Posts Tagged ‘חדשנות בפעולה’

ניהול במורכבות ואי-ודאות: אתגרים והזדמנויות

09.01.17

[מאמר זה הופיע לראשונה במגזין "רגע של ניהול" אשר הופץ בתחילת חודש ינואר 2017 למאות מנהלים בבנק מזרחי- טפחות]

הסביבה העסקית והארגונית הופכת לדינמית ומורכבת יותר ויותר, ומחייבת אותנו לאמץ תפיסות ניהול חדשות ולהצטייד בכלים עדכניים המתאימים לסביבה זו * האתגרים החדשים: להקטין את הסיכונים ולמנף את ההזדמנויות הנוצרות עבורנו.

שילוב של עולם עסקי דינמי, עתיר שינויים ותחרותי עם שינויים חוצי עולם בתחומי הכלכלה מעמיד בפנינו שפע אתגרים חדשים, ובראשם הצורך להתמודד עם מצבי מורכבות ועם אי-ודאות הולכת וגוברת, אשר משפיעה על תהליכי הניהול, קבלת ההחלטות ותהליכי הביצוע בכל רמות הארגון.

במאמר קצר זה נכיר מקרוב את המושג "עולם של VUCA" אשר הפך בשנים האחרונות למושג מרכזי בעולם הניהול הבינלאומי, וכן את תפיסות הניהול והכלים החדשים אותם מאמצים כיום ארגונים מובילים אשר רוצים להקטין את הסיכונים ולנצל את ההזדמנויות הנוצרות עבורם דווקא במציאות זו.

מושג בכותרות: "עולם של VUCA"
את המושג VUCA World יוצרים ארבעה מרכיבים המשפיעים על הסביבה העסקית בה אנו פועלים:
Volatility – תזזיתיות: השינויים בשוק הולכים ונעשים תכופים ועוצמתיים יותר ויותר מיום ליום.
Uncertainty – אי ודאות: הקושי להסתמך על תהליכים ועל כלי תחזית עליהם הסתמכנו בעבר.
Complexity – מורכבות: שילוב "כאוטי" של גורמי השפעה ומשתנים רבים יוצר קושי לחזות את יחסי הכוחות ביניהם ואת השפעתם המצטברת לאורך זמן.
Ambiguity – עמימות: הקושי לחזות את העתיד (בטווח המיידי, הבינוני והרחוק) ולהיערך לקראתו.

אחת המטאפורות האפשריות למציאות עסקית וניהולית זו היא ההשוואה לנהיגה בכביש עתיר עליות, מורדות ופיתולים חדים בו נוצרות בכל רגע מהמורות חדשות, אשר אינן מופיעות במפות הדרכים שבהן נעזרנו עד כה – כל זאת במזג אוויר גשום וערפילי אשר מקשה עלינו את הראייה קדימה…

כיצד מתמודדים בהצלחה עם מציאות מאתגרת זו?

הסיכונים: סטגנציה, טעויות והפסדים כבדים
בשונה מנהיגה בכביש משובש במזג אוויר קשה, הרי שכמנהלים בארגונים אופרטיביים כמעט ואיננו יכולים "לעצור בצד ולחכות להתבהרות מזג האוויר", מה עוד שספק אם "התבהרות" כזו אכן תגיע…
מכאן שהנסיעה בתנאים מאתגרים אלה חושפת אותנו ואת "נוסעינו" לשפע דילמות וסיכונים:
האטת הפעילות עד כדי עצירתה המוחלטת תקשה עלינו להגיע ליעדים הרצויים בלוח הזמנים הרצוי לנו, אך מאידך המשך הנסיעה המהירה בכביש מפותל ומשובש במזג אוויר בעייתי עלול לגרום לנו "לרדת מהכביש", להיכנס למהמורות שנוצרו בו, ואולי אף לגרום לנזקים כבדים לנו ולנוסעינו…

מבט על ארגונים מובילים אשר "איבדו את דרכם" במהלך השנים האחרונות (כמו קודאק, נוקיה, בנק ליהמן ברדרס וארגונים אחרים) ממחיש את הסיכונים הצפויים לארגונים אשר לא יזהו את השינויים הדרמטיים בתנאי הדרך ובתנאי מזג האוויר, ולא ינקטו במועד במהלכים הארגוניים והניהוליים המתחייבים משינויים אלה.

ההזדמנויות:  פריצות דרך, הובלה והשגת יתרון תחרותי
מול שפע הסיכונים שמזמנת הסביבה החדשה, ניתן למצוא בה גם שפע הזדמנויות  חדשות הטמונות עבור מי שישכילו להתאים את עצמם ואת פעילותם לסביבה תזזיתית, חסרת ודאות, מורכבת ועמומה זו.

כך, למשל, נוכל למצוא חברות אשר יצרו לפתע עולמות חדשים (כמו למשל גוגל, פייסבוק וכדומה) ולצידן חברות אשר פילסו לעצמן דרכים חדשות בעולמות "ותיקים" (כמו החברות טסלה ו-אובר בעולם הרכב, חברת וירג'ין בעולם התעופה, AirBnB בעולם התיירות, וכדומה) וכן חברות אשר ניצלו את מהלכי ההאטה של מתחריהן כדי ליצור לעצמן יתרון תחרותי משמעותי (כמו למשל הצלחתן של חלק מרשתות השיווק החדשות מול קריסתה של רשת "מגה – הריבוע הכחול").

התובנה הניהולית: גם בסביבת "עולם של VUCA" טמונות הזדמנויות רבות למי שידעו להתאים את פעילותם, מוצריהם ושירותיהם למאפייני עולם חדש ומאתגר זה.

האתגר הארגוני: תפיסות ניהול חדשות וכלים פרקטיים
על מנת להצליח במאמץ המשולב להקטנת הסיכונים מחד ולמינוף ההזדמנויות החדשות מאידך, עלינו לאמץ תפיסות ניהול חדשות וכן כלים פרקטיים אשר יסייעו לנו להצליח במאמץ כלל-ארגוני זה.

לעדכן את "מערכת ההפעלה" – ההבנה כי המציאות העסקית והארגונית תלך ותהפוך לתזזיתית, חסרת ודאות, מורכבת ועמומה יותר ויותר מחייבת אותנו "להחליף דיסקט", באופן בו נפסיק "להילחם" בשינויים אשר "נוחתים עלינו לפתע" אלא נדע לחזות אותם מוקדם ככל הניתן, לזהות אותם מיד עם הופעתם, ולהתאים את עצמנו אליהם באופן מועיל עבורנו ועבור כל "בעלי העניין" הקשורים אלינו.

לבחון מחדש הנחות יסוד, "מודלים" ותהליכי עבודה – עדכון "מערכת ההפעלה" מהווה הזדמנות לבחון האם הנחות היסוד, "המודלים", הכלים ותהליכי העבודה אותם גיבשנו בעבר עדיין רלוונטיים במציאות החדשה שלפנינו, או שיש להתאים ולעצב אותם מחדש ואולי אף להחליף אותם באחרים.

גמישות וזריזות ניהולית ותפעולית – השאיפה להתאמה מהירה למציאות חדשה, להימנעות מסיכונים ולזיהוי וניצול הזדמנויות חדשות ומפתיעות, מחייבת את הארגון לאמץ הרגלים חדשים של גמישות וזריזות (Agility) – הן בתהליכי קבלת ההחלטות והן בהיבטים "התפעוליים" השונים של הארגון.
המשמעות הפרקטית: נכונות לשינויים תכופים, האצה של תהליכי קבלת החלטות מבלי לפגוע באיכותן, וקיצור של "מעגלי הפעולה" מרגע קבלת ההחלטות ועד יישומן הלכה למעשה.

כלים חדשים לניהול מצבי עמימות ואי ודאות – בהתאמה למטאפורה המדמה נהיגה בכביש מפותל ומשובש או טיסה במזג אוויר קשה, עלינו לפתח כלים ומיומנויות אשר יסייעו לנו במשימה מורכבת זו:

* לשדרג את יכולות "מערכת הראדאר": כיצד נוכל לזהות מוקדם יותר את הסיכונים האופייניים, ולחלופין את האותות המבשרים על הזדמנות שכדאי לנצל ולמנף?

* לשפר את מערכת "החיישנים" של הארגון: אחת הדרכים לשיפור "הראדאר" הינה התקנה של חיישנים (סנסורים) איכותיים ובעלי רגישות גבוהה יותר. הנמשל למטאפורה זו – שילוב של נתונים וכלים ליצירת התראות (שליליות וחיוביות) אותן ניתן לקבל הן ממערכות המידע השונות שלרשותנו והן מאנשי הארגון הנמצאים "בחזית" ופוגשים ראשונים את המציאות החדשה.

* לשכלל את מיומנויות הבלימה וההאצה: ניהול במציאות דינמית ןתזזיתית דומה לנהיגה מהירה במסלול תחרותי בשטח… אחת היכולות העומדות לרשות נהגי מירוצים היא המיומנות להאט ולבלום בעת סכנה (זיהוי מרכיבי סיכון ופעולה מהירה להקטנתם), "לקחת נכון את הסיבוב" (לנהל נכון ובקור רוח מצבים עתירי סיכון) ולהאיץ ככל הניתן כאשר תנאי הדרך והראות מאפשרים זאת.

* מנהיגות ועבודת צוות: בדומה למטאפורת מירוצי השטח – תלויה ההצלחה הארגונית בתיאום שבין המנהל-המנהיג שליד "ההגה" לבין אנשיו המסייעים לו בניהול וביצוע "המירוץ" הלכה למעשה, הן בשלבי ההכנה והן בזמן אמת, כאשר כל אחד מאנשי הצוות מכיר את תפקידיו ומצויד במיומנויות ובכלים העדכניים והמתאימים למשימות עליהן הוא מופקד, וכאשר הצוות כולו מיומן בפעולה מסונכרנת ומתואמת המסייעת לניהול מיטבי של "המירוץ" כולו.

האתגר הניהולי: מפסימיות וחששות לאופטימיות מעוררת השראה
פיטר פיסק (Peter Fisk), הנחשב כיום כאחד ממובילי החדשנות הניהולית והשיווקית בעולם, מציע לנו להחליף את משמעות ראשי התיבות המקובלים לתיאור "עולם ה-VUCA", כך שיסייעו לנו ולאנשינו לעבור מתפיסה פסימית ועתירת חששות של המציאות החדשה לתפיסה אופטימית ומעוררת השראה:
Vibrant – עולם תוסס, מלהיב ומלא בהפתעות…
Unreal – עולם פנטסטי, בו הכל פתוח ואפשרי עבורנו…
Crazy – עולם משוגע, בו משתנים חוקי המשחק שהכרנו בעבר…
Astounding – עולם מדהים, בו נוכל לממש בקלות ובמהירות את שאיפותינו…

———————————–
סרטוני וידאו:

Grant Wattie | Leadership in a VUCA World

Deloitte | VUCA World

Peter Fisk | Winning in a VUCA World

 ————————————————

ה-פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת
מעוניינים בחומרים מקצועיים נוספים בנושאי יצירתיות וחדשנות ?
הרצאות או סדנאות למנהלים בכל רמות הארגון ?
עידן בכור
–  8312264 – 04 | 4534227 – 054 | ibchor@015.net.il

%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%91%d7%9b%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-5-5-16

עיצוב ממשקים – הזדמנויות חדשות ואתגרים בשטח

27.03.16

חדשנות מתמדת
, כתפיסת עולם, אינה עוסקת רק "בפריצות דרך" דרמטיות כי אם מחפשת כל הזדמנות לשינוי ושיפור אשר יוצרים ערך גבוה יותר, ולחלופין – משפרים את היעילות ומקטינים את "הבזבוז" (ה-MUDA לחובבי עולם ה-LEAN). חדשנות כזו גם אינה מסתפקת בעיצוב "מוצרים" או שירותים חדשים כי אם בוחנת מעת לעת את התהליכים ואת הממשקים הכלולים במוצרים ובשירותים הקיימים.
כלומר: בצד חדשנות "דרמטית" בה נוצרים מוצרים ושירותים חדשים לחלוטין, עלינו לחפש הזדמנויות לחדשנות "אינקרמנטלית" אשר יוצרת שיפור מתמשך במוצרים, בשירותים ובתהליכים שאנו מנהלים.

קייס סטאדי: מיזעור נזקים + נוחות ומידיות הביצוע
דוגמה נפוצה לתהליך הנמצא כיום בשימושנו האינטנסיבי הוא תהליך הטעינה של טלפונים סלולריים (וגאדג'טים נוספים) הכרוך בחיבור לכבל הטענה המתחבר לשקע סטנדרטי (בדוגמה שלפנינו – שקע USB).
על פניו מדובר במשימה פשוטה ביותר, אך מבט מקרוב יגלה לנו שבחלק לא קטן מנסיונות החיבור אנו מנסים לחבר את השקע לתקע שלא "בפוזיציה" הנכונה, מה שגוזל מאיתנו שנייה נוספות לצורך הפיכת התקע וחיבורו הנכון. בחלק מהמקרים אף נגרם נזק מבני לתקע או לשקע עקב הנסיון לחבר אותם באופן שגוי תוך הפעלת כוח פיזי הפוגע ב"שיניים" שבתוך המחבר.
לכאורה מדובר ב"שטויות" (מה השווי של שנייה אחת מחיינו?), אך הסתכלות מערכתית תגלה לנו שבאופן "מצרפי" יש כאן ממשק הראוי לשיפור. לאחר שהגענו למסקנה זו – נתחיל לחפש לה פתרונות, ונגלה כמה כאלה:
* "קערות" ומשטחים אשר אינם דורשים חיבור פיזי (ראו כאן).
* יצירת פורמט "סימטרי" הניתן לחיבור בשני הכיוונים (החיסרון – חוסר התאמה למכשירים הקיימים בידינו כיום והמצויידים בשקעים סטנדרטיים).
* סימון ברור יותר של צידי מחבר ההטענה (This side UP).
* בדוגמה בתמונה מטה: חיבור מגנטי, הנוצר משני רכיבים – האחד מחובר בקביעות למכשיר הנטען והשני, הכולל את הכבל המחבר למטען, אשר מסתיים בראש מגנטי, באופן המאפשר חיבור "בקליק אחד" מהיר ונוח.
ניהול ממשקים - חיבור מגנטי

האתגר האמיתי: מהפתרון "על הנייר" לפתרון "תכל'ס בשטח"
לכאורה מעניק לנו החיבור המגנטי פתרון מושלם, אלא שלעיתים מה שנראה לנו נוח ואלגנטי "על הנייר" ובמעבדה, מתגלה כבעייתי ליישום כאשר בוחנים אותו בסביבת העבודה האמיתית, כפי שמדגים לנו היטב הסרטון הבא:

התובנה: גם כאשר מצאנו לכאורה פתרון המשפר את איכות הממשק (ובאמצעותו את התהליך כולו), כדאי לנסות אותו גם "בשטח" ולבחון האם הוא אכן "מתיישב" היטב או נתקל בקשיים אותם לא זיהינו מראש בתהליך עיצוב הפתרון.

תקציר מנהלים
1. כדאי לאמץ חדשנות סקרמנטלית כחלק מהמאמץ הארגוני לשיפור מתמיד, ולעתים אף כמנוע המוביל לחדשנות "פורצת דרך".
2. כדאי לבחון מעת לעת את התהליכים והממשקים הקיימים ולחפש פתרונות חדשים אשר יהפכו אותם ליעילים, מהירים ונוחים יותר.
3. את הממשק / התהליך המשופר כדאי "להריץ" בתנאי אמת בסביבת העבודה הנמצאת "בשטח", לבחון מקרוב את התאמתו לסביבה זו ולבצע את העדכונים הנדרשים ליישומו האופטימלי.

——————  ה-פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת  ————————–
לתיאום הרצאות, סדנאות ומפגשי מנהלים בנושאי חדשנות ושיפור ביצועים:
טל. 8312264 – 04, נייד 4534227 – 054, דוא"ל ibchor@015.net.il

YO – שיא הטמטום או גאונות במיטבה?

20.06.14

YO, אתם בעניינים?
yo logoהרחק מהדאגה לנערים החטופים, הקינות על מפלתה של ספרד במונדיאל, וכתבות הצבע על ההריון של נינט – מטריפה את הרשת בימים האחרונים אפליקציה חדשה אשר מאתגרת את גבולות עולם "התקשורת הבין-אישית" ומעוררת ויכוח לוהט האם מדובר בשיא חדש של טמטמת המונים, או שמא בפיצוח גאוני של עולם התקשורת במתכונתו החדשה: מקסימום נוכחות + מינימום תוכן + מינימום מאמץ.

תקציר מנהלים: מילה אחת בלחיצה אחת
את הסיפור המלא של YO, הוגיה ושימושיה, תוכלו למצוא היום בשפע מקומות, כמו למשל כאן. בקצרה: בעולם תקשורתי עמוס לעייפה אנו מחפשים דרכים חדשות לתקשורת אישית קצרה ויעילה ככל הניתן:  שימוש ב- SMS חוסך לנו את הצורך במייל, ציוץ ב-Twitter  מגביל אותנו למסר של 140 תווים, ואילו Instagram מוכיח שתמונה שווה אלף מילים…
YO לוקחת את זה צעד אחד קדימה ומאפשרת לנו לאותת לחברינו באופן הפשוט והחסכוני ביותר: כל שעלינו לעשות הוא לסמן את הנמענים (אשר הורידו גם הם את האפליקציה), וללחוץ על כפתור השליחה. על המסכים של הנמענים שנבחרו יופיע שם השולח, בנוסף לסאונד קצר של המילה YOהכי מיידי. הכי ברור והכי חסכוני שיש.

yo app


YO, גם אתם מנותקים?

aaron paul 3הסבר קצר לקשישים ביננו שחצו את רף ה-30 ולמי שעדיין לא נחשף לדמותו של ג'סי פינקמן בסדרת המופת "שובר שורות": YO משמשת בו זמנית הן כמילת קריאה ("היי אתה") והן כמילת חיבור בתוך המשפטים הקטועים האהובים על צעירינו, בדומה ל-"כזה" וה-"כאילו" של פעם… השימוש בהברה אחת למגוון משימות תקשורתיות הופך אותה לאחד מביטויי התקשורת האולטימטיביים של הדור הצעיר המחפש פתרונות פשוטים וחסכוניים ככל הניתן.
YO, הבנתם?

WTF… מליון דולר?
את האפלקציה החדשה הגה היזם אור ארבל, אשר לדבריו פיתח אותה תוך פחות מיממה. אל ההתרגשות מקצב הורדות האפליקציה (עשרות ומאות אלפים בימים האחרונים) נוספת לא מעט קינאה לנוכח הודעת החברה כי הצליחה לגייס משקיעים אשר יזרימו לה מליון דולר לצורך הקמת התשתית הארגונית וגיוס אנשי מקצוע להמשך הפיתוח, וכפי שניסח זאת אחד הגולשים השנונים של כלכליסט:
יו תגובה כלכליסט

TAM ta-tam, TAM ta-tam
מבט ציני פחות ויצירתי יותר יזהה כאן ביטוי למגמה אשר פורצת החוצה בהזדמנות זו: שימוש בתקשורת דיגיטלית לצורך איתות (בשונה מ-דיבור). את רעיון "האיתות" ניתן כמובן להרחיב הרבה מעבר לעולם התקשורת החברתית, ולנצל אותו במגוון רחב של יישומים אישיים וארגוניים: החל מיישומי קריאה לעזרה (HELP) , דיווחי ביצוע קצרים (בוצע, נמסר, הגעתי וכדומה) או דרישות ביצוע (צלצל, חזור הביתה וכדומה). את האיתותים ניתן לבצע כטקסט או כאייקונים גרפיים ברורים, וכאמור גם ללוות אותם בסאונד רלוונטי (טקסטואלי או סימבולי).
הכי קצר, הכי מהיר והכי יעיל שניתן.

הציניקנים יצקצקו על החזרה לתופי הטם-טם של אבותינו הקדמונים ולמכשירי ה- Paging שאיתם הסתובבנו עד לא מכבר כסמלי סטטוס אישיים וארגוניים, בעוד שמיטיבי הלכת בעולם החדשנות יזהו כאן פריצה "תת-קרקעית" האופיינית למהלכי חדשנות משבשת (Disruptive Innovation) – ראו כאן.

אז… שיא הטמטום או גאונות במיטבה?

[ עדכון מתגלגל – 21.6.14 ] 
א. תוך פחות מיממה מפרסום הפוסט הזה מטפסת YO לחמישיה הפותחת של מצעד האפליקציות העולמי (כאן), ומחדדת עוד יותר את השאלה – טמטום או גאונות?

ב. רבים מהמגיבים, כאן וברחבי העולם, מתיחסים לאפליקציה כאל עוד דוגמה ל"בועה" קצרה ובת חלוף. כל זה נכון, אבל אם נאמץ את המטאפורה, הרי שגם לבועה יש כמה שניות של יופי ותהילה, ומי שיודע להיות שם בשניות הרלוונטיות יכול לצאת מהן מאושר ומעושר (תשאלו את יוסי ורדי וחבורתו המוכשרת שמכרה ל- AOL במאות מליוני דולרים את ICQ, שגם היא התפוגגה לה בינתיים).
magical bubble

 

The NY Times: למות או להמציא את עצמך מחדש

11.06.14

עולם העיתונות עובר בשנים האחרונות טלטלה עזה, שבמרכזה המעבר מעולם "הפרינט" לעולם הדיגיטלי, על שפע נגזרותיו. מרבית הגורמים הפועלים בתחום, בארץ ובעולם, בוחרים להתמודד עם השינוי בגישה אבולוציונית – הקמת מחלקה דיגיטלית העוסקת בתחילה בהמרת החומר הגולמי לפורמט דיגיטלי, ובהמשך בפיתוח יכולות ואפליקציות המנצלות מדיום זה (הדוגמה הבולטת: מבזקי חדשות המופצים "בדחיפה" בזמן אמת).

NYT + Cellular

אלא שגישה "אבולוציונית" זו מתגלה כבעלת פוטנציאל מוגבל, בעיקר מאחר והיא נשענת על תרבות ארגונית, מבנים ארגוניים, תפיסות עולם (Mindset) והנחות יסוד שמקורן בעולם העיתונות הקלאסי, ומנסה להתאים אותן לערוצי המדיה החדשים – ומתקשה "להמציא את הגלגל מחדש" תוך התאמה לשינויים הדרמטיים במבנה השוק, מאפייני הארגון ומאפייני הלקוח.
התוצאה, במרבית העיתונים הקיימים: קושי רב במימוש הפוטנציאל השיווקי והעסקי הטמון בעולם הדיגיטלי, ולחלופין – יצירת הפרדה ארגונית ופיזית בין "מערך הפרינט" לבין "המערך הדיגיטלי".

מסמך יוצא דופן אותו חשף לאחרונה אתר BuzzFeed Business מציג את עיקרי ממצאיו והמלצותיו של "צוות חדשנות" מיוחד אשר הוקם על-ידי מו"ל הניו-יורק טיימס, ארתור זלצברגר (והובל עלי-ידי בנו, המסומן כיורשו העתידי) במטרה לאבחן את הסיבות לפער ההולך וגדל בין העיתון לבין מתחריו בזירה הדיגיטלית, ולהציע אסטרטגיה וטקטיקה למיצוי הפוטנציאל העסקי הטמון בזירה דינמית ומתפתחת זו.
את המסמך המלא (95 עמודים, 5.74 מ"ב) תוכלו לראות ולהוריד כאן.

אתר העין השביעית מביא השבוע תרגום לעברית של ניתוח מרתק של מסמך זה, אשר לא ברור אם דלף או הודלף בכוונה. הניתוח, אשר נכתב על-ידי ג'ושוע בנטון (Joshua Benton) המשמש כמנהל מעבדת העיתונות ע"ש נימן הפועלת באוניברסיטת הרווארד (כאן), מציג שורה ארוכה של סוגיות איתן מתמודד כיום עולם העיתונות הישן המנסה להמציא את עצמו מחדש תוך התאמה לטכנולוגיות ולמגמות השוק.
מי שעוסק בעולם העיתונות כדאי שיקרא את הניתוח במלואו בגרסת המקור (כאן) או בעברית (כאן).

אלא שלטעמי מעלה הניתוח שורה ארוכה של סוגיות ארגוניות וניהוליות העשויות לשמש כחומר למחשבה למנהלים בארגונים מכל הסוגים המבקשים להתמודד עם אתגרי החדשנות העומדים לפניהם:

קח פסק זמן: אי אפשר להמציא את הגלגל תוך כדי תנועה
הנסיון לבצע התאמות "תוך כדי תנועה" מתגלה כאחד מהגורמים המרכזיים להצלחתם החלקית (אם בכלל) של מהלכי חדשנות אסטרטגית בארגונים. הצורך "לכבות את השריפות הקיימות" מסיט את תשומת הלב הניהולית ומשפיע הן על תהליכי החשיבה והן על תהליכי היישום בארגון.
ההמלצה: הקמת צוות ייעודי, בראשות המנכ"ל או מנהל בכיר אחר, אשר יכול להתנתק מהעשייה היום-יומית בארגון ולנהל תהליך חשיבה רציף ושיטתי.

Think DIGITAL
גם עסקים שעיקר פעילותם הריאלית הינה בעולם "הפיזי" (מיצרני מטוסים ועד מוכרי פלאפל) כדאי שיגבשו לעצמם מוקדם ככל הניתן "אסטרטגיה דיגיטלית" ויטמיעו אותה בכל הערוצים העשויים להיות רלוונטיים היום ובעתיד הנראה לעין. הערוצים הדיגיטליים כבר אינם "תוספת" לכלי הניהול, הפיתוח והשיווק המסורתיים, כי אם נקודת הפתיחה לעיצוב מחודש של הארגון לקראת העתיד. חשוב להדגיש כי חשיבה דיגטלית אינה מסתפקת בהטמעת כלים תקשורתיים לנוכחות ברשת, כי אם עוסקת בעיצוב מחדש של מכלול המוצרים, השירותים והתהליכים הארגוניים.

לשבור את החומות
עולם העיתונות הותיק מושתת על "חומה סינית" בין חלקו המערכתי של העיתון לבין חלקו המסחרי, וזאת בעיקר משיקולי אתיקה עיתונאית. אלא שהפרדה זו לא רק שהולכת ונשחקת עם כניסתם של מרכיבי "תוכן שיווקי", היא אף סותרת את המגמה של "התאמה ללקוח" – וכי מי מכיר את הלקוח טוב יותר מאנשי השיווק?
זהו מהפך תפיסתי וארגוני אשר מטלטל כיום את עולם התקשורת בכלל והעיתונות בפרט – ממצב בו אנשי התוכן מייצרים תוכן ע"פ האג'נדה המערכתית ואנשי השיווק פועלים כדי לקדם ולשווק אותו לקהל, למצב בו אנשי השיווק מזהים ומביאים את "דרישות השוק" העדכניות אותן על אנשי התוכן לספק. המשמעות אינה רק שינוי תפיסתי, כי אם גם שינוי של המבנה הארגוני בכלל ושל ההיררכיה הארגונית בפרט.
בקצרה, זו גם אחת מסוגיות היסוד הניצבת כיום בפני מנהלים בארגונים מכל הסוגים: מי שולט – האם תפקיד אנשי השיווק לשרת את  אנשי הפיתוח והייצור, או שמא ליהפך, ומהן ההשלכות הארגוניות והעסקיות הנגזרות משינוי דרמטי זה.

מיפוי מחודש של נכסי הארגון
אחת מהתובנות המרכזיות אותן מציין צוות החדשנות של NYT היא הבנת הפוטנציאל האדיר הטמון בארכיון העיתון הכולל מאות אלפי כתבות, רשומות, מסמכים ותמונות. ארכיון זה, שתרומתו לעבודה השוטפת של העיתון הינה שולית ולכן גם ההשקעה בו מינימלית, עשוי להיות בעל ערך פנומנאלי כמאגר מידע ייחודי אשר יעמוד לרשות גופי מחקר, גופי תקשורת אחרים והציבור הרחב.
למיטיבי לכת: המפגש בין נכסים ישנים לטכנולוגיות חדשות הוא פעמים רבות הבסיס למהלך של "חדשנות משבשת" – ראו כאן.

ביג דאטה: הזדמנויות ואתגרים
מסמכי הארכיון הינם דוגמה מצוינת להזדמנויות החדשות הנוצרות עבורנו בעולם עתיר מידע, אך משקף היטב גם את האתגרים שהוא מציב: כדי למצות את הפוטנציאל חייבים הפריטים לעבור תהליכי דיגיטציה הכוללים סריקות, הקלדות, תיוג דיגיטלי וכדומה, וכן רכישה של כלים טכנולוגיים לאיחזור, כריית מידע (Data Mining) ועוד… זהו מאמץ המחייב חזון ניהולי הרואה את ההוצאה הגבוהה כהשקעה ארוכת טווח המיועדת ליצור יתרון וערך עתידי עבור הארגון ולקוחותיו.

אריזות ועטיפות
שלושת קוראי הותיקים יודעים כי ענייני "אריזות ועטיפות" חביבים עלי במיוחד. בקצרה, עוסקת האריזה בכל הקשור למרכיבים ולכמויות בהצעה השיווקית המוגשת ללקוח, ואילו העטיפה עוסקת ביצירת ההקשר (קונטקסט) אשר יוצר את ההזדמנות הרלוונטית ללקוח.
עולם העיתונות עובר כיום מתפיסה של מוצרים פיזיים סטנדרטיים (זה העיתון ואלה מרכיביו) למוצרים דיגיטליים אותם ניתן להציע במגוון כמעט אינסופי של אריזות ועטיפות, וכמובן גם לשילוב ביניהם (עשה מנוי לעיתון הפיזי וקבל גישה לתכנים דיגיטליים).

"ארזת לבד?"
המעבר לתפיסה מודולארית של אריזות ועטיפות עובר טוויסט נוסף בארגונים אשר אינם מסתפקים ביצירת אריזות ועטיפות חדשות, אלא מעניקים ללקוח כלים לאריזה ועטיפה עצמאית.
עולם העיתונות יודע להציע לקוראיו מעת לעת "פרוייקטים מיוחדים" המבוססים על עקרונות האריזה והעטיפה (השבוע: פוסטר חגיגי עם תמונת הנשיא הנבחר), אך יוכל להרחיב באופן דרמטי את יכולותיו אם יציע ללקוחותיו כלים לאיסוף ובנייה עצמאית של תכנים המותאמים לרצונותיו.
הדוגמאות מוכרות לנו כבר כיום בעולמות הבידור: מייצור של אוספי מוסיקה (ע"ע סדרת אוספי "המיטב") לפיתוח טכנולוגיות וכלים המאפשרים לנו להוריד ולהרכיב לעצמנו כל אוסף רצוי לנו (ע"ע iTunes), ומערוצי טלויזיה בעלי מבנה קשיח ואחיד לצפייה ושמירה של אינסוף תכנים בטכנולוגיות VOD + סטרימרים מקוונים.

האתגר המנהיגותי: לעצב את השינוי – ולהוביל אותו 
אנשי NYT מבינים כי המעבר לארגון "מבוסס לקוח" מחייב אותם לתת מענה למגמות אותן ניתן לזהות כבר היום בשוק (יותר תכנים, יותר קצרים, יותר ויזואליים, אריזות אישיות וכדומה), כל זאת תוך שמירה על בסיס הלקוחות הקיימים המורגלים לעיתון במתכונתו הקיימת.
בדומה לארגונים אחרים המתמודדים עם הצורך להמציא את עצמם מחדש, נדרש כאן שילוב מאתגר של מנהיגות פתוחה ומאפשרת שהיא הבסיס לתהליכי העיצוב והפיתוח הארגוני והעסקי, בצד מנהיגות נחושה ובלתי מתפשרת באשר למימוש החזון ויישומו הלכה למעשה.

למיטיבי לכת:
8 דקות עם Alan Webber, העורך המייסד של Fast Company Magazine על עתידה של העיתונות בכלל ושל עולם המגאזינים בפרט.

 

חדשנות בפעולה: הטוויסט של קוקה-קולה בדרך אל האושר

10.06.14

כבר שנים רבות שבהן מצד אחד אני מתעב את קוקה-קולה כארגון המייצג את "הקפיטליזם הדורסני", ומצד שני מעריץ את היצירתיות הטוטאלית שלה בכל הנוגע לעולמות השיווק והפרסום.
במקביל לפעילויות האגרסיביות של מערכי הלוגיסטיקה והמכירות, שרובן סמוי מהעין הציבורית, מצליחה קוקה-קולה למתוח ולפתח את ערכי המותג הרבה מעבר "למוצר", ולקחת אותם לעולמות הרגשיים הנוגעים בשאיפותיו, כמו גם במועקותיו של הלקוח.

סרטון הפרסום החדש של קוקה קולה שם את האצבע על אחת מנקודות הכאב שלנו בעת החדשה: ככל שאנו נעשים מקוונים יותר, כך אנו מתכנסים בעולמנו הדיגיטלי והופכים לבודדים יותר ויותר.
מה עושים? "מכריחים" אותנו להתחבר לאנשים שלידינו…
איך עושים את זה? שורו, הביטו וראו:

הערות:
* אי אפשר שלא להיזכר בסיסמה של נוקיה – Connecting People – ובמחשבות על הפער בין הסיסמה המבריקה לבין כשלונה של החברה שלא הצליחה לשמור על "החיבור" לשוק וללקוחותיה.
* שימו לב למרכיב המשחק המובנה באינטראקציה החדשה. עוד על הנעה בהנאהכאן.

המאמץ המתמשך: בדרך אל האושר
הקמפיין החדש הוא המשכו של מאמץ מתמשך אותו משקיעה קוקה-קולה "בהשתלטות" על אחד מהנכסים היקרים ביותר בעולם הרגשי – מושג האושר (Happiness) שבו היא החלה לגעת כבר לפני מספר שנים בסדרה של קמפיינים בהם כיכבו "מכונות האושר" וכן "משאיות האושר" אשר הצליחו להפתיע ולרגש אלפי לקוחות בכל רחבי העולם.

למיטיבי לכת: הטוויסט המתודולגי – מהסוף להתחלה
חובבי החדשנות מוזמנים להתבונן לא רק בתוצר החדשני (פקק המחייב אינטראקציה מקרבת לבבות) כי אם גם לטוויסט החדשני בתהליך פיתוח הרעיון: בשונה מהתהליך הקלאסי של עיצוב מוצר חדש ולאחר מכן "דחיפתו" לקהל, מתבססת המתודולגיה החדשה על התבוננות מעמיקה בעולמו של הלקוח, זיהוי נקודות הזדמנות רלוונטיות (במקרה זה: "בדידותנו ברעש הגובר"), עיצוב הפתרון הקונספטואלי ("בואו נחבר אותם") ורק אז עיצוב הפתרון ברמת המוצר.

במילים אחרות: בשונה מהמהלך הקלאסי בו קודם פיתוח הטכנולוגיה ליצירת "ממשק המשתמש", אנו מתחילים בעיצוב הממשק (אוסף הפעולות והחוויות שאנו רוצים ליצור בנקודת המפגש שבין הלקוח למוצר) ורק אז מחפשים את הפתרון הטכנולוגי המתאים לממשק זה.
מזכיר לכם את תפיסת העיצוב שהביא סטיב ג'ובס למוצרי אפל? לא במקרה.

תודות: Yael Bivas

***********  דבר המפרסם  **************
לתיאום מפגשים, הרצאות וסדנאות בנושא יצירתיות וחדשנות בפעולה:
טל. 04-8312264, נייד. 4534227 – 054, ibchor@015.net.il

חדשנות עכשיו: משהו השתבש לנו, וטוב שכך

29.03.14

כנס "המהלך האסטרטגי" אשר התקיים השבוע באוניברסיטת ת"א תחת הכותרת חדשנות משבשת (Disruptive Innovation), היווה הזדמנות למפגש נוסף עם תחום זה, אשר זוכה בשנים האחרונות לעניין רב הן בעולם האקדמי-מחקרי והן בעולם הניהולי והפרקטי בו שואפים מנהלים בארגונים עסקיים ואחרים למצוא את הכלים אשר יעניקו להם יתרון תחרותי משמעותי ומתמשך.

קיצור תולדות החדשנות המשבשת: דילמות ופתרונות
Innos-Solutionאת המושג Disruptive Innovation טבע לפני יותר מעשור קלייטון מ. כריסטנסן (Clayton M. Christensen), פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד אשר פרסם במהלך השנים האחרונות שורה ארוכה של ספרים העוסקים בחדשנות לסוגיה – שמידע נוסף עליהם תמצאו כאן.

ספרים אלה, שחלקם נכתב בשיתוף עם מנהלים וחוקרים אחרים, עוסקים בסוגיות שונות של עולם החדשנות, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הניהולית והארגונית, תוך הצגה מנומקת ורהוטה של הדילמות המרכזיות (סיכונים מול הזדמנויות, הישגים מהירים מול פיתוח לטווח ארוך,  שיפור מתמשך מול פריצת דרך מהירה ועוד) ומולן הצעות לפתרונות מתודולגיים וניהוליים להתמודדות עם דילמות אלה.

הרעיון המרכזי של תפיסת החדשנות המשבשת מתמקד ביצירתם של מוצרים ושירותים אשר "משנים את חוקי המשחק" (Game Changing). בראיון הקצר שבסרטון מטה מציג כריסטנסן את עיקרי התפיסה, תוך דגש על ההבדל בין "חדשנות פורצת דרך" (המתמקדת בשיפור הביצועים קיימים) לבין "חדשנות משבשת" אשר פותחת עבורנו מרחבים חדשים של הזדמנויות – ובראשן כניסה לשווקים חדשים והגעה לקהלי יעד חדשים ורחבים הרבה יותר מאלו שהכרנו עד כה.
למיטיבי לכת: שימו לב לחלקו השני של הראיון (דקה 4:10) בו מספר כריסטנסן על הפגישה המכוננת שלו עם אנדי גרוב (Andy Grove), המנכ"ל האגדי של אינטל. "אתה מכיר את אינטל הרבה יותר טוב ממני", אמר כריטנסן לגרוב " ולכן איני יכול לומר לך מה אתה צריך לעשות. מה שאני יכול להציע לך הוא איך לחשוב".

בין חדשנות "פורצת דרך" לחדשנות "משבשת" – היבטים פרקטיים
חדשנות פורצת דרך (Breakthrough Innovation) וחדשנות משבשת אינן גישות המתחרות זו בזו, כי אם גישות המבטאות מיקוד ניהולי שונה. כפי שמסביר כריסטנסן בקצרה בסרטון מעלה, בעוד שחדשנות פורצת דרך מתמקדת בשיפור דרמטי של היכולות הקיימות (מהר יותר, חזק יותר…) המוצעות ללקוחות הקיימים, הרי שתועלתה המרכזית של החדשנות המשבשת באה לידי ביטוי ביצירת שווקים וקהלי יעד חדשים (למיטיבי לכת: ע"ע אסטרטגיית האוקיינוס הכחול).

מבט לאחור למהלכים הזוכים היום לכינוי "חדשנות משבשת" מגלה כי ביסודם מצויות טכנולוגיות, מוצרים או שירותים אשר על-פי-רוב היו קיימים בשוק אך בהיקף נמוך – עקב מחיר גבוה, יישומיות נמוכה, דרישה בהיקף נמוך, רגולציה מחמירה וכדומה. "המהפך" מתחולל בדרך כלל כאשר אחד המרכיבים המרכזיים (מחיר, יישומיות, נגישות, רגולציה וכדומה) משתנה ומאפשר שינוי דרמי של "חוקי המשחק" ובעקבותיהם של "זירת המשחק" כולה.

connex drillדוגמה אופיינית, אשר הוצגה במפגש השבוע ע"י אלחנן יגלום, יו"ר חברת Stratasys (לשעבר Objet), היא מהפכת הדפוס בתלת-מימד (3D Printing) – אם עד לפני מספר שנים הוצעו בשוק מדפסות איטיות מאד, יקרות מאד ובעלות יכולות טכניות מוגבלות (ומכאן גם היישום המוגבל וההיקף הקטן של קהלי היעד), הרי שפריצות דרך טכנולוגיות במספר תחומים המשולבים זה בזה במדפסות אלו (מיחשוב, רמות דיוק, סוגי חומרים ועוד) מאפשר ליצור קווי מוצרים חדשים המאפשרים גישה לקהלים חדשים במגזר העסקי והארגוני, כאשר הגדלת ההיצע והורדת המחירים יוצרת חזון חדש של מדפסות לשימוש הקהל הפרטי – באמצעות מרכזי שירות ייחודיים אשר יהיו נגישים לקהל הרחב (ראו כאן את מיזם XLN של מכון ראות) ובהמשך הדרך אף לשימוש ביתי.
[בתמונה: דגם של מקדחה המיוצר כולו במדפסת 3D של Stratasys]

bitcoinהזדמנות אופיינית אחרת ליישום חדשנות משבשת נוצרת בעקבות שינויים רדיקליים בזירת הפעולה, באופן שמסיר אחד או יותר מהחסמים אשר היו קיימים בזירה זו. אחת הדוגמאות הבולטות בתקופה האחרונה הוא סיפור עלייתם של המטבעות הדיגיטליים, כמו Bitcoin ואחרים, שעלייתם נובעת משילוב של מגמות חברתיות (רצון במטבעות שאינם נשלטים ע"י השלטון) עם יכולות מיחשוב ותקשורת מקוונת הנדרשות לצורך "כריית" המטבעות (כתחליף להדפסת הכסף המקובל) ולביצוע בפועל של עסקאות במטבעות אלה.

מבחן היישום: חדשנות משבשת – מתיאור היסטורי לכלי ניהולי
בדומה לתופעות אחרות בעולם הניהול, ובעיקר בתופעות המיוחסות לגורמי הצלחה וכשלון של ארגונים, טמון האתגר הפרקטי ביכולת לעבור מזיהוי רטרוספקטיבי ("כך הצלחנו") לפעולה ניהולית פרואקטיבית ("כך נצליח"). התשובה לאתגר זה טמונה ביכולתנו לנתח את המציאות הקיימת ברזולוציה שונה וגבוהה יותר ולאבחן את המרכיבים הרלוונטיים הנמצאים לעתים רבות "מתחת לראדאר". בהקשר לחדשנות משבשת, טמון האתגר בזיהוי של מרכיבי הפעולה תוך שאלה "מהם החסמים (הטכנולוגיים, העסקיים, הסביבתיים, הרגולטוריים וכדומה) שהסרתם תיצור שינוי דרמטי בחוקי המשחק".

לאחר שזיהינו חסמים אלה, נוכל לפעול בשתי דרכים: לעקוב מקרוב אחרי גורמים אלה כך שנוכל לזהות מיידית את השינויים בהם, או לפעול באופן יזום להקטנת השפעתם ואולי אף להסרתם המוחלטת.
מובן כי ניתן גם לפעול בכיוון ההפוך – לזהות גורמים הצפויים להתחזק (לדוגמה: סטנדרטים חדשים לבטיחות בכלי רכב), להערך מראש לשינוי זה (התאמת הדגמים המיובאים) ולפעול להאצת השינוי (לובינג לתמיכה בהחמרת הדרישות והתקנים הרלוונטיים).

*** דבר המפרסם ***
להזמנת הרצאות, סדנאות ומפגשי מנהלים בנושאי יצירתיות וחדשנות:
טל. 4534227 – 054
דוא"ל  ibchor@015.net.il

חדשנות בפעולה: טסקו מעצבת מחדש את זירת השוק, ומצליחה בגדול

11.08.11

נתחיל, לשם שינוי, בשתיים וחצי דקות שמתקצרות עבורנו את סיפור ההצלחה המרשים של רשת Tesco במסעה המאתגר לכיבוש שוק מוצרי הצריכה בדרום קוריאה:

אחרי שהבנו מה קרה, כדאי להקדיש כמה דקות לשאלות החשובות באמת עבורנו:
איך זה קרה, ומה נוכל אנחנו ללמוד ולהפיק מכל זה?

תובנה מס. 1: הכל פתוח
הכניסה לשוק חדש מעניקה לנו הזדמנות יוצאת דופן לא רק ללימוד הזירה החדשה, כי אם גם ליצירת התאמה יצירתית של המוצרים והשירותים אותם אנו מציעים, ושל מכלול התהליכים הרלוונטיים במישורי הפעולה השונים. Tesco לוקחת את ההזדמנות וממנפת אותה לגבהים חדשים ונועזים עוד יותר – בכך שהיא בוחרת להיכנס לזירה החדשה תחת שם חדש לחלוטין (Home Plus), ובכך לוותר על "נכסי המותג" בהם היא השקיעה משאבים רבים לאורך שנים ארוכות. בודאי לא החלטה קלה ופשוטה עבור הרשת המדורגת כמותג החזק ביותר בתחום הריטייל באנגליה.
חומר למחשבה: הנכונות "לפתוח את ה-כ-ל לדיון מחודש" היא אחת מתכונות היסוד הנדרשות כיום למנהלים הרוצים להוביל את ארגוניהם להצלחה מתמשכת במציאות בה חוקי המשחק משתנים השכם והערב.

תובנה מס. 2: כל העולם כולו גשר צר עם פס רחב
מיזם Home Plus הוא דוגמה מצוינת לקריסת החומות אשר הפרידו בעבר בין "העולם הפיזי / האמיתי" (קריא בניינים, רחובות, חנויות, מרכזי מסחר, תרבות וכדומה) לבין "העולם הוירטואלי / דיגיטלי" (קריא אתרי האינטרנט, הרשתות החברתיות וכדומה). המעבר ממסך המחשב הנייח, המנותק לכאורה מהסביבה החיצונית, לאינספור מסכים ניידים הנמצאים בידינו כל העת (סמארטפונים, מחשבי טאבלט וכדומה) פותח שפע של הזדמנויות חדשות לעיצוב חדשני ויצירתי של תהליכי שימוש וצריכה חדשים ושונים לחלוטין מאלה שהכרנו בעבר – בהם חוברים "העולם הפיזי" + "העולם הדיגיטלי" לעולם חדש, מרתק ועתיר הזדמנויות. כדאי לשים לב לכך שהמיזם של Tesco שומר על "הרגלי הלקוח" אשר רגיל לשוטט בחנות, להתבונן במוצרים שעל המדפים ולבחור מביניהם את המתאימים לו, ואינה כופה עליו "קנייה דיגיטלית" מתוך תפריטים צרים וליניאריים המאפיינים אתרי קניות ברשת.
חומר למחשבה: האתגר החדש העומד כיום בפני ארגונים אינו נעצר איפה ביצירת "אפליקציות דיגיטליות" כי אם גם ביצירת הזדמנויות לאינטראקציות חדשות בהן משולבים זה בזה העולם הפיזי והעולם הדיגיטלי.

תובנה מס. 3: זה לא אתה, טמבל, זה הלקוחות שלך
את פורמט הפעולה החדש של Home Plus עיצבה Tesco לאחר שבחנה לעומק את השוק ההדרום קוריאני, לא רק בהיבטי "נתח השוק הפטנציאלי" כי אם גם בהיבטים האינטגרטיביים של  מאפייני הלקוח, התנהלותו ושיקוליו. ההבנה כי הלקוח המקומי עובד שעות ארוכות וחסר זמן פנוי, מרבה להשתמש בתחבורה הציבורית, רואה בקניות מטרד ולא מקור הנאה, ומעל הכל – משתמש כבד בטכנולוגיה מתקדמת, היא הבסיס "להצעת הערך" יוצאת הדופן שמציעה Tesco ללקוחותיה החדשים.
חומר למחשבה: מה היה קורה ומתאפשר לו היו הארגונים הפועלים במקומותינו משקיעים קצת יותר בהבנת הלקוח ומאפשרים לו לקנות לעצמו את מה שמתאים לו ובאופן המתאים לו, וקצת פחות בנסיונות אגרסיביים למכור לו את המוצרים והשירותים אותם רוצה הארגון לדחוף ללקוחותיו, תרתי משמע?