Posts Tagged ‘אוקיינוס כחול’

חדשנות ערך בדרך הנכונה: טסלה ממשיכה להפתיע

11.10.14

יצרנית הרכב החשמלי טסלה (Tesla) ממשיכה לחדש ולהפתיע את עולם הרכב, ומשיקה השבוע (9.10.14) את סדרת D אשר משפרת באופן דרמטי את יכולותיו של מודל S המוצע מעתה בתצורה חדשנית הכוללת שני מנועים (Dual Motor), קדמי ואחורי, המאפשרים הנעה ישירה של כל הגלגלים (AWD – All-Wheel Drive).
התוצאה: עוצמה חזקה יותר, תאוצה מרשימה (מ-0 ל-60 MPH תוך 3.2 שניות), וכן יעילות גבוהה יותר, למרות העליה במשקל המכונית.

Tesla 1 11.10.14

המשימה: חדשנות ערך ממוקדת לקוח
כדרכה תמיד, פועלת טסלה במקביל בשני מישורים הממוקדים בהשאת הערך ללקוח: האחד – שיפור יכולות הרכב בהיבטי "ביצוע" קלאסיים (מומנט, תאוצה, יעילות וכדומה), והשני – בהיבטי חוויית הנהיגה והבטיחות האקטיבית. גם במישור זה מציגה טסלה סטנדרט חדש הכולל מערכת ראדאר וסנסורים היקפיים המקושרים למערכות ההתראה והבלימה של הרכב, וכן מערכת "נהג אוטומטי" (AutoPilot) חדשנית ומדויקת – כפי שניתן לראות בסרטון הקצר מטה, אשר מתחיל בהדגמת התאוצה וממשיך בהדגמת ביצועי הנהג האוטומטי:

למיטיבי לכת וחובבי האוקיינוס הכחול: הקרב על הנישה
טסלה היא דוגמה מצוינת לחברה אשר בונה את כל יכולותיה על בסיס היותה "חברת נישה" פר-אקסלנס. לא רק שהיא מתמקדת אך ורק בייצור רכב חשמלי – בעוד שתי מתחרותיה הגדולות בשוק האמריקאי, ניסאן (עם דגם Leaf) ושברולט (עם דגם Volt), מציעות דגמים חשמליים בנוסף למגוון הדגמים "הרגילים" שלהן – היא גם מוכרת אותו במחיר יותר מכפול (כ-75,000$ לטסלה מודל S, לעומת כ- 30,000$ בלבד לניסאן ליף).
מאחר והיקף מכירות הרכב החשמלי בארה"ב עומד כיום על אחוז אחד בלבד (1%) מהיקף כלל כלי הרכב הנמכרים בו, הרי שטסלה מנהלת אסטרטגיה נועזת אשר בשפת "האוקיינוס הכחול" מתבססת על יצירת "מפת גורמי ערך" ייחודית, המושתתת על רווחיות גבוהה בנישה צרה – קהל קטן יחסית המחפש שילוב של רכב יוקרתי (עיצוב, חוויית נהיגה, מערכות מולטימדיה ומערכות בטיחות אקטיביות) עם מרכיבים "ירוקים" (הנעה חשמלית, הוצאות שוטפות נמוכות), ומוכן לשלם הרבה יותר עבור שילוב ייחודי זה.

נכון להיום, מצליחה טסלה לשמור על פער אדיר מול מתחרותיה בנישה צרה זו: בחודש ספטמבר האחרון היא מכרה בשוק האמריקאי  1,650 מכוניות Tesla Model S לעומת 111 מכוניות בלבד של Cadilac ELR ו- 58 מכוניות בלבד של BMW i8 (טבלת המכירות המלאה – כאן).

האם תצליח טסלה להחזיק אסטרטגיה שאפתנית זו לאורך זמן?
כדאי להמשיך ולעקוב…

Innovation Matters – נינטנדו כובשת את פיסגת העולם

05.10.09

Nintendo - best company 2009 by Businessweek

 

 

גילוי נאות + רגע של נחת:
בשנתיים האחרונות העברתי עשרות הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות בכלל ובנושא "אסטרטגיית האוקיינוס הכחול" בפרט, אותן אני נוהג לסיים בהצגת סרטון ההשקה של Wii – קונסולת המשחקים המדהימה של נינטנדו, אשר מהווה דוגמה מצוינת ליישום מבריק של "חדשנות ערך" ושל אסטרטגיית האוקיינוס הכחול על כל מרכיביה.
יתירה מזו, משהו ב- DNA היצירתי של נינטנדו הזכיר לי את ההתרגשות (!) במפגש הראשון שלי עם Apple, אי-שם לפני יותר מ- 20 שנים. אף שהן שונות לחלוטין בנקודת המוצא (Apple באה מעולם ה- Design, ואילו Nintendo מעולם ה-Fun), ניתן למצוא בשתיהן תשוקה אובססיבית לחדשנות טוטאלית שמשלבת טכנולוגיות, מוצרים, הבנה מעמיקה של תהליכים ומאוויים אנושיים וזיהוי פנומנאלי של מגמות שוק עתידיות – הרבה לפני שהן צצות על פני השטח.
בשפת האנליסטים: "המשך מעקב".

ואכן, נינטנדו לא מאכזבת וממשיכה להפתיע שוב ושוב. במהלך השנתיים האחרונות היא לא רק מזעזעת את שוק קונסולות המשחק בו שלטו בעבר סוני ומיקרוסופט, אלא מפתחת את את משפחת מוצרי ה-DS המיועדים לשיפור היכולות המוחיות, ואת משפחת מוצרי Wii Fit המופנים לחובבי הבריאות והכושר שמעדיפים לעשות את זה על השטיח בבית…
וזה עוד לא הכל – נינטנדו עובדת לפי הספר (אסטרטגיית האוקיינוס הכחול כבר אמרנו?), מחפשת את קהלי היעד החבויים מהעין הנמצאים במעגלי ה- Non-Customers, ומשיקה ממש בימים אלה את Wii Fit Plus שלא רק מרחיב את אופציות האימון, אלא גם מאפשר למשתמש לעקוב אחר נתוני המשקל של חיות המחמד שלו. WOW? האו-האו!!!

החדשנות כובשת את פיסגת העולם
את ההוכחה לכך שחדשנות היא אחד מהמפתחות הקריטיים להובלה בעולם העסקים מספק לנו מגאזין BusinessWeek אשר פירסם בתחילת החודש את רשימת 40 החברות הטובות בעולם, ובראשה מהפך היסטורי:
נינטנדו מזנקת לראש הטבלה כשהיא מקדימה את גוגל ואת Apple שבמקומות השני והשלישי.
נכון, הן גדולות ממנה בהיקפי הפעילות, אך מתקשות לעמוד בקצב שנינטנדו מציגה בתחומי העלייה בשווי השוק (38% מ-2004 עד 2008), ובשיעור המכירות שלה בשווקים הבינלאומיים (בשונה מהשוק המקומי בו פועלת החברה) העומד אצל נינטנדו על 81% לעומת 51% של גוגל ו- 28% בלבד של Apple.
קצת גאווה מקומית: במקום טוב, בדיוק באמצע, תמצאו את טבע.

מבט אופטימי אל העתיד: חדשנות מקצה לקצה
בפיסקה הסוגרת את המאמר מנסח Paul Laudicina יו"ר A.T. Kearny (חברת הייעוץ והמחקר אשר מבצעת את דירוג החברות עבור BusinessWeek) את שני הגורמים המרכזיים אשר יסייעו לצאת בשלום מהמשבר העולמי ולחזור לצמיחה בשנים הבאות: מינוף של טכנולוגיות וחדשנות חוצת-ארגון לשיפור הפרודוקטיביות, והתאמה לשינויים הדמוגרפיים אשר הופכים את קהלי היעד המתבגרים (graying populations) לדומיננטיים יותר ויותר". מבט נוסף אל סל המוצרים של נינטנדו יראה כי גם כאן היא ידעה לקרוא את המפה הרבה לפני האחרים.

ניצחון הזריזים והרעבים על הגדולים והשבעים
מבט היסטורי על רשימת החברות הנבחרות, בהשוואה לשנים קודמות, חושף תהליך מתמשך בו מאבדות חברות אמריקאיות בעלות מסורת ארוכת שנים את מקומן ברשימה לטובת חברות מהמזרח הרחוק (כמו נינטנדו היפאנית ויונדאי תעשיות הדרום קוריאנית) ומדינות מתפתחות כמו דרום-אפריקה.
שוב ושוב מסתבר כי מורשת היסטורית יש בה הרבה כבוד, אבל מחוייבות לחדשנות + נחישות ניהולית + "רעב" להצלחה הן התכונות הקריטיות להישרדות והצלחה מתמשכת בג'ונגל הגלובאלי.

* תודה לידידי יוסי קורן שהקפיץ אותי לפוסט הזה.

בונוסים למשקיענים: 
המאמר המלא מתוך ביזנסוויק
רשימת החברות הנבחרות + נתוני הביצוע
מצגת קצרה הסוקרת את כל החברות ברשימה

קרבות השוק: זה לא העופות, זה הביצים (של רמי לוי)

21.05.09

 

Chicken  21.5

גילוי נאות: כבר יותר משנה מככב אצלי רמי לוי דוקא במצגות העוסקות באסטרטגיית האוקיינוס הכחול, השונה מהאוקיינוס האדום בו אנו נוהגים להסתובב ולהתכתש יומם וליל. אישית, אני עדיין מאמין כי יצירת אוקיינוסים כחולים היא המפתח להישרדות, לרווחיות נאותה ולהצלחה מתמשכת עבור רובנו. אלא שאם עדיין לא יצרנו אותם, ואנו נאלצים לשחות עם כרישים בסביבה תחרותית ומאתגרת – הבה נעשה זאת כמו שצריך: ע"ע רמי לוי.

לוויתנים כבדי משקל מול חתול רחוב רעב ועצבני
מי שמכיר קצת את נתוני הזירה, יודע שאין כל מקום להשוואה בין נפחי הפעילות של רשתות השיווק הגדולות שלכל אחת מהן (על מגוון "מותגי הבת" שלה) עשרות סניפים בפריסה ארצית, מול אלו של רמי לוי (שיווק השיקמה) אשר מחזיק פחות מ- 20 סניפים, הממוקמים ברובם באזורים "עממיים" אותם הוא זיהה כבעלי רגישות גבוהה למחיר.
פערי הפעילות מקנים לכאורה לרשתות הגדולות יתרון מוחץ בכל הקשור לניהול הפיננסי (יתרון הגודל מול ספקים, יכולות מינוף והשקעות) לניהול הלוגיסטי (מלאי, שרשרת אספקה וכדומה) ולכיסוי הפרסומי הדורש משאבי עתק. את כל אלה מנהל בכל רשת צוות גדול של ממנהלים בעלי רקע עשיר בתחומי העסקים, הפיננסים, הלוגיסטיקה השיווק והפרסום.
לרמי לוי, המעיד על עצמו שאינו בעל השכלה פורמלית, אין את כל אלה, ולפיכך הוא פועל במה שיש לו בשפע: חוכמת רחוב שנרכשה בעיסוק ממושך ויום-יומי בקנייה ומכירה של סחורות אמיתיות (ולא "במשחקי עסקים" בדרך ל-MBA), רעב אינסופי להצלחה ולעשיית עסקים באשר הם (זה העסק שלו, ולא עוד תחנה בדרך לפיסגה), חושים מחודדים הן ביחס לרמת המאקרו (מגמות השוק) והן ביחס למיקרו (מה ימכר ובאיזה מחיר), הבנה אינטואיטיבית מצויינת של הלקוחות המגיעים אליו (מה מביא אותם ומה מפעיל אותם מול המדף) , וגם – ביצים מברזל, ונכונות ליזום ולהפתיע, לקחת סיכונים ולצאת בפעולות שיווקיות אשר אינן לכאורה "לפי הספר".

מדהים לראות איך השתלט רמי לוי על סדר היום של עולם המסחר הקמעונאי בישראל:
* הוא זה שיוזם את המהלכים, את הנושא (עוף וכדומה) ואת תג המחיר – וגורר את הרשתות המתחרות לסחרור בו הן מאבדות עשרות מליונים בנסיון ליצור "איזון" – כמו שתראו כאן.
* הוא זה שקובע את המיקום (ומגביל את המבצעים לנקודה שהוא חפץ ביקרה באותו רגע) – בעוד המתחרים נאלצים להרחיב את ההצעה גם לאזורים אחרים (שהרי איך נסביר ללקוח במרכז הארץ את המחיר המטורף שאנו מציעים בצפון?).
* הוא זה שקובע את התיזמון (שוב, בהתאם לאינטרסים המשרתים אותו ברגע נתון) – והופך את המתחרים ממובילי שוק לשחקני Me Too, אשר פועלים מחוץ לאסטרטגיה ולתנאי הסחר שהגדירו לעצמם אי-שם במשרדיהם המפוארים.
* הוא מכיר ומבין מצויין את עולמו של הלקוח – ואינו זקוק לסקרים ולפלנוגרמות מתוחכמות כדי לקבוע מה להקפיץ לחזית (של החנות ושל הלקוח) והיכן כדאי למקם את המוצרים אשר יוצרים את הבאזז הנכון עבורו.
* הוא זוכה לפרסום חינם – שימו לב לכיסוי התקשורתי יוצא הדופן שהוא משיג, בהשקעה זניחה ביחס למתחרים המחוייבים לשמור על נוכחות במדיה ומשקיעים בה סכומי עתק.
* הוא זוכה למיתוג ולמוניטין חיובי בקרב קהל היעד הרלוונטי – אשר מסמן אותו כרובין הוד הקשוב להמונים ונלחם את מלחמתו של העם מול רשתות הענק.
* הוא זוכה באמונם של המשקיעים  – שימו לב לביצועי המנייה בשנה האחרונה ולתחזיות האופטימיות של המשקיעים המוסדיים.
* הוא עושה כסף

חזרה לבסיס האם: מזירות המסחר האנליטיות להמונים בדוכני השוק…
המפץ הגדול של השווקים הפיננסיים וקריסתן של זירות המסחר המתוחכמות חוזר ומעלה את קרנן של זירות המסחר המסורתיות, אשר מבינות אולי קצת פחות בניתוחים אנליטיים ובאלכימיה של יצירת יש מאין, אך יודעות לתגמל את מי שמצויד בחוכמת רחוב, חושים חדים, יוזמה, יכולת פעולה מהירה, דרייב להצלחה, נכונות לעבודה קשה, ואם תרצו – קצת פחות "אקסלים" ואסטרטגיות-על,  וקצת יותר עופות וביצים. ע"ע רמי לוי.

ועכשיו, אם תסלחו לי, הגיע הזמן לצאת מהמסכים ולעשות קניות לשבת.
במתחם נשר, אלא מה?

אוקיינוס כחול: לשבור את החומות – ולטוס קדימה

05.07.08

את ההצלחה הפנומנאלית של הספר אסטרטגיית האוקיינוס הכחול ניתן לזקוף, בין היתר, לזכות העובדה שכותביו לא הסתפקו בתיאוריות ורעיונות חדשים, אלא ציידו אותנו במגוון רחב של כלים פרקטיים – וביניהם 6 נתיבים לעיצוב מחודש של גבולות השוק, ובעברית פשוטה: 6 דרכים מעשיות ליצירת רווחיות גבוהה יותר.

ביטוי מעשי של הנתיב הראשון ברשימה (לבחון ענפים חלופיים – שבירת החומות הורטיקליות בין ענפים המספקים שירותים בעלי ליבה משותפת) ניתן למצוא בהודעה המתפרסמת השבוע על-פיה בוחנת חברת התעופה אייר-פראנס את האפשרות להמיר חלק משירותי הטיסה בתוך אירופה לשירותי רכבות מהירות, בשיתוף עם חברת ואוליה.
שהרי מה מתבקש יותר במציאות בה מחירי הדלק לטיסה עולים לגבהים מטורפים, ומנגד קיימת תשתית מעולה של רכבות מהירות המגיעות למרבית היעדים המרכזיים באירופה?

חומר למחשבה: מהן "החומות הורטיקליות" בעסק שלך?

לידיעה המלאה באתר Herald Tribune
למידע נוסף על מפגשי "אוקיינוס כחול" במתכונת פנים-ארגונית

הים התיכון מול האוקיינוס ההודי: מלחמות שוק מטורפות מול "חדשנות ערך" במיטבה

11.02.08

 off-89.jpg

כן, קראתם נכון…
בעוד שאתם קניתם את העוף לשבת במחיר ממוצע של כ-5 ש"ח לק"ג, נהרו ההמונים באזור הקריות לחנות החדשה של רמי לוי שיווק השיקמה שהציעה להם את הסחורה ב- 1.49 ש"ח בלבד.
הריבוע הכחול לא פראייר, והוא תוקף היום בזירה הביתית של רמי לוי, שכונת תלפיות בירושלים, עם מחיר התאבדות של 0.99 ש"ח לק"ג, ואפילו אפס ש"ח בסוף השבוע לקונים מעל 200 ש"ח. אלא שלוי מוכיח שגם הוא שאהיד מבטן ולידה ומתאבד מיד בשנית, עם 0.89 ש"ח לק"ג…

מה שמזכיר לי סיפור חביב:
מושבניק, מהזן הישן והטוב, חורש את שדהו בשעת לילה מאוחרת, כשלפתע הוא שומע רעש של זכוכית מתנפצת. הוא יורד מהטרקטור ומגלה שהמחרשה פגעה בבקבוק זכוכית ישן, ממנו נחלץ לו באיטיות  ג'ין זקן.
"תודה שחילצת אותי מכאן אחרי 100 שנות בדידות" אומר לו הג'ין, ומוסיף "בתמורה אתן לך זכות למשאלה אחת. כל שתבקש – לו יהי!". המושבניק מתלבט, מה כדאי – אוטו חדש? עוד 100 דונם? מליון שקל בבנק? שלום עולמי?… לפתע מתעורר הג'ין ומוסיף: "קבלתי כרגע שדר עם עדכון חשוב: לפי חוקי הג'ינים החדשים, כל מה שני עושה עבורך אני חייב לעשות כפליים עבור השכן שלך".
המושבניק אינו מתלבט לרגע: תוריד לי אוזן, עין, יד ורגל – עכשיו!!!

לנצח בכל מחיר: ההבדל בין אובדן דרך לחדשנות ערך
יצירת בידול ויתרון תחרותי באמצעות "אסטרטגיית מחיר" הינה כלי לגיטימי, אך הוא מחייב הבנה עמוקה, נשימה ארוכה והבחנה חדה בין "תחרות מחירים פרועה" לבין "חדשנות המחרה" שהיא אחת מאבני היסוד ליצירת חדשנות ערך (Value Innovation) הנמצאת בבסיס אסטרטגיית האוקיינוס הכחול.

אם על השאלה "האם תחרות המחירים הפראית טובה לצרכן" עוד ניתן להתווכח (ההמונים ואנשי המיקרו יגידו שכן, אנשי המאקרו יגידו שלא), הרי שברור שעבור הארגון המשווק מדובר בסכנת התאבדות: אם הלקוחות הגיעו אליך רק בכלל המחיר הנמוך (להלן: שוחרי המבצעים וההנחות) ואם אין שום דבר אשר "יקשור" אותם אליך בהמשך הדרך (שירות מצוין, חוויה מלהיבה, ערך מוסף, חוזה דרקוני…) – הרי שמחר הם יזנחו אותך כהרף עין וללא כל סנטימנטים, וירוצו לחנות השכנה שמציעה להם עכשיו הנחה גדולה עוד יותר. ואתה? תישאר לא רק עם חנות ריקה, אלא גם עם קופה ריקה ונושים עצבניים.
מזכיר לכם את סיפורה הטראגי של קלאבמרקט? לא במקרה…

זה בדיוק ההבדל בין התנהלות כוחנית (ויש שיגידו – אלימה) בזירה שיווקית עקובה מדם, לבין התנהלות מתוחכמת בזירה החדשה של "האוקיינוס הכחול" – התנהלות אותה מיטיבה לבטא מכונית Tata Nano עליה סיפרתי כאן לפני חודש.
בקצרה: טאטא ננו, המוצעת עתה להמונים בהודו במחיר מדהים של 2,500 $ בלבד לא נועדה לנגוס ביצרני הרכב הותיקים, כי אם ליצור נישת שוק חדשה ובה מאות אלפי הודים אשר כלל אינם נימנים כיום ברשימות הפוטנציאל של לקוחות תעשיית הרכב (מיטיבי הלכת יזהו כאן את "הנדבך השלישי" של ה- Non-Customers).
ומאין המחיר המדהים? לא מהתאבדות ארגונית שבסיסה גחמות אמוציונליות כי אם מחדשנות ערך שבסיסה הורדה דרמטית של עלויות הייצור (פתרונות חכמים וזולים הרבה יותר למאות המכלולים שברכב), עלויות השיווק ועלויות התחזוקה השוטפת.

נראה כי יש לנו, אנשי הים התיכון, עוד הרבה מה ללמוד מאנשי האוקיינוס ההודי.

***********  פינת התוכן השיווקי ***********
עוד על סדנאות אסטרטגיית האוקיינוס הכחול ומפגשי חדשנות בפעולה

טאטא'לה – מכונית כ-ז-ו קטנה עם חזון כ-ז-ה גדול

12.01.08

מכונית טאטא נאנו (Tata Nano) אשר הושקה השבוע בהודו אינה "עוד גימיק", אלא דוגמה לפריצת דרך שיווקית הנובעת משילוב של חזון ונחישות ניהולית עם יישום שיטתי של "חדשנות ערך" מולטי-דיסציפלינארית.

נכון, אין בה את מה שרובנו מחפשים באוטו הבא שלנו.
אבל… יש בה בדיוק את כל מה שמיליוני הודים מחפשים:
מכונית חדשה מהניילונים, במחיר מדהים של כ- 2,500 $.

ratan-tata.jpg
ראטאן טאטא עם הנאנו החדשה שלו. חזון, נחישות וחדשנות פורצת דרך

ערוצי הטלוויזיה המקומיים התפנו ביום רביעי השבוע לכמה דקות מהתמהיל המעיק של "בוש בירושלים + וינוגרד בפתח + קסאמים בשדרות + רקדן נולד + ג. יפית זה כדאי…" לטובת מה שנראה להם כדאחקה מדליקה: טאטא נאנו, המכונית הקטנטונת המוצעת החל מהשבוע למליוני הודים במחיר חסר תקדים של כ- 2,500 $ בלבד.

אלא שמאחורי הדאחקה מסתתר סיפור יוצא דופן של אחד הקונצרנים הגדולים בהודו, שתעשיית הרכב היא רק אחד משפע התחומים בהם הוא פועל, אשר החליט לעשות מעשה ולאפשר להמוני הודים לבצע קפיצת מדרגה מעולם "הטוקטוקים" והריקשות אל עולם הרכב המודרני, גם אם לא "המתקדם והמתוחכם".

כדאי לקרוא את הראיון המלא עם ראטאן טאטא, י"ור הקונצרן שמספר בגילוי לב על התהליך הארוך והמורכב אשר קדם להשקת הרכב החדש, על הנסיונות הטכניים והעסקיים אשר לא צלחו, כמו גם על ההתמודדות עם המבקרים הרבים מבית ומחוץ, המרבים לעסוק במה שאין ברכב:
אין בו די מרחב לנוסעים, אין מנוע חזק, אין מזגן, אין גיר אוטומטי, אין כריות אויר, אין מערכות בטיחות של 5 כוכבים…
את ה-נאנו החדשה מכתירים בטאטא כ"רכב העם" (The People's Car), מה שאמור להזכיר לחלק מאיתנו את השקת החיפושית של VolksWagen ("רכב העם…"), לפני כמה עשרות שנים – ולא במקרה…
טאטא, שהוביל אישית את תהליכי פיתוח הרכב, יודע טוב יותר מכולנו מה אין בו, אבל מתמקד דווקא במה שיש: הזדמנות ראשונה מסוגה עבור מליוני הודים בני המעמד הבינוני, להיפטר מהריקשות המיושנות והטוסטוסים המסוכנים לטובת רכב חדש – המותאם הן לתנועה הצפופה בערים הגדולות בהודו והן לתקציב המוגבל העומד לרשותם.

חזון ניהולי + "חדשנות ערך" כמפתח לפריצת דרך עסקית ושיווקית
אף שראטאן טאטא עצמו מקפיד להשתמש בשפה פשוטה ונטולת מאניירות אופנתיות, ניתן להתרשם מהשילוב יוצא הדופן של אג'נדה חברתית, נחישות ניהולית ושימוש שיטתי במגוון הכלים המקצועיים אשר איפשרו לחברה ליישם את חדשנות הערך העומדת בבסיס הפרויקט כולו:
החל מהגדרה מאתגרת – שלא לומר "פנטזיונרית" – של פונקציית המטרה ("המשימה שלנו היא לייצר מכונית ב- 100,000 רופי" – אמר טאטא לכתב בתערוכת רכב לפני מספר שנים, בלי שיש לו שמץ של מושג איך ניתן לעשות זאת בפועל…), דרך החלטות כואבות מה לצמצם ומה לבטל כדי לעמוד ביעד (חסידי האוקיינוס הכחול יזהו כאן את "ארבע הפעולות ליצירת מעגל הערך החדש"), ניהול משברים והתמודדות יום-יומית עם עמיתים ושותפים לפרוייקט (טאטא העביר את מפעל הייצור למדינת בנגל אשר הבטיחה לו הקלות במיסוי ואיפשרה להשיג הוזלה משמעותית בעלות הייצור הכוללת), והקפדה בלתי מתפשרת על אלפי "פרטים קטנים" המאפשרים חסכון של רופי ועוד רופי  – כמו למשל ייצור דלתות זהות לשני צידי המכונית, מיקום לוח השעונים במרכז הרכב כך שיתאים מראש לשיווק גם למדינות בהן יושב הנהג מימין, ועוד מאות פכים קטנים אשר מאפשרים את התימחור שובר המוסכמות של הרכב.

טאטא גם חושבת קדימה, על מרכיבי הטיפול ותחזוקת הרכב, ומקימה מערך חדשני של "פרילאנסרים" אותם היא עומדת להסמיך כנותני שירות. את המודל לקחה טאטא דוקא מעולם הביטוח הפועל באמצעות סוכנים עצמאיים. מישהו אמר Benchmarking ולא קיבל?

מעל הכל מקפיד ראטאן טאטא לציין כי מדובר ברכב "שלם ואמיתי". נכון, נדרשים ויתורים רבים ע"מ לשווק רכב במחיר הבלתי-נתפס בו הוא מוצע, אך בשורה התחתונה הוא עונה על כל הדרישות: הוא חדש, הוא אמין, הוא בטוח יותר מהחלופות (טוסטוס / ריקשה) והוא "עושה את העבודה".
לפיינשמקרים, מבטיח טאטא, יוצעו בהמשך דגמים משוכללים ומאובזרים קצת יותר…

ניהול חדשנות: ממעבדות המו"פ למסדרונות הארגון
תהליך הולדתה והשקתה של ה-נאנו הוא ביטוי מצוין לשינוי המתחולל בימים אלה בתפיסת תהליכי חדשנות בחברות וארגונים: לא עוד עיסוק בלעדי בחידושים ושיפורים טכנולוגיים המתמקדים בשידרוג של היכולות והביצועים והכרוכים בד"כ בעלויות נוספות, כי אם ניהול כולל של "חדשנות ערך" (Value Innovation) הבוחנת מחדש את מכלול התהליכים ומציעה פתרונות הממוקדים בהשגת יעילות ורווחיות.
פעמים רבות, המשמעות היא דווקא Down-Sizing של מוצרים ושירותים. נכון, זה קצת כואב ולא נעים למי שחונך והתרגל "לתת יותר", אך זה חיוני למי שרוצה להמשיך לשרוד ולהצליח לאורך זמן.
החדשות הטובות: הפוטנציאל להצלחה אינו טמון רק במעבדות הפיתוח ואצל "חכמי הדור", אלא אצל כל מי שמסתובבים במסדרונות ובחדרים שבארגון. הם אלה שמכירים את התהליכים הקיימים, והם אלה שיסייעו לשנות ולשפר אותם הלכה למעשה – אם וכאשר ניצור עבורם את הכיוון ואת הדרך הנכונה.

… אז מה אנחנו עושים עם זה?
קצת קשה לדמיין את ה-נאנו משייטת לה בשאנטי ברחובותינו, אך הבה נודה שהרעיון לרכוש רכב עירוני חדש ב- 10,000 ש"ח נשמע מרתק למי שרוכש היום במחיר הזה קטנוע משומש או רכב משומש מאד…
מה שנוכל לאמץ בחום הוא את דרך החשיבה ואת התהליך – החל מהצבת המשימה השאפתנית ועד יישומה המוצלח.
המלצה: צאו לדרך.

****  פינת הפירסום האגרסיבי ****
ביום ראשון 10.2.08 אחה"צ אקיים בכפר המכביה ברמת-גן מפגש מיוחד תחת הכותרת Innovation in Action.
פרטים נוספים על המפגש תוכלו למצוא כאן.