Archive for the ‘פרזנטציות’ Category

מסע הלקוח: חדשנות בניהול "רצף האיכות" של הארגון

22.11.14

הכינוס הבינלאומי ה-20 של האיגוד הישראלי לאיכות התקיים השבוע בתל-אביב, בהשתתפות למעלה מ- 1,000 אנשי ניהול איכות מישראל ומהעולם כולו, תחת הכותרת "Creating Customer Centric Culture" המבטאת את הטרנספורמציה המאתגרת אותה עובר כיום עולם ניהול האיכות: ממיקוד "טכנולוגי" למיקוד עסקי, ובניסוח אחר: ממיקוד פנים-ארגוני (עמידה בסטדנדרטים מוגדרים) למיקוד חיצוני בעולמו של הלקוח – צרכיו, רצונותיו, העדפותיו ותפיסותיו.

את הרצאתי בכנס, בחרתי למקד בהצגת ההזדמנויות אותן יכול עולם האיכות להפיק מהתבוננות אל "עולם הלקוח" ואימוץ של כלים ותפיסות חדשות, ובראשן גישת "מסע הלקוח" (The Customer Journey) לניהול אינטגרטיבי ואפקטיבי של רצף המגעים של הארגון עם לקוחותיו.

פוסט זה מציג בקצרה את עיקרי הכותרות בהרצאה, בליווי חלק משקפי המצגת אשר ליוותה אותה (הקלקה להגדלת התמונה).

שער

3מבוא לחדשנות: דברים שרואים משם…
אחת משיטות הפעולה הבסיסיות של עולם החדשנות מתבססת על הליכה לעולמות תוכן שונים לחלוטין מזה של הארגון, התבוננות בצורות חשיבה וצורות פעולה בעולם שונה זה – והעתקתן תוך התאמה יצירתית למאפייני הארגון והזירה בה הוא פועל.

2האתגר הניהולי:
ניהול "לפי הספר" מול "חשיבה אחרת"
אחד האתגרים המרכזיים עבור מנהלים בכלל ומנהלי איכות בפרט, הוא השילוב החדש בין הצורך בניהול יום-יומי של המשימות תוך עמידה בסטנדרטים הנדרשים, לבין הצורך בניהול תהליכים של "חשיבה אחרת".

4חדשנות ערך (Value Innovation):
משמעות "תפיסת הערך" דרך עיני הלקוח
בשונה מהתפיסה לפיה שיפור איכות הביצוע היא המפתח הבלעדי להצלחה, אנו מגלים את הערך הטמון ללקוח ולנו בפישוט תהליכים והוזלת העלויות לאורך כל "שרשרת הערך".
אחת הדוגמאות הבולטות ליישום תפיסה זו הוא סיפור הצלחתה של רשת קופיקס אשר על רקע המחאה החברתית של קיץ 2011 ביססה את חדירתה לשוק על תימחור אגרסיבי של מוצריה, הנמכרים כולם במחיר אחיד של 5 ש"ח בלבד.

5ניהול דינאמי של חוויית הלקוח
חוויית הלקוח אינה מסתכמת בציון "נקודתי", כי אם מתנהלת באופן דינאמי לאורך כל תהליך השימוש במוצרינו ושירותינו. המשמעות: מבט כולל על התהליך תוך תשומת לב לממשקים שבין היחידות השונות "הנוגעות" בלקוח.

בתמונה: מיפוי התנודות בחוויית הלקוח בתהליך רכישת רכב חדש.

6מגמות בולטות בעולם הלקוח
* יצירת תרבות ארגונית ממוקדת לקוח
* חשיבה הוליסטית ואינטגרטיבית
* זיהוי וניהול מרכיבי הודאות והיציבות
* שקיפות – המשמעות והכלים האופרטיביים
דוגמה:
ניהול השקיפות באתר המסעדות ZapRest

7הזדמנויות ואתגרים חדשים
* הטמעה כלל-ארגונית של "תפיסת הלקוח"
* מעבר משפה "טכנית" לשפה "לקוחית"
* ניהול רצף האיכות + התוצאה הסופית
* יצירת פקטורים לניהול מרכיבי ודאות ויציבות
* יצירת כלים וערוצים ליצירת שקיפות ללקוח.


8ניתוח אירוע + היבטים פרקטיים
* יצירת שפה ארגונית מותאמת ללקוח
* בחינת הממשקים בין היחידות בתהליך
* ניהול הממשקים בתהליכים מקבילים
* ניהול שיטתי של תהליכי משוב ותחקירים
בתמונה:
ניתוח משובים במסעדה "חסרת יציבות"


10התחזית: הדור הבא…

מגמות ותהליכים אשר יבואו לידי ביטוי
בתקני איכות פורמאליים וא-פורמליים:
* ביטוי וסטנדרטיזציה של תהליכים רגשיים
* העדפה למוצרים ותהליכים תומכי החלטה
* סטנדרטים חדשים לביטוי רמת השיתופיות
של מוצרי הארגון בסביבה האינטרנטית.

_______________________________________________________
למידע נוסף והזמנת הרצאות, סדנאות ומפגשי מנהלים:
טל. נייד:  4534227 – 054
דוא"ל:     ibchor@015.net.il

מבזק: מי הזיז את החסכונות שלכם?

15.06.14

26 שניות יספיקו לכם כדי להבין את הדינמיקה של דמי הניהול אותם גו(נ)בות מאיתנו חברות הפיננסים למיניהן.
הבנתם? שתפו את חבריכם.

ננסי דוארטה: הפרזנטציה מתה? ליהפך, היא נולדת מחדש

06.03.14

ננסי דוארטה (Nancy Duarte) מוכרת למיטיבי הלכת כאחת הדמויות הבולטות בסצינת "הפרזנטציות", הן כבעלת מקצוע יוצאת דופן באיכויותיה והן כמי שיודעת לנתח ולהציג תהליכים מגמות אותן היא מזהה בשוק.

במאמר קצר המתפרסם השבוע בניוזלטר של אתר slideshre טוענת דוארטה כי בשונה מהטענות החוזרות ונשנות על "מותן של הפרזנטציות" (ובעיקר אלה העושות שימוש בתוכנת PowerPoint), היא חוזה כי השימוש במסמכי PPT רק ילך ויתרחב, אם כי במתכונת שונה – לא רק כפרזנטציות המלוות הרצאות ומפגשים במתכונת פרונטאלית, כי אם במתכונת של מסמכים ויזואליים (Slidedocs) מבוססי תוכנות פרזנטציה (PPT ואחרות) אשר להערכתה יהפכו כבר בקרוב לסטנדרט החדש בתקשורת פנים- ארגונית, ובהמשך גם בתקשורת השיווקית שבין הארגון ללקוחותיו ושותפיו.

הרעיון הבסיסי הינו פשוט למדי: אנו חיים בעולם "ויזואלי", בו קל לנו יותר לקלוט נתונים ומסרים המוצגים לנו באופן "גרפי", קצר ופשוט – בדיוק הפורמט אותן מציע לנו עולם המצגות. אלא שבשונה מהגישה המקובלת בעולם זה עד היום – לפיו משמשת המצגת כרקע ותמיכה במציג ואינה בעלת "זכות חיים" כמוצר עצמאי (Stand Alone)  – מציעה לנו כאמור דוארטה להתחיל להשתמש במסמכי פרזנטציה עצמאיים (Slidedocs) גם כחומר הכנה לפגישות, כחומר רקע לדיון במהלך המפגשים עצמם (לאו דווקא כרקע למצגת אישית), וכפורמט יעיל לסיכום אפקטיבי של ישיבות ומפגשים.

slidedocs
כדרכה תמיד, דוארטה לא רק נאה דורשת אלא גם נאה מקיימת – ומאפשרת לנו להוריד את ספרה החדש (הנקרא, הפלא ופלא, Slidedods) הכולל 171 עמודים בהם היא פורשת את משנתה החדשה ומצרפת אליה גם מגוון רחב של תבניות (Templates) לבנייה איכותית של מסמכים אלה. אם גם אתם נמנים על אוהדיה של דוארטה, או רוצים להכיר טוב יותר אותה, את מגוון פרסומיה והרצאותיה ואת ספרה החדש – גשו לקישורים המצורפים מטה.

תקציר מנהלים:
חשבתם שהפרזנטציה הולכת ומתה? זה הזמן לחשב מסלול מחדש…

הרחבות:
אתר הבית של ננסי דורטה – שפע חומרים בנושאי פרזנטציה
קישור ישיר להורדת הספר (171 עמודים, קובץ ZIP של 35 מ"ב)
אחת מההרצאות המרתקות של דוארטה בכנס טד 2010 (18 דקות)

יצירתיות בפעולה: הטוויסט שעושה את ההבדל

19.10.13

לצופים מהצד, נראים לעיתים רבות תהליכי יצירה כקשקוש מטופש וחסר כל משמעות, עד שמגיע רגע הטוויסט…

תקציר מנהלים: תנו לעבוד, התוצאות תגענה.

ככה זה נוזל: הסיפור המלוכלך של האוקיינוס השקט

02.07.11

לפני כ-3 שנים פרסמתי כאן דברי שבח והלל לספר ככה זה נדבק (Made to Stick), ספרם המצוין של האחים דן וצ'יפ הית' בו הם מציגים את המתכון האולטימטיבי לעיצוב מסרים "קליטים ודביקים", המתבסס על 6 עקרונות: פשטות (Simplicity), בלתי צפוי (Unexpectedness), מוחשיות (Concreteness), אמינות (Credibility), רגשות (Emotions) וסיפורים (Stories). חברו את ראשי התיבות ותקבלו SUCCES. כמה פשוט, ככה נדבק.

וכי למה נזכרתי דוקא היום בספר המבריק הזה? הסרטון הבא מציג קמפיין פרסומי יוצא דופן של NoTankers, ארגון "אקולוגי" אשר פועל במרץ רב כנגד מיכליות הענק אשר דליפות הנפט מהן מזהמות את האוקיינוס השקט בכלל ואת חופי קנדה בפרט. איך ממחישים לציבור את הנזק המצטבר שאותו גורמות המיכליות לכל מה שנמצא בסביבה
כמו להרבה ארגונים מסוגו, גם ל- NoTankers אין תקציבי עתק לפרסום, אבל יש להם חברים יצירתיים בסוכנות הפרסום Rethink Canada שהצליחו להפוך קמפיין "פוסטרים" פשוט וזול לחוויה מפתיעה בעוצמתה. לא ידוע לי אם הם קראו את הספר של האחים הית', אך אין ספק שהם מיישמים אותו באופן מושלם…



גילוי נאות: הסרטון הקצר והמבריק הזה הגיע אלי בזכות "הגשטלט", הבלוג המצוין של אבירם פלג, סטודנט לתקשורת חזותית בבצלאל, שמביא לקוראיו שפע חומרים מעולים בענייני אמנות, עיצוב ושאר ירקות. תודה!

SlideShare מציג: מצעד הפרזנטציות של 2010

15.01.11

אתר SlideShare הוא אחד מהאתרים המובילים ברשת המאפשרים העלאה, הורדה ושיתוף בפרזנטציות, בצד בלוג מקצועי אשר מהווה מקור מעולה למי שמעוניין לעקוב אחרי המגמות והחידושים בתחום. כמדי שנה, מציג האתר את מצעד הפרזנטציות המובילות לשנת 2010 כשהן ממויינות לקטגוריות שונות ומלוות בסטטיסטיקות שונות ומשונות, חלקן בעלות ערך ממשי וחלקן המשקפות קוריוזים נקודתיים – כמו למשל המצגת הארוכה ביותר אשר הועלתה השנה לאתר, והמכילה לא פחות מ- 1,937 שקופיות.

מה עדיף – פחות או יותר?
הויכוח הנצחי על "אורכה המיטבי" של מצגת נשאר גם השנה בלתי פתור. בצד הבדלים תרבותיים (מצגות ביפנית מכילות בממוצע 42 שקופיות, לעומת 19 שקופיות בלבד בממוצע במצגות באנגלית), ניכר פער משמעותי בין הסטטיסטיקה של כלל המצגות המועלות לאתר (לפיה כשליש מהמצגות באתר הינן בנות פחות מ-10 שקופיות, וכ- 45% מכילות 10-30 שקופיות בלבד) לבין המצגות הפופולאריות ביותר באתר – הכוללות בממוצע 63 שקופיות למצגת.
מוסר השכל: כשיש לך מה להגיד – האורך אינו קובע. התוכן כן.

MAC it Better
מהי תוכנת הפרזנטציות המועדפת? Power-Point של מיקרוספט ממשיכה להוביל ללא עוררין (54% מהמצגות שהועלו לאתר הינן בפורמט PPT ו- 30% בפורמט PPTX החדש יותר), אך Keynote של אפל מציגה נתונים מעוררי מחשבה: למרות שפחות מ-2% מהמצגות באתר נוצרו בעזרתה, היא מהווה קרוב ל- 16% מבין 1,000 המצגות הפופולאריות ביותר באתר…
את ההסבר לפער הגדול בין התוצאה הכמותית לזו האיכותית ניתן למצוא לאו דוקא בתוכנות עצמן, כי אם במשתמשים בהן: אפל היתה מאז ומעולם בחירתם האולטימטיבית של מיטיבי הלכת בתחומי העיצוב, השיווק והפרסום – העומדים מאחורי רבות מהמצגות בתחומים אלה. אם עדיין לא עשיתם זאת, לכו עכשיו לאתר של Garr Reynolds, לשעבר מבכירי אפל וכיום אחד מברי הסמכא המובילים בעולמות העיצוב בכלל ובעולם הפרזנטציות בפרט.

מה עניין אותנו השנה?
גם בעולם המצגות בולט מקומו המרכזי של העיסוק ברשתות החברתיות, כאשר את המקום הראשון קוטפת מצגת מצויינת בנושא Social Media for Business  ומיד אחריה בולטת מצגת פרובוקטיבית (ומצוינת בפני עצמה) – What the F**K is Social Media NOW.
מצגת נוספת אשר זכתה לצפיות רבות מביאה דוח מפורט של חברת הייעוץ PSFK ובו סקירת המגמות אשר יעצבו את עולם המסחר של המחר. בשונה ממצגות שיווקיות קצרות וממוקדות מכילה מצגת זו 84 שקפים מעוצבים היטב אך עמוסים לעייפה במלל ונתונים. דוגמה למצגת המופצת במתכונת Stand Alone והמיועדת לעיונם של מנהלים בארגונים, ללא כל צורך במציג (Presentor) אשר ילווה אותה. 

מתים עליך, או מתים משעמום?
מצגת בולטת נוספת, המופיעה תחת השם הפרובוקטיבי Steal this Presentation עוסקת בעולם המצגות עצמו, ומתחילה, איך לא, בשקף הגנרי הבא:

לאחריו מגיעה ההתחכמות הבאה:

 ובעקבותיה שורה ארוכה של המלצות וטיפים לעיצוב תכנים ועיצוב גרפי של מצגות. יש להניח כי עבור מיטיבי הלכת אין כאן תובנות מדהימות או חידושים מרעישים, אך מי שנמצא בתחילת דרכו ימצא כאן את הדגשים הנכונים לבניית מצגת המסייעת להעביר באופן מעניין ואפקטיבי יותר את המסרים הרצויים.

… ומה מחכה לנו בשנה הקרובה?
בפוסט הראשון לשנת 2011 מרכז עבורנו SlideShare שש פרזנטציות המתמקדות בסקירת המגמות הצפויות להשפיע עלינו במהלך השנה הקרובה. כדאי להציץ בכולן, אבל אם אין לכם זמן, ואם אתם מעוניינים להרחיב את נקודת המבט מעבר לעולם ה- Socail Media הנטחן לעייפה, לכו ישירות למצגת של חברת הפרסום JWT הכוללת בתוכה את 100 הנושאים שכדאי לעקוב אחריהם השנה.

הרחבות – איך לא עושים זאת:
* 5 טעויות מ-ז-ע-ז-ע-ו-ת בעיצוב מצגות
* טעויות אופייניות – מהדורה מיוחדת למרצים באקדמיה

הרחבות – איך כן:
* סודות הפרזנטציה של סטיב ג'ובס 
(קצת נדוש, ובכל זאת…).
* Brain Rulesמצגת ארוכה וחכמה במיוחד, מומלצת למיטיבי לכת.

ג'ף בזוס (אמאזון): על כישרון ובחירה, פיקחות וטוב לב

27.08.10

אירועי סיום התואר של מוסדות אקדמיים הינם ההזדמנות האחרונה להעניק לבוגרים הטריים "צידה לדרך", רגע לפני שהם יוצאים ממגדל השן האקדמי אל העולם האמיתי. אם תרצו, זו ההזדמנות לחבר את הידע שנרכש באקדמיה אל התבונה הנדרשת כדי להפוך את הידע והכישרון ממשאב אישי למשאב התורם לחברה בה אנו חיים ופועלים.

ברוח זו פגשנו בעבר את הרצאתו המיתולוגית של סטיב ג'ובס בפני בוגרי סטנפורד, והפעם – הרצאה חדשה ויוצאת דופן של ג'ף בזוס (Jeff Bezos), בוגר פרינסטון אשר הקים בשנת 1994 את Amazon ומנהל אותה עד עצם היום הזה, אשר הוזמן לשאת דברים בטקס הענקת התארים לבוגרי אוניברסיטת פרינסטון בחודש יוני השנה.

במהלך שש הדקות הראשונות של הסרט סוקרת נשיאת האוניברסיטה, Shirley M. Tilghman, ביבשושיות מסויימת את דרכו ואת דמותו המרתקת של ג'ף בזוס ואת דרכה מעוררת ההשראה של אמאזון – מהקמתה במוסך הביתי בסיאטל, דרך צמיחתה לחנות הספרים הגדולה בעולם, ועד מקומה הנוכחי כמשווקת תכנים דיגטליים (ע"ע Kindle), תוך שהיא מונעת על-ידי חזון מרחיק לכת ומחוייבות טוטאלית ליצירת חוויית קנייה חסרת תקדים וערך יוצא דופן ללקוח.

עד כאן הכל פחות או יותר צפוי (פרינסטון = כישרון + הישגים = הצלחה אישית = הצלחה עסקית = הצלחה עולמית), אלא שאז מטפס בזוס אל הקתדרה שבמרומי האולם, ומספר על חוויית הילדות אשר לימדה אותו את ההבדל בין פיקחות (Cleverness) שהיא סוג של כישרון (Gift), לבין טוב לב (Kindness), שהוא סוג של בחירה (Choice).

פנו לעצמכם 19 דקות, החזיקו מעמד והאזינו למידע הרב הנשפך עליכם בשליש הראשון, חכו למפנה המפתיע המתרחש באמצע העלילה, וצאו עם עוד חומר למחשבה לקראת השנה החדשה הניצבת בפתח. שנאמר: "ובחרת בטוב".

*  לחובבי הפרזנטציה, השכנוע וההשפעה:
    עוד דוגמה מצויינת לפער בין אוסף נתונים לבין סיפור טוב

סטיב ג'ובס מציג: "סליחה תקלה" – בשידור חי

12.06.10

פרולוג + גילוי נאות:
צביקה רול ואני נוהגים לשוחח רבות, הן בחצר של מטילדה והן במרחבי הרשת. בחלק מהנושאים אנחנו תמימי דעים, ובאחרים ממש לא. זה הרי מה שכייף.
הפוסט הזה הוא סוג של התכתבות עם פוסט שפרסם צביקה מוקדם יותר השבוע בבלוג המצוין שלו, וכן נסיון לתרום כמה תובנות ועצות מעשיות לכל מי שמוקסם מעולם הפרזנטציות עתיר הפעלולים אך מוטרד מהתקלות והפדיחות שהוא עלול ליצור עבורנו בשידור חי.

                         וכמו שאתם יכולים לראות…

סטיב ג'ובס, מנכ"לה האגדי של חברת Apple, נחשב בשנים האחרונות לאחד מגדולי הפרזנטורים בעולם השיווק. ההופעה "הקולית", האינטונציה הייחודית, והיכולת להפוך מוצרים וחידושים טכנולוגיים "לסיפורים דרמטיים" ומעוררי התלהבות – כל אלה מהווים דוגמה והשראה לרבים מאיתנו, אשר רוצים לשפר את יכולותיהם וביצועיהם בתחומי הפרזנטציה.  אלא שהעולם מלא נסים ונפלאות,  וגם ג'ובס ואפל אינם חסינים בפני תקלות הנוחתות עליהם לפתע בשידור חי, כפי שקרה השבוע בעת השקת הדור ה- 4 של האייפון המהולל – בסיטואציה מביכה שתקציר שלה תמצאו כאן

תקציר האירועים: בעת שהוא מתקרב לאחד משיאי הארוע, ניתק לפתע האייפון של ג'ובס מרשת ה- WIFI המקומית, וסרב להתחבר אליה. לאחר כמה נסיונות, מבינים ג'ובס ואנשיו כי מקור הבעייה הוא מאות המחשבים והסמארטפונים המקוונים הנמצאים באולם ויושבים כולם על אותה רשת… מאחר וכך, פונה ג'ובס לקהל ומבקש "לנתק מכשירים" – בקשה חריגה ממי שבאו לדווח ולצייץ לעולם בזמן אמיתי – ובסופו של דבר זוכה לשיתוף פעולה ומצליח להשלים את המשימה, גם אם בציון נמוך מזה שאליו הוא רגיל… 

נכון שעולם המצגות כבר ראה התרסקויות מביכות הרבה יותר (כמו זו של ביל גייטס בשידור ישיר ב-CNN), ונכון כי כאן (בשונה מהמקרה של גייטס) לא מדובר בכשל של המוצר אלא של התשתיות הטכניות של המצגת, אבל אין ספק כי ג'ובס (הידוע גם כמנהל קשוח ותובעני) לא אהב את זה וכי מישהו באפל חטף על הראש רגע אחרי שהזרקורים התקשורתיים כבו. לא נעים. 

אין ספק כי הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשכלל ולהעשיר את מצגותינו, אך במקביל היא חושפת אותנו לתקלות שונות ומשונות. נכון, לא כל מפגש עם קהל דורש מצגת ממוחשבת עתירת פעלולים, ולעיתים דוקא הדיבור הישיר והבלתי אמצעי מתגלה כחזק הרבה יותר (ראו למשל את אותו ג'ובס בהרצאת המסטרפיס שלו באוניברסיטת סטנפורד) אך הבה נודה כי בחיי היום-יום אנו נדרשים רבות למצגות מבוססות טכנולוגיה, כזו או אחרת. מכיוון שכך, יהיה זה נכון וחכם לפעול להקטנת הסיכונים הידועים מראש ובמקביל לרכוש מיומנות בניהול נכון של "תקלות אופייניות", כך שהנזק בעטיין יהיה מזערי ככל הניתן. 

"כל מה שיכול להתקלקל – יתקלקל…" (מרפי)
כמה עצות שימושיות למי שרוצה להקטין את הסיכויים לתקלות מפתיעות בשידור חי:

1. השתמש במחשב הנייד שלך. נכון, נוח יותר להגיע לארוע עם דיסק-או-קי, אך כדאי לזכור כי מעבר בין מחשבים שונים וורסיות שונות של מערכות הפעלה ותוכנות (Windows, Office) עלול ליצור שינויים במצגת המוכנה – עימוד, עיצוב, הנפשות, הפעלת סרטונים וקטעי מדיה וכדומה. מכיוון שכך, מומלץ להגיע עם מחשב נייד שלך, עליו הרצת את המצגת מבעוד מועד. אישית, אני מסתובב תמיד עם נטבוק זעיר ועם רמקולים מ-ד-ה-י-מ-י-ם של JBL שמספיקים גם לאולם שבו 50 איש.

 2. בדיקת מערכות – רגע לפני. ככל הניתן, וגם אם הגעת עם מחשב משלך, רצוי לבצע תמיד הרצה של המצגת (תוך דגש על קטעי מדיה) על התשתית הטכנולוגית הנמצאת במקום הארוע – ולוודא כי מערכות ההקרנה וההגברה אכן פועלות ומסונכרנות כנדרש.

 3. גיבוי! גיבוי! גיבוי! גם אם באת עם המחשב שלך, הכן תמיד קובץ גיבוי בדיסק-און-קי, למקרה של בעייה במחשב.

 4. הכן תדפיס של המצגת. גם אם אתה שולט בחומר, תדפיס מסודר (אפשר גם בפורמט חסכוני של  6 או 9 שקופיות בעמוד) יאפשר לך לעבור למוד "ידני" ולהעביר את המסרים המרכזיים גם במקרה בו המערכת הממוחשבת קורסת… 

אופס. תקלה… מה עושים?
במקביל לצעדים להקטנת הסיכונים, כדאי לרכוש מיומנות בהתנהלות נכונה בזמן תקלה (שכפי שהבנו ממרפי, יום אחד תופיע גם אצלנו):

  1. שמור על קור הרוח. על-פי-רוב, הקהל מקבל בהבנה תקלות טכנולוגיות, ומוכן להמתין מעט כדי לאפשר לך ולמצגת לחזור למסלול המתוכנן. עם זאת, הקהל רגיש להתפרצויות ולביטויי זעם אשר משדרים אובדן שליטה.

 2. הכרז על התקלה. זיהית תקלה? שתף ותקשר זאת מיידית עם הקהל, באופן רגוע ככל הניתן, והפגן כי אתה ממשיך לשלוט בארוע ולנהל אותו.

 3. הפסק את השידור החי. אין זה נכון לטפל בתקלה (פתיחת וסגירת קבצים וכדומה) כשהתהליך מבוצע על המסך לעיני הקהל. יש לעבור בהקדם לתצוגה על מסך המחשב בלבד (באמצעות אחד מכפתורי הפונקציות – המספר עצמו משתנה בין יצרנים שונים), ובמקרה שהסתבכת בכך – פשוט לנתק את כבל היציאה למקרן…

 4. המשך לתקשר עם הקהל. אם יש לך עוזר או טכנאי היכול לטפל בתקלה – מצוין. אך גם אם אין לך, חשוב להמשיך "לשוחח" עם הקהל ולעדכן אותו בהתקדמות הטיפול ("או קיי, הנה זה עולה…").

 5. אופציה: להמשיך ללא המצגת. במידה והמצגת לקראת סופה, או שאינה קריטית להעברת התכנים, ניתן לעבור למוד "ידני". כאן תמצא סיוע רב בתדפיס אותו, כזכור, הכנת מראש…

 6. אופציה חלופית: קח פסק זמן. במידה והטיפול בתקלה דורש יותר מ- 2-3 דקות, ובמידה והמעבר למוד "ידני" אינו מתאים לך, ניתן להכריז על הפסקה קצרה (5 עד 10 דקות), או להקדים מעט הפסקה שהיתה מתוכננת בהמשך, ולאפשר לעצמך לתקן את התקלה ו/או להערך להמשך במתכונת חלופית.

 7. חזור לשידור – עם אנרגיות משופרות. בין אם התקלה במצגת תוקנה לבין בחירה להמשיך בלעדיה, חשוב לחזור לשידור כאשר אתה משדר אופטימיות ובטחון עצמי.
מומלץ, כמובן, להתנצל על התקלה, אך אין צורך להסביר אותה, ובודאי לא להאשים אחרים. אין גם צורך לספר לקהל מה הוא הפסיד ("חבל, הכנתי כמה סרטונים מדהימים…") אלא להמשיך את המפגש באופן המועיל והתורם ביותר לך ולקהל.

 8. הפק לקחים – מה קרה? מה למדתי מזה? מה עלי לעשות בעתיד? עם מי כדאי לי להתייעץ ואת מי כדאי לי לשתף? 

השורה התחתונה: הערכות מקדימה + מיומנות בזמן אמת
טיבן האכזרי של תקלות הוא שהן פוגשות אותנו דוקא ברגעים הפחות מתאימים…הנסיון המצטבר לאורך השנים, בצד הערכות נכונה וכן אימון ותירגול יזום של התמודדות עם תקלות אופייניות בעת העברת המצגת – מאפשר לנו להקטין עד למינימום את "הנזקים" ולהצליח במשימה אשר לשמה התכנסנו. 

…ומה עם סטיב ג'ובס? נכון, פאדיחה קטנה ואולי גם מיותרת, אבל הוא ואנשיו כבר שקועים בסיפוק הביקושים הקיימים ובפיתוח הלהיטים הבאים…

גלובס מציג: אמנות הצגת הנתונים

12.05.10

סבב הכרות + מושגי יסוד
T
eleseker Internet Monitor (ובקיצור TIM) הינו סקר המבוצע מדי חודש ע"י חברת TNS/טלסקר בקרב מדגם מייצג המונה 800 משתמשי אינטרנט  בישראל, והבוחן את שביעות הרצון, הרגלי הגלישה והיקפי השימוש באתרים הפופולאריים. כמקובל בסקרים מסוג זה, הוא משמש גם ככלי שיווקי בידיהם של האתרים עצמם – המעוניינים  ללכוד ברשתם גולשים ומפרסמים נוספים.

מבוא פילוסופי: תפיסת המציאות – שאלות ותשובות
ש
: האם יש מציאות זולת "המציאות הנתפסת"?
ת: שאלה פילוסופית מעניינת. ברמה הפרקטית – כנראה שלא…
ש: ומה משפיע ומעצב את "תפיסת המציאות"?
ת: מה שמגיע למוחנו, ובעיקר מה שנחרט בו…
ש: ומה בתחום "תפיסת המציאות" נחרט בו באופן המהיר והחזק ביותר?
ת: שוב שאלה מעניינת… בגדול – ידוע כי "תמונה שווה 1000 מילים", ולכן תמונות, מטאפורות וביטויים אשר יוצרים "תמונה" או לחלופין יוצרים "יחסי גודל" בין גורמים שונים קלים יותר לזיכרון ומשפיעים יותר…
ש: הבנתי את הרעיון, אבל חשוב לי יותר אופן היישום השיווקי שלו – איך בוחרים את הזוית הנכונה עבורנו ואת הנתונים אשר יוצרים תמונה שתשרת אותנו באופן הטוב ביותר, תציג אותנו במיטבנו ותיצור עבורנו "יתרון תחרותי" מובהק ומתמשך?
ת: פתח את מוסף "נתח שוק" של גלובס, ותילמד…


           מתוך נתח שוק, גלובס, 12.5.2010  הידיעה המלאה – כאן

כך זה עובד באמת:
המעבר מעובדות ונתונים לכותרות דרמטיות "יוצרות מציאות"

ש
: בוחן פתע – הבט בתמונת הכותרת מעלה. מה הבנת?
ת: ברור – גלובס מזנק קדימה בעוד שדה מרקר מידרדר לאחור.
ש: ומה עוד? רמז – הבט בתמונת האילוסטרציה…
ת: נראה שגלובס נמצא במקום טוב באמצע, אי-שם בין האתרים הבינלאומיים של  גוגל ו- יוטיוב לאתרים המקומיים של וואלה! ו-Ynet.
ש: יפה. ואיך זה קשור לנתוני סקר TIM  כפי שפורסמו היום?
ת: אין לי מושג. תגיד לי, מי חוץ ממך ועוד כמה אנשי ברנז'ה משועממים קורא את כל ערימות המידע האינסופיות האלה?
ש: צודק.  רוצה כמה דוגמאות מהירות ומעוררות מחשבה?
ת: שיהיה…

הכותרת (לא נגענו):
"גלובס" מוביל בטבלה הכללית עם זינוק של 26%, בהשוואה ל"דה מרקר" שאיבד כ-9% והידרדר למקום 17.

 נתוני הסקר (הנתונים המלאים כאן):
גלובס      במקום ה-15  עם   13.6%
דה מרקר  במקום ה-17  עם  13.3%
ביצועי החמישיה הפותחת:

 

 

 

הכותרת (שוב לא נגענו):
"גלובס" מוביל בפער גדול גם בגלישה ממקומות העבודה, עם זינוק של יותר מ-45%

נתוני הסקר:
גלובס      במקום ה-12  עם  14.8%
דה מרקר  במקום ה-13  עם  13.2%
ביצועי החמישיה הפותחת:

 

 

 

אפילוג: אמנות הצגת הנתונים וגבולות הטעם הטוב
עובדות ונתונים הינם "חומרים" המסייעים לנו לבנות, לעצמנו ולאחרים, את "תמונת המציאות" המשרתת את האג'נדה (המדינית, הפוליטית, העסקית, האישית וכדומה) אותה ברצוננו לקדם. בעולם השיווקי, נרצה כמובן להציג את התמונה המעניקה לנו "נקודות זכות" ויתרון תחרותי. היכולת לזהות ולבטא באופן יצירתי את הנתונים המחמיאים לנו הינה חשובה ובעלת ערך רב. אך כאשר "היצירתיות" עוברת את גבולות הטעם הטוב, היא הופכת לחרב פיפיות אשר לא רק שאינה משרתת אותנו, כי אם עלולה לפגוע באמינות ובמוניטין אותם צברנו בעמל רב.

בשבחי הפרובוקציה המעולה, מול זו המגעילה

05.02.10

רובנו מתייחסים למושג פרובוקציה כאל התנהלות שלילית המיועדת להקניט, להעליב ולפגוע באחרים. אלא שעיון מדוקדק יותר בשורש הביטוי To Provoke מגלה בצד הפירושים הנפוצים ("להרגיז", "להסית" וכדומה) גם את "לגרות ולעורר".

פרובוקציה חיובית תהיה איפה כזו שתגרום לנו לעצור לרגע, להתבונן מחדש על המציאות, לבחון את עמדותינו ואולי אף לפעול בשונה מהרגלינו עד כה. בעולמות השיווק, הפרסום והתקשורת מהווה הפרובוקציה כלי לגיטימי במאבק הסיזיפי על תשומת ליבו של הלקוח, ובנסיון למקד ולהניע אותו דווקא אלינו.

שתי הדוגמאות מטה ממחישות את ההבדל בין הפרובוקציה המעולה, מול זו המגעילה..

דוגמה ראשונה: ספרדי כפול – גירסת הרשת
לגברת הצעירה שבתמונה מטה יש מה להציע לנו בעולמות העליונים והתחתונים – כל מה שצריך הוא לתפעל את הכפתורים הנכונים…

עוד רגע אקשר אותך לאתר של חברת Terra, שם כדאי ללחוץ על כפתור ההפעלה ולעקוב אחרי הסרטון הקצר, לחכות להפתעה המגיעה אחרי 30 שניות, לא לוותר ולהתעקש לראות עד הסוף. אפשר ליהנות שוב ושוב, אבל לא לשכוח לחזור לכאן…
הבנת?  זה הקישור לאתר.

יפה שחזרת… ואם עדיין לא הבנת (בספרדית זה אכן נראה ונשמע אחרת), הרי שחברת Terra מספקת שירותי "הגנת תוכן", המאפשרים להורים ואנשי חינוך למנוע מילדים ובני נוער להגיע לאתרים ולתכנים המוגדרים כבלתי מתאימים עבורם.

לטעמי, יש כאן שימוש מצוין בפרובוקציה שממחישה לנו הן את "הצורך" והן את "הפתרון".  בקיצור: פרובוקציה מעולה.

דוגמה מס. 2: האופציה המכוערת…
את החנות הזו תמצאו בתחילת רחוב הכרמל בתל-אביב, רגע לפני הכניסה לשוק עצמו.

אני מניח כי הרעיון שמאחורי הדאחקה הפרובוקטיבית הוא בסגנון "הפוך על הפוך": אם הם כאלה מאגניבים, בטח גם התכשיטים שלהם כאלה – בואו ניכנס ונראה!
האם זה עובד? לפחות בפעמים בהם אני עברתי ליד החנות, לא נראתה בה התגודדות המונית…

כאן בדיוק מסתתרת הסכנה הקלאסית של שימוש בפרובוקציה ככלי שיווקי ותקשורתי – מצב בו היא הופכת מגורם התורם ליצירת עניין לגורם מטריד ומעצבן, כפי שמוכיחים לנו כמה משרדי פרסום מקומיים אשר הפכו את הפרובוקציה המעצבנת למאפיין המרכזי של פעילותם (רמז: חפשו בנתיבי אילון).

מבחן רגע האמת: Look & Listen
את ההבחנה החיונית בין פרובוקציה "מעולה" לזו "המגעילה" ניתן להשיג באמצעות מיקוד המבט וההקשבה ללקוח הניצב מול המסר הפרובוקטיבי:
בשני המקרים נראה בתחילה מבט תוהה המנסה לפענח "על מה מדובר".
ההבדל יופיע בהמשך – בעוד שפרובוקציה שלילית תותיר את הלקוח / הצופה מאוכזב ואולי אף כועס, הרי שהפרובוקציה החיובית תעלה על פניו חיוך ותניע אותו להתקרב אלינו, להסכים איתנו ואולי אף להצטרף אלינו או לרכוש את מוצרינו ושירותינו.

המלצה אופרטיבית: לבדוק במקום מוצנע…
כמו בנוזל ניקוי חדש המבטיח לכם תוצאות מבריקות – רגע לפני שאתם יוצאים עם מסרים פרובוקטיביים, בידקו אותם מול קהל מצומצם. רצוי לא מול חבריכם, אלא מול אנשים המייצגים ככל הניתן את "הקהל האמיתי".
אל תסבירו ואל תכינו את הצופים אלא חישפו אותם ישירות למסר  – עיקבו אחרי תגובותיהם בזמן אמת, ובהמשך שאלו אותם לתחושותיהם בזמן הצפייה ומיד לאחריה.
אם הם מחייכים – אתם כנראה בכיוון הנכון.
אם הם נשארו אדישים או כועסים – חפשו בזריזות פיתרון אחר…

חייכתם? התעצבנתם? – אתם מוזמנים להגיב…