיימת, ולעצב מערכת חינוך חדשה אשר תפתח אנשים יצירתיים ומנהיגות ארגונית ועסקית המעודדת יצירתיות וחדשנות.
ד. המחיר: המעבר לפרדיגמה חשיבתית חדשה אינו פשוט, והוא מחייב אותנו לוותר על חלק מהמאפיינים המעצבים כיום את אופן פעולתם של ארגונים (יעילות, ניהול היררכי, רווחיות מהירה…) לטובת ערכים של סקרנות, נכונות לתהליכי "התהוות" הכוללים ניסוי ותעייה, ומעל לכל – סובלנות והכלה של טעויות וכישלונות המהווים את הבסיס הקריטי ליצירת תרבות של חשיבה יצירתית ברמה האישית והארגונית גם יחד.
ה. זה כדאי… ואפילו הכרחי: כמו בכל השקעה המחייבת שינוי – עלינו לראות לא רק את המחיר כי אם גם את התועלות והרווחים אותם נפיק בסופו של דבר. לרובינסון, כמו לרבים אחרים, ברור כי מדובר לא רק בהשקעה משתלמת כי אם בשינוי הכרחי לכל מי שרוצה להתאים את עצמו לשנים הבאות – החל מהרמה האישית והארגונית ועד לרמה המערכתית והממלכתית.

נעים להכיר: 5 שאלות, 8 דקות
ראיון קצר שנערך לאחרונה עם רובינסון – על הדמיון האנושי, מהי יצירתיות, חשיבות היכולת לטעות ופיתוח תרבות ארגונית אשר מעודדת שיתופי פעולה יצירתיים כבסיס לחדשנות אישית וארגונית.


בשוליים: על זילותם של "סודות ההצלחה" כמקדמי מכירות

לצאת מהקווים קן רובינסון כתר 2013משמח לגלות שהוצאת כתר טרחה והוציאה עבורנו את הגרסה העברית של הספר, אשר מאפשרת לכולנו להכיר מקרוב ובאופן קל ומהיר יותר את רובינסון ואת משנתו העדכנית בתחומי החינוך והחברה.
אבל… חבל כי במטרה להגביר את האטרקטיביות השיווקית של הספר השתנה לא רק שמו (באנגלית – Out of our Minds, בעברית – לצאת מהקווים), אלא גם כותרת המשנה שלו, אשר הפכה מנוסח אקדמי משהו של Learning to be Creative לנוסח "גימיקי" של סודות החשיבה היצירתית.
בעוד ששינוי הכותרת עדיין שומר על "כוונת המשורר" הרי שכותרת המשנה הפופוליסטית מסייעת אולי בפן השיווקי אך לא רק שאינה משקפת את תכני הספר אלא במידה רבה סותרת לחלוטין את התפיסה המונחת בבסיסו.

אנו מוצפים היום בספרים, מאמרים, בלוגים וציוצים המבטיחים לנו את "הסוד", "הנוסחה" ושאר קסמים ומתכוני בזק בדרך אל העושר והאושר. ספריו של רובינסון אינם כאלה – הם מציגים תפיסות עולם, גישות מערכתיות ומערכות הפעלה (Mindsets) המהוות תשתית חיונית למנהלים ואנשי מפתח בחברות וארגונים הרוצים להכין ולהתאים את עצמם לפעולה בסביבה הדינאמית שבה אנו חיים כיום, המחייבת זריזות, גמישות ויצירתיות.
אם גם אתם כאלה, זהו אחד הספרים המומלצים עבורכם.

עדכון 6.7.2013 – כשהוגה הדעות הופך לגורו להמונים…
finding your element ken robinsonכתבה על קן רובינסון המופיעה השבוע במוסף "הארץ" מסכמת חלק מהנאמר מעלה וחושפת את ספרו החדש "למצוא את המקום שלך" (Finding Your Element) שהוא המשך ישיר לספר "המקום הנכון" (The Element)  משנת 2010. למרות שהוא מנסה להכחיש זאת בראיון אתו, מסתבר כי למרבית הצער נופל גם רובינסון קורבן לאמריקניזציה של חייו ומנסה לתרגם את הפופולריות חסרת התקדים של הרצאותיו לעוד חופן דולרים…
התוצאה היא עוד ספר פופולרי (במובנו השלילי של הביטוי) אשר מנסה למכור לנו תובנות, תרגילים ומרשמי הצלחה בדולר תשעים. אכן מאכזב, אבל לא סותר, לטעמי, את מחשבותיו המקוריות ואת דברי הטעם שלו שאותם פגשנו עד כה.

הרחבות
עמוד הבית + הבלוג של קן רובינסון
להרצאה בכנס TED 2006 + כותרות בעברית
להרצאה בכנס TED 2010 + כותרות בעברית
להרצאה בכנס TED 2013 + כותרות בעברית

The Element – Amazon
The Element – סרטון הרצאה (40 דקות)

"המקום הנכון" – הוצאת כתר
"המקום הנכון" – ביקורת (קטלנית ומלגלגת…) בעיתון הארץ, 2011

Out of Our Minds – Amazon

"לצאת מהקווים" – הוצאת כתר

דבר המפרסם
למידע נוסף ולתאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il

חשיבה יצירתית: לעשות את זה קל ומהר יותר, למען השם

19.06.13

מי שעוסקים בתהליכי חשיבה יצירתית בכלל, ובתהליכי כתיבה יצירתית (קופירייטינג) בפרט, יודעים כי לרגע "ההברקה" בו מופיע לפתע הפתרון היצירתי במלוא תפארתו, קודמים על-פי-רוב רגעים רבים של חיפוש מייגע (ולעיתים אפילו סיזיפי ומתסכל) – הרבה "רכבות" אשר חולפות להן מפה לשם ולא מגיעות לשום מקום, עד שלפתע…

בחינה מקרוב של תהליכי חשיבה יצירתית במשימות אופייניות כמו חיפוש שם חדש לחברה, מוצר או שירות, מגלה כי הם אינם סתמיים ורנדומליים – כי אם מבוססים על מספר רוטינות שיטתיות בהן אנו מעלים רעיונות חדשים ונעזרים בהם כדי "לדלג" לרעיונות חדשים נוספים.
כל אחת מרוטינות אלה מתבססת על טכניקת חשיבה ידועה ומוכרת לנו, כמו: חשיבה אסוציאטיבית (מפת דרכים =  Ways שנשמע כמו Waze…), פירוק והרכבה יצירתית של מילים ומושגים (משהו חדש = פלא + טלפון = פלאפון), הכפלה  או החסרה של מילים ואותיות ( אני מחפש אותך = I Seek You שנשמע כמו ICQ) וכדומה.

במצגת מטה תמצאו שורה של כלים טכנולוגיים חדשים אשר נועדו לסייע בניהול תהליך של בחירת שם חדש (לחברה, מוצר וכדומה) באמצעות עיבוד ממוחשב, מהיר ושיטתי של אופציות שונות אשר מתבססות על הרוטינות המקובלות. אני מניח כי חלק גדול מהדוגמאות המוצגות לא ידבר לרובנו מבחינת "איכות" התוצרים – אבל כדאי לשים לב לתהליך, לאנרגיה הרבה שהוא חוסך ולאפשרויות הרבות שהוא פותח – לעשות את זה קל, פשוט ומהר יותר.

למיטיבי לכת:
האם זה אכן פותר ומפצח את "חידת היצירתיות", שמחשבות נוספות עליה תמצאו כאן?
כנראה שלא, אך אין ספק ששימוש בכלים ממוחשבים מהסוג שמוצג כאן יוכל לסייע לנו לנהל את החלק "הטכני" של תהליכי החשיבה באופן מקיף ומהיר הרבה יותר. באשר "לניצוץ" היצירתי – אותו נמשיך כנראה לחפש בתהליכים הסמויים מהעין, ממש כמו אליעזר בן יהודה אשר "מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח".

חשיבה יצירתית: מחוץ לקופסה… ואולי דווקא בתוכה

18.06.13

"אני רוצה שהאנשים כאן ילמדו לחשוב קצת מחוץ לקופסה" אמר לי הסמנכ"ל האנרגטי מיד בתחילת פגישתנו.

חשיבה בתוך הקופסה 2מצוין, אתה יכול להראות לי אותה?
"להראות לך את מה?"
את הקופסה הזאת שאתה מדבר עליה… איפה היא? תראה לי אותה.

"מה זאת אומרת? זה ביטוי, מטאפורה… הבנתי שאתה אוהב מטאפורות."
אני יודע שזה ביטוי ואני אכן אוהב מטאפורות, אבל זאת בדיוק הבעיה איתן – שאנחנו כל-כך מתאהבים בהן, עד שאנחנו שוכחים שצריך, בסופו של דבר, לחזור ולחבר אותן לעולם האמיתי שבו אנחנו פועלים.

"נכון. אז מה הבעיה?"
הבעיה היא שכדי לחשוב מחוץ לקופסה אנחנו צריכים קודם כל להבין מהי הקופסה שאנחנו מדברים עליה… בקצרה אפשר להגיד שהקופסה מייצגת את "מרחב הפתרונות" שאנחנו מכירים ושבתוכו אנחנו נוהגים לחפש תשובות ופתרונות.

"מעניין. אבל עכשיו אני לא מבין איפה הקופסה וממה היא מורכבת…"
שאלה מצוינת, שמקדמת אותנו למישור הפרקטי. כבר הבנו שהקופסה היא מטאפורה דמיונית ומכאן שהיא ממוקמת בראש שלנו, הן כיחידים והן כארגון. כדי שתהיה לנו שפה משותפת כצוות או כארגון, כדאי שנבין ונסכים בינינו מהם הגבולות הקיימים, וליתר דיוק מהן האיכויות או המאפיינים של גבולות אלה.

"תן לי דוגמה לגבולות שאתה מדבר עליהם"
במקום דוגמה אני אתן לך רעיון מעשי: אתם פועלים בשוק מאד תחרותי, כאשר אחד המתחרים שלכם ידוע כמי שפועל באופן מאד אגרסיבי. מה שאני מציע הוא לשכור כמה אנשי מקצוע שיפוצצו לו את המשרדים, כמובן מבלי שמישהו יקשר את זה אליכם. אני מבטיח לך כמה חודשים נטולי תחרות… אבל אני רואה שההצעה היצירתית שלי מעצבנת אותך. למה?

"כי זה לא חוקי, כי זה מחוץ לנורמות שלנו, ומה יקרה אם יעלו עלינו?"
יפה. הנה התחלנו למפות את מאפייני הגבולות, או אם תרצה – את הצירים שיוצרים את מרחב הפתרון. שלוש ההסתייגויות שהצגת מייצגות את הציר החוקי (אנחנו לא עוברים על החוק), את הציר הערכי (נורמות וערכים אישיים וארגוניים), ואת ציר ניהול הסיכונים. אחד הדברים הראשונים שנעשה עם הצוות הוא לזהות עוד ועוד צירים רלוונטיים – כמו למשל בתחומי הטכנולוגיה, ניהול הזמן, ניהול המשאבים, ועוד…

"עד כאן זה נשמע לי מאד הגיוני…"
נכון, ואולי אפילו ההגיוני מדי. ולכן בהמשך נצא "ממרחב המרחבים המוכרים" שהם ברובם חיצוניים, וניגש לבחון את המרחבים הפנימיים, ובמילים אחרות – את "תפיסת ההפעלה" או ה- mindset שלנו כמנהלים.

"תן לי דוגמה"
בשמחה. החברה שלכם פועלת מול השוק העסקי (B2B) ובאופן טבעי היא גיבשה דפוסי מחשבה ודפוסי פעולה של חברות שפועלות בתחום זה. אתם מגייסים ומפתחים מנהלים שבאו מהתחום, והם גם אלה שמכשירים את הדור הבא, שגדל בדיוק לאותן "קופסאות" ולאותה תפיסת הפעלה.
כדי להגדיל את מרחב הפתרונות נבחן מחדש שתי שאלות שונות: הראשונה – מה אנחנו יכולים ללמוד ממי שמוכר לצרכנים פרטיים (B2C) וליישם אצלנו מול לקוחות עסקיים, והשנייה, המאתגרת יותר – מה נוכל להרוויח אם נרחיב את השוק שלנו גם לקהל הפרטי. אחרי שנזהה את הרווחים והתועלות, נבחן את המאמצים וההשקעות הנדרשות ונחליט האם אכן כדאי להמשיך לפתח כיוון חדש זה.

"כלומר, אנחנו לא בהכרח יוצאים מהקופסה, אלא משנים אותה…"
xyzנכון, אבל שים לב כמה אנחנו שבויים בדימויים שיצרנו וב- mindset שפיתחנו. בוא נזכור שגם "הקופסה" היא מטאפורה בלבד, שמצד אחד משרתת אותנו בתהליכי חשיבה, אבל מצד שני מגבילה אותנו – מאחר והחשיבה על קופסה במובנה הפיזי מגבילה אותנו לחשיבה ב-3 צירים, בעוד שראינו קודם שניתן לפתח כיווני פעולה חדשים בצירים רבים בו זמנית. אחד הדברים שנוכל לעשות בצוות הוא לעצב מרחבי פתרונות חדשים, שכל אחד מהם מורכב מצירים שונים ומשונים… בסיכומו של דבר נוכל לשים על השולחן מגוון גדול של "קופסאות" שמייצגות מרחבי חשיבה ומרחבי פעולה חדשים, שמתוכם נוכל לבחור את אלה שנראים לנו כדאיים ובעלי ערך עבורנו.

"בעצם אתה אומר לי שאני צריך לצאת מהקופסה של לצאת מהקופסה"
נכון, אבל כאן אנחנו כבר גולשים לפילוסופיה. בוא נחזור לפרקטיקה.
"פרקטית, מה עוד תוכל להציע לנו?".
נורא פשוט – ללכת בכיוון ההפוך.

"סליחה?"
עד עכשיו דיברנו על "יציאה מהקופסה" או לפחות הרחבה משמעותית שלה. ערוץ אחר של חשיבה יצירתית נמצא בדיוק בכיוון ההפוך – להגדיל משמעותית את המגבלות והאילוצים שאיתם אנחנו מתמודדים.

"מה? למה? מה יצא לנו מזה?"
זה אכן נשמע מוזר, אבל כאשר אנחנו בוחנים את תהליכי היצירה וההמצאה של מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים, אנחנו מגלים שרבים מהם נוצרו דווקא כתוצאה ממגבלות ואילוצים.

"תסביר לי"
בשמחה. אילוצים מינוריים גורמים לנו לרוב לאי-נוחות ותסכול. אבל אילוצים דרמטיים מחייבים אותנו לצאת ממרחב הפתרונות המוכרים לנו (שחלק מאיתנו אוהב לקרוא לו "אזור הנוחות"), לוותר על התפיסות והמגבלות הפנימיות שעיצבו את המרחב הקיים היום, ולבחון פתרונות חדשים. מי שמכיר את ההיסטוריה של עם ישראל ימצא את התפיסה הזאת כבר בספר שמות, שנאמר: וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

"זה מזכיר לי את מק-גייבר שראיתי פעם מככב במצגת שלך"
macgyverמק-גייבר (McGyver) הוא אכן דוגמה מצוינת למי שהמגבלות והאילוצים לא רק שאינם מפריעים לו, אלא הם הדלק שמניע אותו למצוא שוב ושוב פתרונות יצירתיים למצבים שנראים על הסף בלתי אפשריים. הסיטואציות והפתרונות נראים לנו היום די מופרכים, אבל צורת החשיבה של "איך עושים את זה, למרות הכל" היא אחד מהמאפיינים של אנשים וארגונים יצירתיים, מאז ומעולם.

"מעניין. תן לי דוגמה מהחיים האמיתיים היום"
יש המון דוגמאות שאשמח לשלוח לך במייל, אבל אפרופו מגבלות אנחנו חייבים לסיים, ולכן אשאיר לך משימה קטנה לקראת פגישתנו הבאה:
פנה לעצמך 10 דקות לצפייה בסרטון הבא, ושים לב לשלב שבו מופיעה המגבלה, לאופן ההתמודדות איתה ולשפע הפתרונות החדשים שהתמודדות זו פותחת ומאפשרת. בדיוק כמו Phil Hansen שמככב בסרטון, נוכל לזהות מהן המגבלות שלנו ולהחליט אילו מהן נוכל לשנות ולהסיר, ואילו כדאי לנו "לאמץ" כבסיס לאיתור יצירתי של דרכי פעולה חדשות ובעלות ערך עבורנו. בפגישה הבאה נסגור סופית את מבנה ההשתלמות ונצא לדרך…  בהצלחה!

* * *
למידע נוסף על הרצאות ומפגשי חשיבה יצירתית פורצת גבולות לעובדים ומנהלים בכל רמות הארגון:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il

יצירתיות: מבחן הפרקטיות – תכל'ס בשטח

04.07.08

תחת הכותרת יצירתיות מתנהלים עולמות שונים, שאחד מהם הוא העולם הפרקטי – בו מהווה היצירתיות את אחד הכלים בעלי הערך לצורך "פתרון בעיות" ובריאת אפשרויות חדשות. אלא שיצירתיות עלולה גם להפוך למלכודת מסוכנת כאשר ההתחכמות מאפילה על החוכמה וכאשר מרוב התלהבות מהרעיון המבריק נשכחים המבחנים הפרקטיים. לעיתים הסיכון הוא ממשי, ולעיתים "סתם" פאדיחה אישית או ארגונית.
וכמו תמיד: כגודל היומרות – כך גם עומק הנפילה.

שתי הדוגמאות מטה הן ואריציה על אותו נושא: הרצון לבטא באופן מתוחכם פעולה משולבת יוצר בפועל מערכת תקועה לחלוטין. ולמי שלא צבר נסיון ומוניטין בפירוק והרכבת שעונים – כדאי לדעת כי לא ניתן לחבר בו זמנית 3 גלגלי שיניים זה לזה, מאחר ונוצרת "סתירה" בכיווני הסיבובים…

בדוגמה הראשונה מככבת כריכת המהדורה העברית של הספר גלגל התנופה – מטוב למצויין, ספרו המעולה של ג'ים קולינס העוסק, בין היתר, במצויינות אישית וארגונית.
…אז דוקא כאן לפשל?

ולמי שתוהה – הכריכה המקורית של הספר אולי אינה "יצירתית" כמו זו המקומית, אבל על-פי נתוני הפופולריות בשטח נראה שהיא אכן עושה את העבודה מצויין.

 

הדוגמה השנייה (עוד הברקה שפגשתי בבלוג רנדומלי החכם והמשעשע) מפדחת לא פחות: כרזה של חברה שהיינו מצפים שאנשיה יבינו משהו בכיווני תנועה…

בשתי הדוגמאות ניתן להניח שזו אכן טעות של המעצבים הגרפיים אשר חיפשו "ביטוי יצירתי" למסרים השיווקיים, אך שכחו לבדוק אם יש לפתרון הגרפי קשר כלשהו למציאות.

אלא שהאחריות הביצועית אינה מוטלת על הביצועיסט בסטודיו הגרפי אלא על המנהלים בארגון, ומחייבת אותם לנהל בו-זמנית שתי משימות נפרדות: לעודד ולטפח חשיבה יצירתית, יוזמות ורעיונות חדשים, ובמקביל – לוודא תמיד שהתוצאה המתקבלת היא לא רק "הברקה מדהימה" אלא גם עומדת במבחן הפרקטיות, תכל'ס בשטח.

אין לנו מה להסתיר (ולכם כדאי להציץ…)

12.02.08

שימוש בעירום ניתן למצוא במגוון רחב של הקשרים: החל מאמנות במיטבה ועד פורנוגרפיה הארד-קור. אלפי מחקרים ומאמרים כבר עסקו בשאלה האם עירום מוכר (התשובה: כן, ובגדול), ומאות מליוני מילים נשפכו על השאלה האם זה נכון וראוי (תשובה: תלוי את מי שואלים…).

כך או כך, שלח לי היום א', ידידי רב המעללים, הזדמנות נוספת לעסוק בסוגיה מרתקת ומהנה זו – באמצעות סרטון פרסומת שאותו (כמו רבים וטובים אחרים) לא תוכלו לראות בערוצים המסחריים בישראל.

כדאי להציץ, ואפשר גם לחוות דעה (על הקונספט, הציצים ובכלל…).

 elave1.jpg

תכניסו את זה טוב-טוב-טוב לראש

19.01.08

 איך מצליחים להיכנס לראש של הצופה

לתפוס את תשומת הלב שלו

להמחיש את המסר

וליצור אימפקט

???

למיטיבי הלכת:
מטאפורות, ריבוי ערוצים, רצף (יציבות + שינוי), פרובוקציה, הדהוד