Archive for the ‘ספרים רבותי ספרים’ Category

SMS מארכימדס – האם ניתן לפענח את סוד היצירתיות?

25.04.07

מהו סוד היצירתיות? איך ומתי היא מתרחשת? האם ניתן "לאלף" אותה ולשים עליה יד? מה המשותף להמצאות וליצירות הגדולות? מה הופך אנשים מסוימים ליצירתיים יותר מאחרים? …וארגונים?

השאיפה "לפצח" את סודות היצירתיות היא בת אלפי שנים, מעסיקה מליוני אנשים בכל רחבי תבל ומפרנסת עשרות ומאות אלפי הוגים, סופרים, חוקרים, אנשי מדע וגם לא מעט שרלטנים… 

לפענח… – האם זה אפשרי? ולא פחות חשוב – האם זה רצוי?
תשובתי האישית, לשתי השאלות גם יחד, היא שלילית. אחרי שנים רבות של עיסוק ביצירתיות "לירית" ו-"אופרטיבית", "מבפנים" ו-"מבחוץ" אני מעדיף לראות ביצירתיות משהו שאינו ניתן "לפיצוח", ממש כמו סקס ואהבה (ביחד ולחוד). אפשר לנתח, אפשר להאיר, אפשר ליצור מודלים והסברים מנומקים, אפשר להציע כלים תומכים ומתודולוגיות מאפשרות – אבל כל אלה אינם חודרים, לטעמי, את הגרעין המרכזי של "רגע היצירה", אשר נותר עמום, מסתורי ובלתי מפוצח.

ואולי אני טועה? ואולי מישהו אכן שם את ידיו על המקום העלום והקסום הזה ומצליח להדליק עבורנו את האור ליותר מרגע חולף אחד?

ממקום מאתגר ומסקרן זה ניגשתי לספרו החדש של שלמה נדבS.M.S מארכימדס שכותרת המשנה שלו היא "דמיון, יצירתיות, מציאות".

שלמה נדב הוא "טיפוס" יוצא דופן אותו פגשתי לראשונה בחטף לפני מספר שנים: צעיר ממנין שנותיו, אנרגטי ותזזיתי, ידען וסקרן בלתי נלאה, איש ספר ואמנות, ביתו הוא מבצרו אבל השטח והטבע הם ממלכתו, יזם, איש חזון וחולם חלומות מחד הנושא עימו שפע "קבלות" מאידך, ובעל קורות חיים מרתקים – שהאמפליטודה שלהם, בין אוויר פסגות לצרחות התרסקות, מתחרה ברכבות השדים המפחידות בעולם.
נפגשנו, שתינו קפה והתחפרנו בחולות, אך מאחר ולא הצלחנו לרקום משהו משותף התפזרנו לנו איש איש למסילותיו…

הזמנה שקבלתי לערב השקת הספר, לפני כחודש, היוותה אם כן הזדמנות מצוינת לפגוש את האיש ואת ספרו החדש, בו הוא מציע את תשובותיו לחידת היצירתיות בכלל והחשיבה היצירתית בפרט.
באתי, שמעתי את הסופר ואת חבר המלומדים אשר חלקו שבחים לו ולספרו, קניתי וקראתי בשקיקה. עד כאן הרקע…

ואיך נדע אם יש תקווה? שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה…
האם מצאתי בספר תשובה לשאלת פשר היצירתיות והחשיבה היצירתית? לצערי (ולשמחתי הרבה גם יחד) – לא.
ממש כמו שהוא מציג בחוכמה את הסוגיה הקלאסית העוסקת בזיקה שבין "הפתרון" לבין "הבעייה" (למיטיבי הלכת: הפתרון היצירתי חבוי פעמים רבות בתוך "הבעייה" עצמה), ואת היצירתיות הנובעת מפעולות "הפרימה והשזירה" (למיטיבי הלכת: פירוק והרכבה…פירוק והרכבה…) כך נופל, לטעמי, נדב קורבן לעצמו בנסיון להציע "פתרון הוליסטי" הנשען על עשרות נקודות משען (ר' ארכימדס…) היסטוריות, מדעיות, פילוסופיות, תיאולוגיות ואחרות – אותן הוא פורש ושוזר בוירטואוזיות על-פני 7 "מרחבים" שונים.
כלומר: יש כאן הרבה שזירות והרכבות מתוך שפע של תחומים ומרחבים, אך ברגע נתון מציע לנו נדב לכאורה ש- "זהו זה הפתרון".
יפה… אבל מה יקרה אם נפרום ונשזור מחדש עובדות ותובנות אחרות?

הכתיבה עצמה סוחפת ומרתקת, נעה ביצירתיות ובגמישות במרחבי המקום והזמן, מזמנת לנו פגישות ושיחות ישירות עם אנשים ומקומות שרובם כבר אינם עימנו (אז מה? אי-אפשר לדבר איתם? נדב מוכיח שהכל אפשרי…), מציגה בשפה קולחת וישירה שפע אינסופי של דמויות, עובדות, מחשבות ותובנות, אלא ש… (זהירות, ספוילר לפניך!) אחרי 308 עמודים אנו מגיעים מתנשפים למעלה הגבעה, שם ממתין לנו פישפש קטן שעליו כתוב: "…כל זאת בספר הבא". אופס…

על הכתיבה האישית והזורמת מעיב, למרבה הצער, היעדרן של הגהה מקצועית ועריכה קפדנית (ולו הייתי שלמה נדב הייתי כותב כאן: אהלן ורדה, זה בשבילך…). כך משתרבבות לדפי הספר טעויות כתיב מביכות ("המשטח האחורי שלהן פועל כמו מראה כעורה" עמ' 88), שגיאות הגהה והיפוכי ספרות ואותיות באנגלית (אושו מופיע 5 פעמים כ- OHSO  בעמ' 234), חזרות מיותרות על התחכמויות (המשפט "דניאל דנט, לא דנטה, דנט." מופיע, בשינוי מזערי, בשתי פיסקאות עוקבות בעמ' 164) ושפע דאחקות עצמיות ("אם עד כה סיירנו בחמישה מרחבים. עכשיו יבוא, מן הסתם, המרחב השישי" עמ' 236).
זה בדיוק מקומו החיוני של העורך – אליו עוד נשוב בעתיד.

שורה תחתונה: החיים הם לא רק טקטיקה ופרקטיקה…
בצאתנו מערב השקת הספר שאל אותי אחד מבכירי עולם פיתוח המנהלים בישראל "האם זהו ספר ניהול?".
הבטחתי לענות כשאסיים את הקריאה, והנה התשובה: מחפשי "מתכונים", "מודלים" ו"טיפים להצלחה" יאבדו כנראה את דרכם במרחבי הספר, אך מי שמחפש מקור להשראה ימצא בו שפע של הזדמנויות ותובנות חכמות.

ולו אני הסופר, הייתי מסיים כנראה במשפט האופייני:
יאללה נדב, בוא נלך לים. חכה לטלפון ממני.

כאוס, מורכבות, פרפרים ואנשים

14.04.07

האם באמת נעשה עולמנו לאחרונה כאוטי ומורכב יותר, או שמא זהו הרצון להבין ולפתור תופעות הנראות לנו "גדולות ובלתי מוסברות", או אולי השאיפה האינסופית להיות "בחזית העניינים" – כך או כך, הופך העיסוק ב"מערכות מורכבות" לאחד מהנושאים החמים בעולם הניהול.

תחת הכותרת המאתגרת מורכבות ומערכות אנושיות יזם לאחרונה בני שדה, יועץ ארגוני ותיק ומוערך, התארגנות חדשה ובלתי פורמלית בה לוקחים חלק עשרות אנשי מקצוע מתחומי הייעוץ, האקדמיה והניהול – המבקשים להכיר, לחקור ולהבין את משמעויותיה של "המורכבות" בתחומים הקשורים לארגונים ומערכות אנושיות, ואולי אף את הכלים החדשים הנדרשים לניהול "חכם יותר" של מערכות אלו.

לאחר מפגש ראשון, אשר עסק ביצירת הקבוצה ובעיצוב ראשוני של כוונותיה להמשך, נערך השבוע מפגש שני בו לקחו חלק כ- 30 משתתפים ואשר התמקד בהצגת תובנות יסוד של "החיים על סף הכאוס", בהיבטים פיזיקליים וארגוניים כאחד.

בחלקו הראשון של המפגש, הציג ד"ר יואב בן-דב את הרקע המתימטי והפיזיקלי של עולם "הכאוס", בצד ההתפתחות ההיסטורית והמתודולוגית של המגמות והתובנות הנובעות ממחקרים של מערכות "פרקטליות" lorentz-butterfly.gifותופעות "חסרות סקלה" הנמצאות תמידית "על סף הכאוס" – החל מניסוח "אפקט הפרפר" של אדוארד לורנץ בשנות ה-60 של המאה הקודמת, דרך ההתכנסות המולטי-דיסציפלינרית המכוננת בסנטה-פה באמצע שנות ה-80, ועד היישום העכשווי ברשתות פיזיות ווירטואליות.

fresh_fractals_chaos_3.jpgשליטתו יוצאת הדופן של ד"ר בן-דב במגוון רחב של תחומים הנראים לכאורה מעולמות "שונים" ויכולתו להציג מסרים מדעיים מורכבים באופן פשוט ו"ידידותי למשתמש", היוו בסיס להרצאה מרתקת הפותחת צוהר לעולם "פרקטלי" והקוראת תיגר על תפיסות יסוד מקובלות באשר לאופיים של תהליכים פיזיקליים ותהליכים אנושיים כאחד – כמו גם לגבי יכולתנו לנבא, לכוון ולשלוט בתהליכים אלה. 

זיהוי המרכיבים הדומים במערכות שונות לחלוטין זו מזו (עולם החי, מערכות פיזיקליות, רשתות מידע, ארגונים, מערכות סימולציה ממוחשבות ועוד) והיכולות החדשות לניתוח וסימולציה ממוחשבת של מערכות אלו יוצרות עבורנו תובנות חדשות בכל הקשור להיווצרותם, התארגנותם והתנהלותם של ארגונים.

סף הכאוס 1: איזון דינמי
מערכות מורכבות שואפות באופן דינמי למצב ביניים של "סף הכאוס" – יציבות יתר תעודד הופעת הפרעות אשר ינסו לזעזע ולפרק את המערכת, ואילו חוסר יציבות יביא לארגון עצמי של סדר חדש במערכת. 

סף הכאוס 2: בין צמיחה לקריסה, בין הפרט לארגון
המערכת קרובה כל הזמן למצב קריסה, ודוקא במצב זה היא מספקת מידה מירבית של מידע וקצב התפתחות גבוה.
Emergent Collective – קיימת זיקה מרתקת בין הפרטים והאינטראקציות בינהם לבין צמיחתו של הארגון, ומנגד השפעה של הארגון על הפרטים והאינטראקציות בינהם. 

סף הכאוס 3: מעטים מול רבים, חוק פארטו
גם בארגונים מופיעות תופעות "חוק החזקה" – המתאפיין במעט "הפרעות גדולות" + הרבה "הפרעות קטנות".
אנשי הכלכלה והניהול יזהו כאן ניסוח משוכלל יותר של "חוק פארטו" המוכר לרובנו בניסוחו העממי 80:20.

ומכאן, המשמעות המרכזית לארגונים, ובעיקר לארגונים בצמיחה מהירה:
ההבחנה המקובלת בין "מצב יציב" לבין "מצב משברי" בארגון היא מדומה – בכל רגע נתון מתרחשות תנודות קטנות העשויות להתפתח לתנודות גדולות ולמשברים אותם לא ניתן בהכרח לחזות מראש.

——————————————————–

"החיים על סף הכאוס" – ההשלכות הארגוניות
חלקו השני של המפגש, אותו הנחתה ד"ר אורה סתר, לשעבר מנכ"ל מכון ל.ה.ב של אוניברסיטת ת"א, עסק בהשלכות הארגוניות הנובעות מתפיסת "החיים על סף הכאוס", בהתהוותן של רשתות אנושיות "חסרות סקלה" ומהשפעתן של רשתות וירטואליות על יציבותם וכוחם של ארגונים.

את עיקר השינוי רואה ד"ר סתר בתחומים הבאים:

א. ערעור תיאוריית "שדה הכוחות" הקלאסית של קורט לוין, העוסקת ביחסים שבין הכוחות "המניעים" לכוחות "הבולמים" והשפעתם על ניהול תהליכי שינוי בארגון.
במערכות מורכבות, מציעה ד"ר סתר, אין בהכרח שיווי משקל יציב או "חצי יציב", הפשרה של מערך הכוחות אינה בהכרח גורמת לתזוזה ומנגד הקפאה אינה בהכרח מקור ליציבות, שינוי יכול להיגרם בבת אחת (ולא בתהליך הדרגתי), והחשוב מכל – לא ניתן לכוון את המערכת, כי אם ליצור הפרעה אשר מניעה תהליכי שינוי…

ב. כמו בעולם הפיזיקלי, כך גם בעולם הארגוני מתפלגים מקורות העוצמה והכח על-פי "חוק החזקה": מעט חזקים – שכוחם הולך וגובר, לעומת הרבה חלשים – שכוחם הולך וקטן.

ג. את עיקר תשומת הלב ממליצה ד"ר סתר להפנות לעולם הרשתות הבנוי ממרכזות/מוקדים (Hubs) וקישורים (Links) – עולם בו רשתות חברתיות פורצות את גבולותיו הקלאסיים של הארגון ובו מוגדר מחדש ההון החברתי של הארגון כעוצמת הרשתות החברתיות של חבריו.

תיאור מרתק של עולם חדש זה והשפעתו הדרמטית על ארגונים עסקיים וחברתיים מובא בספרו המומלץ של אלברט-לסלו ברבאשי  "קישורים – המדע החדש של הרשתות" אשר יצא לאחרונה גם בעברית (ספרי חמד, ידיעות אחרונות) במהדורה מעודכנת שסקירה שלה הופיעה בסוף שבוע זה במדור הספרים של "הארץ".

——————————————————–

סוף דבר: תכל'ס בשטח… מה עושים עם כל זה?
כמו במפגשים רבים מסוג זה, עולות במהלכו ובעקבותיו שאלות רבות, כגון:
* מה עושים? מהו מקומם ותפקידם של מנהלים ושל יועציהם בעולם מורכב הנמצא תדיר "על סף הכאוס"?
* מהו מקומה של "הכוונה" (Intention) – המבחינה (אולי…) ביננו לבין ראשי הכרובית וגרגרי החול המככבים במודלים הפרקטליים?

על כך ועוד, במפגשים הבאים…

ספרות זולה: אלנבי בצהרי היום

01.04.07

חובבי הספר מכירים היטב את הקונפליקט הנצחי בין הרצון לרכוש עוד ועוד לבין מגבלות התקציב.
מבצעי ההנחות הקולניים של רשתות הספרים הגדולות מציעים לנו בפועל הנחה של 20-30% – פחות, אבל עדיין כואב… אז מה עושים?
מי שמוכן לוותר על חנויות הקונספט בקניונים הזוהרים ולכתת את רגליו לרחוב אלנבי שופע המציאות, ימצא בו גם כמה חנויות גדושות בספרים, כשהמוצלחת ביותר מביניהן (לטעמי) נמצאת בפסאג' צר וחסר כל הדר הממוקם באלנבי 88.
אל תבהלו מהחזית הבלתי מצודדת. כניסה למתחם "החנות" מגלה מדפים עמוסים במאות ספרים, רבים מהם חדשים ובתוכם אף רבי מכר המככבים בראש המצעדים – כשהיקרים ביותר מבינהם (חדשים לחלוטין) יעלו לכם פחות מ-50 ש"ח, ורובם הרבה פחות…

10 דקות ממוקדות הספיקו לי היום כדי לצאת עם שקית ירקות מצויה ובה "להוביל ולנצח" של ג'ק וולץ' (למען הפוזה המקצועית), "הסיפור ה-13" של דיאן סטרפילד (למען הסקרנות הספרותית), "ערבי פריז" של רולאן בארת (למען ההגיגים), ו"הסוד המשותף" (האחרון בסדרת סיפורי המופת של ז'ורז' סימנון, למען העונג הצרוף) – כל זה תמורת 181 ש"ח בלבד, וכנגד חשבונית מסודרת הממותגת תחת השם המחייב דוסטויבסקי. חג שמח.