Archive for the ‘חדשנות ויצירתיות’ Category

חדשנות בפעולה: מבט נוסף על אמנות "ההתאמה לסביבה"

20.05.14

לפני כחצי שנה פרסמתי כאן פוסט העוסק במושג התאמה לסביבה, וזאת על רקע קמפיין פרסומי יצירתי ויוצא דופן של חברת התעופה בריטיש איירווייז אשר עשתה שימוש מבריק בחיבור בין שלט פרסום דיגיטלי המוצב בכיכר פיקדילי בלונדון לבין תנועת המטוסים הנוחתים וממריאים ממנו.

תזכורת קצרה: ברמה הבסיסית עוסק עקרון ההתאמה לסביבה בחיבור "עיצובי" של המוצר לסביבה שבה הוא נמצא, וברמה המתקדמת יותר "בשיתוף משאבים" ואף ביצירת אפשרויות חדשות ומפתיעות הנובעות מהיחסים הסימביוטיים בין המוצר לסביבתו.
דוגמאות רבות ליישום עקרון זה ניתן למצוא היום בתחום מכשירי הסלולר, אשר מציעים לנו שפע יכולות חדשות המבוססת על אינטראקציה עם הסביבה בה אנו פועלים: החל משירותים מבוססי מקום (Location Based Services), דרך אפליקציות המסייעות בניווט ברכב וברגל, אפליקציות לניטור פעילויות ספורטיביות (Sport Trackers), ועד יישומים מקצועיים מתקדמים בתחומי הרפואה (כאן) ועוד ועוד…

שימו לב לשפע האינטראקציות "הסביבתיות" (מכשיר-משתמש-סביבה)  אותן מציע לנו ממש בימים אלה הדגם החדש של Smsung Galaxy S5:


דוקא על רקע "היפר-טכנולוגי" זה, נחמד לשוב ולראות את שפע ההזדמנויות היצירתיות אותן מציעה לנו הסביבה היום-יומית שלנו, בבית וברחוב – כפי שהן מוצגות במקבץ איכותי נוסף אותו מגיש לנו אתר Bored Panda, אשר מתמחה בהצגת אוספי תמונות הלקוחות מכל העולם ומקובצות תחת נושאים שונים.

והפעם: תמונות של אמנות רחוב אשר בניגוד למקובל אינן עוסקות בפרובוקציות אישיות או חברתיות, כי אם בחיבור יצירתי אשר מצליח להעלות על פנינו חיוך גם בסביבה שלעיתים היא קשה ומוזנחת…

1

 

ילדה גדולה דואגת לסביבה

2


דברים שרואים מכאן לא רואים משם

3

 

ככה זה נראה ביום…
7-1

וככה בלילה, לאור פנס הרחוב

7-2

חשבון פשוט
8

 

חנייה פרטית
10

תן שלוק
11

את האוסף המלא, הכולל 28 תמונות תמצאו כאן.

**********************************************
דבר המפרסם
לתיאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
עידן בכור | נייד 054-4534227 | ibchor@015.net.il

חדשנות עכשיו: משהו השתבש לנו, וטוב שכך

29.03.14

כנס "המהלך האסטרטגי" אשר התקיים השבוע באוניברסיטת ת"א תחת הכותרת חדשנות משבשת (Disruptive Innovation), היווה הזדמנות למפגש נוסף עם תחום זה, אשר זוכה בשנים האחרונות לעניין רב הן בעולם האקדמי-מחקרי והן בעולם הניהולי והפרקטי בו שואפים מנהלים בארגונים עסקיים ואחרים למצוא את הכלים אשר יעניקו להם יתרון תחרותי משמעותי ומתמשך.

קיצור תולדות החדשנות המשבשת: דילמות ופתרונות
Innos-Solutionאת המושג Disruptive Innovation טבע לפני יותר מעשור קלייטון מ. כריסטנסן (Clayton M. Christensen), פרופסור למנהל עסקים באוניברסיטת הארוורד אשר פרסם במהלך השנים האחרונות שורה ארוכה של ספרים העוסקים בחדשנות לסוגיה – שמידע נוסף עליהם תמצאו כאן.

ספרים אלה, שחלקם נכתב בשיתוף עם מנהלים וחוקרים אחרים, עוסקים בסוגיות שונות של עולם החדשנות, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה הניהולית והארגונית, תוך הצגה מנומקת ורהוטה של הדילמות המרכזיות (סיכונים מול הזדמנויות, הישגים מהירים מול פיתוח לטווח ארוך,  שיפור מתמשך מול פריצת דרך מהירה ועוד) ומולן הצעות לפתרונות מתודולגיים וניהוליים להתמודדות עם דילמות אלה.

הרעיון המרכזי של תפיסת החדשנות המשבשת מתמקד ביצירתם של מוצרים ושירותים אשר "משנים את חוקי המשחק" (Game Changing). בראיון הקצר שבסרטון מטה מציג כריסטנסן את עיקרי התפיסה, תוך דגש על ההבדל בין "חדשנות פורצת דרך" (המתמקדת בשיפור הביצועים קיימים) לבין "חדשנות משבשת" אשר פותחת עבורנו מרחבים חדשים של הזדמנויות – ובראשן כניסה לשווקים חדשים והגעה לקהלי יעד חדשים ורחבים הרבה יותר מאלו שהכרנו עד כה.
למיטיבי לכת: שימו לב לחלקו השני של הראיון (דקה 4:10) בו מספר כריסטנסן על הפגישה המכוננת שלו עם אנדי גרוב (Andy Grove), המנכ"ל האגדי של אינטל. "אתה מכיר את אינטל הרבה יותר טוב ממני", אמר כריטנסן לגרוב " ולכן איני יכול לומר לך מה אתה צריך לעשות. מה שאני יכול להציע לך הוא איך לחשוב".

בין חדשנות "פורצת דרך" לחדשנות "משבשת" – היבטים פרקטיים
חדשנות פורצת דרך (Breakthrough Innovation) וחדשנות משבשת אינן גישות המתחרות זו בזו, כי אם גישות המבטאות מיקוד ניהולי שונה. כפי שמסביר כריסטנסן בקצרה בסרטון מעלה, בעוד שחדשנות פורצת דרך מתמקדת בשיפור דרמטי של היכולות הקיימות (מהר יותר, חזק יותר…) המוצעות ללקוחות הקיימים, הרי שתועלתה המרכזית של החדשנות המשבשת באה לידי ביטוי ביצירת שווקים וקהלי יעד חדשים (למיטיבי לכת: ע"ע אסטרטגיית האוקיינוס הכחול).

מבט לאחור למהלכים הזוכים היום לכינוי "חדשנות משבשת" מגלה כי ביסודם מצויות טכנולוגיות, מוצרים או שירותים אשר על-פי-רוב היו קיימים בשוק אך בהיקף נמוך – עקב מחיר גבוה, יישומיות נמוכה, דרישה בהיקף נמוך, רגולציה מחמירה וכדומה. "המהפך" מתחולל בדרך כלל כאשר אחד המרכיבים המרכזיים (מחיר, יישומיות, נגישות, רגולציה וכדומה) משתנה ומאפשר שינוי דרמי של "חוקי המשחק" ובעקבותיהם של "זירת המשחק" כולה.

connex drillדוגמה אופיינית, אשר הוצגה במפגש השבוע ע"י אלחנן יגלום, יו"ר חברת Stratasys (לשעבר Objet), היא מהפכת הדפוס בתלת-מימד (3D Printing) – אם עד לפני מספר שנים הוצעו בשוק מדפסות איטיות מאד, יקרות מאד ובעלות יכולות טכניות מוגבלות (ומכאן גם היישום המוגבל וההיקף הקטן של קהלי היעד), הרי שפריצות דרך טכנולוגיות במספר תחומים המשולבים זה בזה במדפסות אלו (מיחשוב, רמות דיוק, סוגי חומרים ועוד) מאפשר ליצור קווי מוצרים חדשים המאפשרים גישה לקהלים חדשים במגזר העסקי והארגוני, כאשר הגדלת ההיצע והורדת המחירים יוצרת חזון חדש של מדפסות לשימוש הקהל הפרטי – באמצעות מרכזי שירות ייחודיים אשר יהיו נגישים לקהל הרחב (ראו כאן את מיזם XLN של מכון ראות) ובהמשך הדרך אף לשימוש ביתי.
[בתמונה: דגם של מקדחה המיוצר כולו במדפסת 3D של Stratasys]

bitcoinהזדמנות אופיינית אחרת ליישום חדשנות משבשת נוצרת בעקבות שינויים רדיקליים בזירת הפעולה, באופן שמסיר אחד או יותר מהחסמים אשר היו קיימים בזירה זו. אחת הדוגמאות הבולטות בתקופה האחרונה הוא סיפור עלייתם של המטבעות הדיגיטליים, כמו Bitcoin ואחרים, שעלייתם נובעת משילוב של מגמות חברתיות (רצון במטבעות שאינם נשלטים ע"י השלטון) עם יכולות מיחשוב ותקשורת מקוונת הנדרשות לצורך "כריית" המטבעות (כתחליף להדפסת הכסף המקובל) ולביצוע בפועל של עסקאות במטבעות אלה.

מבחן היישום: חדשנות משבשת – מתיאור היסטורי לכלי ניהולי
בדומה לתופעות אחרות בעולם הניהול, ובעיקר בתופעות המיוחסות לגורמי הצלחה וכשלון של ארגונים, טמון האתגר הפרקטי ביכולת לעבור מזיהוי רטרוספקטיבי ("כך הצלחנו") לפעולה ניהולית פרואקטיבית ("כך נצליח"). התשובה לאתגר זה טמונה ביכולתנו לנתח את המציאות הקיימת ברזולוציה שונה וגבוהה יותר ולאבחן את המרכיבים הרלוונטיים הנמצאים לעתים רבות "מתחת לראדאר". בהקשר לחדשנות משבשת, טמון האתגר בזיהוי של מרכיבי הפעולה תוך שאלה "מהם החסמים (הטכנולוגיים, העסקיים, הסביבתיים, הרגולטוריים וכדומה) שהסרתם תיצור שינוי דרמטי בחוקי המשחק".

לאחר שזיהינו חסמים אלה, נוכל לפעול בשתי דרכים: לעקוב מקרוב אחרי גורמים אלה כך שנוכל לזהות מיידית את השינויים בהם, או לפעול באופן יזום להקטנת השפעתם ואולי אף להסרתם המוחלטת.
מובן כי ניתן גם לפעול בכיוון ההפוך – לזהות גורמים הצפויים להתחזק (לדוגמה: סטנדרטים חדשים לבטיחות בכלי רכב), להערך מראש לשינוי זה (התאמת הדגמים המיובאים) ולפעול להאצת השינוי (לובינג לתמיכה בהחמרת הדרישות והתקנים הרלוונטיים).

*** דבר המפרסם ***
להזמנת הרצאות, סדנאות ומפגשי מנהלים בנושאי יצירתיות וחדשנות:
טל. 4534227 – 054
דוא"ל  ibchor@015.net.il

חדשנות בפעולה || קרבות תרנגולים – על הסכין…

29.12.13

מוסיקת רקע: תרנגולים, סכינים וקרבות שוק מאז ומעולם

"על כן שתה ואכול, ושמח ביין
היום צעיר אתה, מחר תזקין
כן רק היום בזול, ומחרתיים –
על הסכין, על הסכין…
"
(מילים ולחן: נעמי שמר)

חדש: קרבות תרנגולים בשוק סכיני הגילוח בישראל
במשך שנים רבות שולטת ג'ילט (Gillette) ללא עוררין בשוק סכיני הגילוח בישראל, תוך שהיא שמה את הדגש המרכזי על "המצוינות הטכנולוגית" של מוצריה, עליונות המשמשת כנימוק המרכזי למחירים הגבוהים משמעותית מאלו של המתחרים.
כך זה נראה ונשמע:

אלא שהשינויים בתנאי השוק, ובתוכם האפשרויות החדשות אותן יוצרת עבורנו הזירה המקוונת, יוצרים שפע הזדמנויות עבור שחקנים חדשים אשר יודעים לקרוא נכון את המפה ולהתאים את עצמם לשינויים אלה. את התשובה היצירתית לעליונות "הטכנולוגית" של המוצרים ולנוכחות העוצמתית של ג'ילט, המשווקת בישראל ע"י חברת דיפלומט באלפי נקודות מכירה, מוצאים המתחרים באמצעות מערך שיווק אינטרנטי והפצה ישירה ללקוח הסופי, תוך חסכון אדיר בעלויות השיווק והלוגיסטיקה. מערכים אלה, אשר מתבססים על מגע ישיר עם הלקוח מאפשרים לנהל אתו אינטראקציות שיווקיות מהירות ואטרקטיביות הרבה יותר – אשר יוצרות שילוב מנצח בו הלקוח משלם פחות בעוד החברה המשווקת מרוויחה יותר.

אקסבלייד - תמונה מייצגת מהאתראחת החברות הבולטות בקרב התרנגולים המתפתח בשוק סכיני הגילוח היא חברת אקסבלייד (XBlade), שלטעמי מציגה את אחד המהלכים השיווקיים החכמים והמעניינים ביותר המתנהלים היום בשוק הישראלי. אזהרת מסע: קרבות תרנגולים הינם עתירי טסטוסטטרון…


המהפך האסטרטגי: אח שלי, אל תהיה פראייר!

אקסבלייד נכנסת לשוק מוצרי הגילוח כשהיא מכוונת הישר לנקודת התורפה האולטימטיבית של עמישראל בכלל ושל הגבר הישראלי בפרט: הפחד לצאת פראייר.
כדי להעצים את המסר נסמכת אקסבלייד, בחוכמה רבה, על מי שכבר הוכיח שניתן "לשבור את השוק" ולספק מוצרים סבירים (ראו הרחבה בהמשך) במחירים הוגנים וזולים הרבה יותר מאלה שהכרנו עד היום.
מי אמר קופיקס ולא קיבל?
אקסבלייד - הקופיקס של סכיני הגילוחהבחירה במסר "החברתי" היא בחירה חכמה ביותר, שכן היא מצרפת לחסכון "האישי" גם את הרצון "לדפוק את הגדולים / הגזלנים / …". שיטוט מהיר ברשת מראה שזה אכן עובד – לא מעט מגברברי ארצנו מפיצים את הבשורה וקוראים לחבריהם להצטרף למהפכה (למשל כאן).
בשלוש מילים: שיווק פל"א במיטבו.

הבידול השיווקי:  GOOD ENOUGH is Good Enough
גם בבחירת "הבידול התחרותי" עושה אקסבלייד עבודה מצויינת – היא כלל אינה מנסה להתמודד ישירות עם המתחרה המוביל (ג'ילט) על מרכיבי "האיכות הטכנולוגית", כי אם מכוונת את הלקוח הפוטנציאלי לשאלה אחרת לחלוטין: "מה הכי משתלם לך?".
שהרי ברור שרובנו מעדיפים את "הטוב ביותר", אך האם אנו מוכנים גם לשלם את המחיר? לא בהכרח. בכך, מנסה אקסבלייד לכוונן מחדש את מערכת השיקולים שלנו, כך שניתן משקל נמוך יותר למרכיבים של "טכנולוגיה" ו"יוקרה", לעומת משקל "המחיר".
החיבור בין המסר החברתי ("אל תיתן שיעשקו אותך") למסר האישי ("זה הרבה יותר משתלם לך")  יוצר אצל הלקוח את הנכונות לוותר על "האיכות והיוקרה" לטובת מוצר שהוא טוב דיו (Good Enough) ומשתלם יותר במונחי עלות / תועלת.

הקריאייטיב: דבר אתי, גבר
את המסרים השיווקיים מקפידה אקסבלייד לעטוף בשפה גברית צעירה, עם מינון נכון של הומור עצמי ורמה סבירה של שוביניזם דק עד בינוני (יש כאלה שזה יפריע להם, לרובנו כנראה שלא).

את אותה שפה תמצאו גם באתר (כאן) – עם גרפיקה פשוטה ועניינית וטקסטים קצרים ושנונים שמטפלים מצוין הן בהצגת היתרונות החברתיים והאישיים והן בהפגת החששות האופייניים למי שמתעניינים ברכישה מקוונת של מוצר חדש אשר עדיין לא צבר מוניטין ואמינות בקרב הקהל הרחב.
כיאה לתרנגולים בתחילת הדרך, אנשי אקסבלייד נזהרים מכניסה ישירה במתחרה המוביל, אבל לא מתאפקים מלנקר אותו "בקטנה", כשרק אפשר… שנאמר: כאלה אנחנו, גברים.
אקסבלייד - די לחזירות

ההברקה התפעולית: איך הופכים גבר הפכפך ללקוח נאמן?
את הטיפול החכם והנכון בפן האסטרטגי ובפן התקשורתי, משלים פתרון חכם ומקצועי לשאלת הנאמנות ארוכת הטווח. אנשי אקסבלייד מבינים כי נקודת התורפה, בעיקר במוצרים מתכלים הנרכשים ברשת, היא הנקודה בה המוצר מתכלה. זו נקודת מפנה (Tipping Point) אופיינית שבה, בהעדר טיפול נכון, נפתחות בפני הלקוח שפע של אפשרויות והזדמנויות חדשות, אשר קורצות לו ומנסות לפתות אותו לעבור אליהן. 

הפתרון היצירתי:  במקום שתצטרך לטרוח ולהזמין ברשת שוב ושוב את סכיני הגילוח שלנו, ניצור עבורך "הסכם מנוי" מתמשך בו נספק לך אותם בקצב הרצוי לך, וכדי שלא תחשוש מהצפה מיותרת – נשמור לך את הזכות לעדכן את הקצב או לבטל לחלוטין את "המנוי".

שירות חדש - משלוח בדחיפה של סכיני גילוח בדואר

הנסיון מלמד כי שירותי "מנוי מתמשך" הם הפתרון האולטימטיבי עבור הלקוח והמשווק גם יחד: הלקוח מבטיח לעצמו שקט נפשי ומחיר יציב, בעוד שהמשווק יוצר במהלך הזמן לא רק תזרים מזומנים ידוע ויציב כי אם גם חסכון ניכר בעלויות השיווק והמכירות. במילה אחת: מבריק.

נהנית? זה הזמן לרוץ לספר לחבר'ה
את הפאנץ' האחרון מביאה אקסבלייד במבצע "חבר מביא חבר", שמאפשר ללקוחותיה לקבל מוצרים חינם ומסייע לה להגדיל במהירות את מעגל לקוחותיה והיקף מכירותיה. בשתי מילים:  גברים, גברים.
אקסבלייד - חבר מביא חבר

הרחבות:
ראיון עם היזמים – יניב רייכנברג וקרן רגב
One Dollar Shave Club  האתר האמריקאי המהווה השראה למיזם זה

גילוי נאות:
מזה מספר חודשים שאני נהנה מסכיני הגילוח של אחד המתחרים. גם אצלם הכל טוב, אבל ההתנהלות של אקסבלייד לאורך כל החזית השיווקית היא לטעמי למופת, ומכאן הפוסט המפרגן הזה.

ניהול חוויית הלקוח: יצירתיות, מקצועיות ונדיבות בזמן אמת

27.12.13

חוויית הלקוח (Customer Experience) הינו מושג התופס מקום גדל והולך בשיח המקצועי של עולם השיווק, עולם השירות והעולם הארגוני בכלל. כמו מושגים רבים אחרים, גם כאן נמצא הגדרות שונות ומשונות ולצידן שפע תפיסות, שיטות עבודה וכלים ליישום.

ככלל, מנסים אנשי המקצוע העוסקים בתחום למצוא את השילוב האופטימלי בין יצירת תהליכים קבועים ושיטתיים התומכים בחוויה חיובית של הלקוח (ובמקביל במזעור והסרת אירועים ותהליכים הגורמים לחוויה שלילית), לבין יצירת אינטראקציות בהן "מזנקת" חווית הלקוח לגבהים חדשים, תוך שאיפה כי חוויה משמעותית זו לא רק שתשפיע על יחסי הלקוח עם הארגון לאורך זמן, אלא גם תגרום לו לשתף בחוויה את סביבתו ואת חבריו, לרבות הוירטואליים…

דוגמה עדכנית ומצוינת לפעילות מסוג זה תמצאו בסרטון המקסים הזה:

ובינתיים, בנתניה…
למה להעכיר את אווירת החג (פוסט זה נכתב בעיר שעורבה לה יחדיו ונהנית מטריפל מבצעים בחודש זה) ולהשוות את הקמפיין החכם והמוצלח הזה לקמפיין "לתת ולקבל" של סלקום – שמחייבת את המתעניינים במבצע לחתום על "הסכמה לקבלת פרסומות והצעות שיווקיות" ולחלופין מציעה להם "ליפול" על חבריהם עם בקשות למתנות… למה באמת?

האסטרטגיה: "סתם, כי בא לי לצ'פר…"
בשונה מתכניות "תגמול על-פי ביצועים" (Rewards) בהן מתוגמלים הלקוחות לפי היקף השימוש במוצרים ובשירותים אותם מציעה החברה (ע"ע מועדוני לקוחות, "הנוסע המתמיד" וכדומה), אשר מעודדות נאמנות ארוכת טווח אך הולכות ונשחקות לאורך זמן – מנוהלות מרבית פעילויות "הזנקת החוויה" ללא כל קשר לביצועי הלקוח עד כה, כי אם במטרה ליצור חוויה יוצאת דופן, אשר כאמור "תיצרב" בראשו (וליבו…) של הלקוח ואף תופץ למעגלים רחבים סביבו.

ובינתיים, בנמל תל-אביב…
ליהיא גרינר, צילום רונן אקרמןאחת התופעות השיווקיות הנפוצות בארצנו היא ניהול "אירועי השקה" אליהם מוזמנים מי שנכללים ברגע זה בצמרת רשימת "הסלבס" הכוללת שילוב של דוגמשיות, זמרים וכוכבים לרגע ושאר וונאביז, ובשתי מילים: ליהיא גרינר (צילום: רונן אקרמן).
קצת קשה להבין את ההיגיון העומד מאחורי ההשקעה הרבה בקהל הסלבי זה – הן מאחר והוא מוצף באירועים וממעט לשתף בדיווחים על המוצרים אותם קיבל, והן מאחר והשפעתו האמיתית על קהל היעד הרלוונטי הינה מוגבלת ביותר. האם התיק שקבלה הדוגמשית "בהנחת סלב" יגרום לאחרות לקנות אותו?

כבר לפני למעלה מ- 10 שנים  הגדיר סת' גודין – אז סמנכ"ל השיווק הישיר של יאהו! והיום גורו שיווק נערץ – את המשימה "לגרום להם להתעטש". עיטוש הוא כידוע תוצר של גירוי בדרכי הנשימה. חישבו כמה קשה לגרום לגב' גרינר שבעת הריגושים "להתעטש" ביחס למוצרים הניתנים לה (ע"ע OMG), לעומת כמה קל לגרום זאת לגב' כהן מחדרה, ממש כמו לגב' ג'ונס מאריזונה שהילד שלה מקבל לפתע את הטאבלט שהוא כל-כך מייחל לו…

השיטה: יצירתיות, נדיבות, מקצוענות… ושמחת חיים!
כדאי להתבונן שוב בסרטון מעלה, ולשים לב לכל מרכיבי הפעולה – החל מסריקת כרטיס הטיסה (שמאפשרת לזהות את הלקוח ואת מי שנמצא בסביבתו), יצירת האינטראקציה המפתיעה והלבבית עם לקוחות בכל הגילאים (כלל ישן: מי שמתייחס לילדים שובה מיד את לב ההורים), התארגנות לוגיסטית לרכישה ואריזה אישית של המשלוחים והעברתם לנקודת היעד, ניהול האירוע בנקודת ההגעה, וכמובן – תיעוד והפצה ויראלית של הסרטון שמוכיח לכולנו (כן, אתם שם מול המסך!) כמה כדאי וכמה כיייייף להיות לקוחות של WestJet.

אמרו את זה קודם, לפני? זה לא משנה…
האמת היא שהקמפיין של WestJet אינו "מקורי": קוקה-קולה עשתה את זה כבר לפני כמה וכמה שנים, עם מכונות חלוקה שיצאו מדעתן (בסרטון הראשון) ועם "משאיות האושר" שהפתיעו ושימחה אלפי הורים וילדים בכל העולם (בסרטון שלאחריו). אלא שמבחן "המקוריות" כלל אינו הפואנטה כאן – כי אם היכולת ליצור חווייה חזקה אשר מפתיעה את הלקוח, משמחת אותו ויוצרת שיחה חיובית ומפרגנת לחברה ומוצריה.

ובקיצור: קחו את הרעיון, נסו אותו בבית, ותיהנו מכל רגע.

שתהיה לכולנו שנה יצירתית, מקצועית, נדיבה ומלאת שמחה. אמן.

יצירתיות בפעולה: הטוויסט שעושה את ההבדל

19.10.13

לצופים מהצד, נראים לעיתים רבות תהליכי יצירה כקשקוש מטופש וחסר כל משמעות, עד שמגיע רגע הטוויסט…

תקציר מנהלים: תנו לעבוד, התוצאות תגענה.

יצירתיות בפעולה: עיצוב חכם של מסרים בגובה העיניים

25.09.13

ANAR Foundation (אתר בספרדית כאן) הינו ארגון ספרדי הפועל במטרה להגן על ילדים ובני נוער בסיכון, החשופים למצבים של ניצול ואלימות. לקראת היום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד ילדים יזם הארגון (בשיתוף עם סוכנות הפרסום של Grey בספרד) קמפיין שילוט אשר נועד להעלות את המודעות לנושא בציבור כולו, וכן לעודד ילדים הנמצאים בסיכון להתקשר למוקד הסיוע הטלפוני של הארגון.

האתגר: שתי ציפורים בשלט אחד
anar signלצערנו, וכידוע לכל מי שעוסק בנושא, חלק ניכר מהילדים הנמצאים בסיכון חשופים לאלימות ולניצול דווקא מצד בני משפחה, בין אם הוריהם או קרובי משפחה אחרים.
איך יוצרים שילוט הכולל מסר לציבור הרחב ולצידו מסר "סודי" אשר יגיע לעיניהם של הילדים בלבד ולא ייחשף לעיני הבוגרים הנלווים אליהם?

הפתרון היצירתי: דברים שרואים משם לא רואים מכאן
את הפתרון המבריק לאתגר הפרקטי תמצאו בסרטון הקצר הבא:

מוסר השכל: תשובות יצירתיות מתחילות בשאלות יצירתיות
שימוש שיטתי בכלים מקצועיים לניהול חשיבה יצירתית, כמו ניסוח מחדש (Re-Phrasing) ומסגור מחדש (Re-Framing) מאפשר לנו לצאת מפרדיגמות החשיבה, "מערכות ההפעלה" ו"הקופסאות" שבתוכן אנו רגילים לחשוב ולפעול, ולהרחיב משמעותית את מגוון הפתרונות האופרטיביים העומדים לרשותנו.

[ תשדיר פרסום ]
לתיאום מפגשי מנהלים, הרצאות וסדנאות בנושא יצירתיות בפעולה:
טל. ישיר 4534227 – 054
דוא"ל  ibchor@015.net.il

מגע הקסם של הונדה: סקרנות, יצירתיות, תכנון, ביצוע

01.08.13

בשנת 2003 הפתיעה יצרנית הרכב הונדה (Honda) את עולם הפרסום הבינלאומי כאשר חשפה סרטון פרסומת שונה מכל מה שהכרנו: תחת הכותרת The Cog נפתח הסרט בגלגל אשר פוגע בגלגל אשר פוגע ב…וכך הלאה והלאה עד להופעתה של גיבורת הפרסומת: הונדה אקורד החדשה, מלווה בסיסמה – האין זה נחמד שהדברים פשוט… עובדים?!
קחו אויר וצפו ב-2 דקות מהפנטות של רעיון יצירתי, תכנון מדויק וביצוע מושלם.

האגדה האורבנית מספרת כי הונדה לא הסתפקה ברעיון המבריק כי אם גם התעקשה על ביצוע מושלם – לאחר תכנון קפדני של מסלול "ההפעלות" נדרשו מאות "טייקים" עד להשגת הביצוע המושלם בו בוצעה וצולמה כל שרשרת הפעולות ברצף אחד (כמו שתוכלו לקרוא כאן ולראות כאן).

שם המשחק החדש: סקרנות
עשר שנים מאוחר יותר, חושפת הונדה סרטון חדש, אשר הצליח תוך פחות מחודש לצבור למעלה מ- 4,896,536 צפיות (נכון לשניות אלו…). והפעם, תחת הכותרת סקרנות (Couriosity) מציגה הונדה מפגש יוצא דופן בין העולם "הריאלי" לוירטואלי, ואם תרצו גם בין המציאות לחלום, בין ההווה לעתיד ובין מה שקיים למה שיכול להיות, אם רק נהיה סקרנים ויצירתיים מספיק. מיטיבי הלכת וחובבי האנימציות ימצאו כאן ביצוע מבריק המשלב שורה של כלים טכנולוגיים שונים היוצרים במשותף סרטון חכם ומדליק במיוחד. שורו הביטו וראו:

כוחו של חלום: מבט רטרוספקטיבי אל העתיד האופרטיבי
הצפייה העכשווית בשני הסרטונים, שביניהם מפרידות עשר שנים בהן עבר עולם הרכב תהפוכות רבות, מאפשר לנו להתפעל לא רק מהיצירות עצמן אלא גם מה- DNA הארגוני שהן נושאות בתוכן: שילוב מרשים של מסורת עתיקת יומין של משמעת ועבודה "לפי הספר" (תכנון מדויק וביצוע קפדני תוך שאיפה לשיפור מתמיד), עם נכונות "לחלום חלומות", להתבונן במציאות במבט סקרני ולגלות פתיחות אישית וארגונית לרעיונות חדשים ויצירתיים.
honda the power of dreams logo 2זהו לטעמי, גם המסר האופרטיבי המאתגר עבור כולנו: מאמץ ניהולי "דואלי" המתמקד בו זמנית בשני ערוצים מקבילים – אחד העוסק בשמירת הניסיון, הערכים והידע הארגוני ובהקפדה על תהליכי התכנון והבצוע, והשני אשר "קורא תיגר" על הקיים (ע"ע סקרנות) ומחפש ללא הרף אפשרויות והזדמנויות חדשות.

*** דבר המפרסם ***
למידע נוסף ולתאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il

תגידו, יצאתם מדעתכם? – כן, וטוב שכך

30.06.13

סיר קן רובינסון (Sir Ken Robinson) הוא דמות מרתקת ומעוררת השראה עבור כל מי שמגלה עניין בקשר שבין עולמות החינוך לעולמות היצירתיות, האמנות, העסקים והכלכלה. אחרי שנים רבות בהן כיהן כפרופ' לחינוך באוניברסיטת ווריק בבריטניה, זכה רובינסון לחשיפה פומבית בשנת 1998 לאחר שהוביל ועדה ממלכתית אשר עסקה בקשרי הגומלין שבין עולמות החינוך, היצירתיות והכלכלה ואשר מסקנותיה התפרסמו שנה מאוחר יותר תחת הכותרת "כל עתידינו: יצירתיות, תרבות וחינוך" (ראו כאן).
בשנת 2001 פרסם רובינסון את הספר Out of Our Minds, שמהדורה חדשה ומעודכנת שלו יצאה בשנת 2011, וגרסה עברית שלה יצאה לאחרונה בהוצאת כתר (ר' הערת שוליים מטה). בשנת 2003 זכה רובינסון בתואר אבירות ממלכת בריטניה על פעילותו בתחומי האמנויות (Arts), ובשנת 2006 פרץ לתודעת הקהל הרחב בכל רחבי העולם בעקבות הרצאה מרתקת אותה נתן בכנס TED אשר הפכה במהלך השנים להרצאה הנצפית ביותר באתר (למעלה מ- 15 מליון צפיות עד היום), אליה נוספו בהמשך הרצאות מרתקות רבות נוספות (רשימה חלקית בהרחבות מטה).

בשנת 2008 פרסם רובינסון את ספרו The Element  (בעברית: "המקום הנכון") בו הוא תוקף את עולם החינוך העכשווי אשר "מפאר" לדבריו את תחומי המדעים ומזניח את תחומי האמנות (Arts) אשר לפי גישתו נהנים משני יתרונות בולטים:
א. תחומי האמנות הם אלה התורמים לחשיבה יצירתית אשר מהווה כיום בסיס להצלחה עתידית.
ב. תחומי האמנות מאפשרים לכל ילד למצוא את חוזקותיו ("האלמנט" שלו, "המקום הנכון" ממנו הוא צריך לצאת ולפעול), באופן המאפשר לו למצות ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בו.

כדוגמה, מביא רובינסון את ג'יליאן לין (Gillian Lynne), מי שהפכה מילדה "פרובלמטית" לאחת הרקדניות והכוריאוגרפיות המצליחות בעולם, כפי שמתואר בסרטון הקצר והחביב הזה (2 דקות) המלווה בקולו של רובינסון עצמו:

המשימה: לצאת מדעתנו – ולמצוא אחת אחרת, חדשה וטובה יותר
את הרעיון המרכזי שמאחורי Out of Our Minds ניתן לסכם ב-5 משפטים:
Ken Robinson - Out of Our minds coverא. התחזית: המפתח להצלחה בעולמנו בשנים הבאות הוא היצירתיות האישית והארגונית.
ב. הבעיה: מערכת החינוך הקיימת לא רק שאינה מפתחת את כישורי היצירתיות של מרבית התלמידים, אלא "חונקת והורגת" אותה באופן שכמעט שאינו ניתן לתיקון בהמשך.
ג.  הפיתרון:  עלינו "לצאת מדעתנו" – לוותר על "מערכת ההפעלה" (Mindset) הקיימת, ולעצב מערכת חינוך חדשה אשר תפתח אנשים יצירתיים ומנהיגות ארגונית ועסקית המעודדת יצירתיות וחדשנות.
ד. המחיר: המעבר לפרדיגמה חשיבתית חדשה אינו פשוט, והוא מחייב אותנו לוותר על חלק מהמאפיינים המעצבים כיום את אופן פעולתם של ארגונים (יעילות, ניהול היררכי, רווחיות מהירה…) לטובת ערכים של סקרנות, נכונות לתהליכי "התהוות" הכוללים ניסוי ותעייה, ומעל לכל – סובלנות והכלה של טעויות וכישלונות המהווים את הבסיס הקריטי ליצירת תרבות של חשיבה יצירתית ברמה האישית והארגונית גם יחד.
ה. זה כדאי… ואפילו הכרחי: כמו בכל השקעה המחייבת שינוי – עלינו לראות לא רק את המחיר כי אם גם את התועלות והרווחים אותם נפיק בסופו של דבר. לרובינסון, כמו לרבים אחרים, ברור כי מדובר לא רק בהשקעה משתלמת כי אם בשינוי הכרחי לכל מי שרוצה להתאים את עצמו לשנים הבאות – החל מהרמה האישית והארגונית ועד לרמה המערכתית והממלכתית.

נעים להכיר: 5 שאלות, 8 דקות
ראיון קצר שנערך לאחרונה עם רובינסון – על הדמיון האנושי, מהי יצירתיות, חשיבות היכולת לטעות ופיתוח תרבות ארגונית אשר מעודדת שיתופי פעולה יצירתיים כבסיס לחדשנות אישית וארגונית.


בשוליים: על זילותם של "סודות ההצלחה" כמקדמי מכירות

לצאת מהקווים קן רובינסון כתר 2013משמח לגלות שהוצאת כתר טרחה והוציאה עבורנו את הגרסה העברית של הספר, אשר מאפשרת לכולנו להכיר מקרוב ובאופן קל ומהיר יותר את רובינסון ואת משנתו העדכנית בתחומי החינוך והחברה.
אבל… חבל כי במטרה להגביר את האטרקטיביות השיווקית של הספר השתנה לא רק שמו (באנגלית – Out of our Minds, בעברית – לצאת מהקווים), אלא גם כותרת המשנה שלו, אשר הפכה מנוסח אקדמי משהו של Learning to be Creative לנוסח "גימיקי" של סודות החשיבה היצירתית.
בעוד ששינוי הכותרת עדיין שומר על "כוונת המשורר" הרי שכותרת המשנה הפופוליסטית מסייעת אולי בפן השיווקי אך לא רק שאינה משקפת את תכני הספר אלא במידה רבה סותרת לחלוטין את התפיסה המונחת בבסיסו.

אנו מוצפים היום בספרים, מאמרים, בלוגים וציוצים המבטיחים לנו את "הסוד", "הנוסחה" ושאר קסמים ומתכוני בזק בדרך אל העושר והאושר. ספריו של רובינסון אינם כאלה – הם מציגים תפיסות עולם, גישות מערכתיות ומערכות הפעלה (Mindsets) המהוות תשתית חיונית למנהלים ואנשי מפתח בחברות וארגונים הרוצים להכין ולהתאים את עצמם לפעולה בסביבה הדינאמית שבה אנו חיים כיום, המחייבת זריזות, גמישות ויצירתיות.
אם גם אתם כאלה, זהו אחד הספרים המומלצים עבורכם.

עדכון 6.7.2013 – כשהוגה הדעות הופך לגורו להמונים…
finding your element ken robinsonכתבה על קן רובינסון המופיעה השבוע במוסף "הארץ" מסכמת חלק מהנאמר מעלה וחושפת את ספרו החדש "למצוא את המקום שלך" (Finding Your Element) שהוא המשך ישיר לספר "המקום הנכון" (The Element)  משנת 2010. למרות שהוא מנסה להכחיש זאת בראיון אתו, מסתבר כי למרבית הצער נופל גם רובינסון קורבן לאמריקניזציה של חייו ומנסה לתרגם את הפופולריות חסרת התקדים של הרצאותיו לעוד חופן דולרים…
התוצאה היא עוד ספר פופולרי (במובנו השלילי של הביטוי) אשר מנסה למכור לנו תובנות, תרגילים ומרשמי הצלחה בדולר תשעים. אכן מאכזב, אבל לא סותר, לטעמי, את מחשבותיו המקוריות ואת דברי הטעם שלו שאותם פגשנו עד כה.

הרחבות
עמוד הבית + הבלוג של קן רובינסון
להרצאה בכנס TED 2006 + כותרות בעברית
להרצאה בכנס TED 2010 + כותרות בעברית
להרצאה בכנס TED 2013 + כותרות בעברית

The Element – Amazon
The Element – סרטון הרצאה (40 דקות)

"המקום הנכון" – הוצאת כתר
"המקום הנכון" – ביקורת (קטלנית ומלגלגת…) בעיתון הארץ, 2011

Out of Our Minds – Amazon

"לצאת מהקווים" – הוצאת כתר

דבר המפרסם
למידע נוסף ולתאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il

חשיבה יצירתית: לעשות את זה קל ומהר יותר, למען השם

19.06.13

מי שעוסקים בתהליכי חשיבה יצירתית בכלל, ובתהליכי כתיבה יצירתית (קופירייטינג) בפרט, יודעים כי לרגע "ההברקה" בו מופיע לפתע הפתרון היצירתי במלוא תפארתו, קודמים על-פי-רוב רגעים רבים של חיפוש מייגע (ולעיתים אפילו סיזיפי ומתסכל) – הרבה "רכבות" אשר חולפות להן מפה לשם ולא מגיעות לשום מקום, עד שלפתע…

בחינה מקרוב של תהליכי חשיבה יצירתית במשימות אופייניות כמו חיפוש שם חדש לחברה, מוצר או שירות, מגלה כי הם אינם סתמיים ורנדומליים – כי אם מבוססים על מספר רוטינות שיטתיות בהן אנו מעלים רעיונות חדשים ונעזרים בהם כדי "לדלג" לרעיונות חדשים נוספים.
כל אחת מרוטינות אלה מתבססת על טכניקת חשיבה ידועה ומוכרת לנו, כמו: חשיבה אסוציאטיבית (מפת דרכים =  Ways שנשמע כמו Waze…), פירוק והרכבה יצירתית של מילים ומושגים (משהו חדש = פלא + טלפון = פלאפון), הכפלה  או החסרה של מילים ואותיות ( אני מחפש אותך = I Seek You שנשמע כמו ICQ) וכדומה.

במצגת מטה תמצאו שורה של כלים טכנולוגיים חדשים אשר נועדו לסייע בניהול תהליך של בחירת שם חדש (לחברה, מוצר וכדומה) באמצעות עיבוד ממוחשב, מהיר ושיטתי של אופציות שונות אשר מתבססות על הרוטינות המקובלות. אני מניח כי חלק גדול מהדוגמאות המוצגות לא ידבר לרובנו מבחינת "איכות" התוצרים – אבל כדאי לשים לב לתהליך, לאנרגיה הרבה שהוא חוסך ולאפשרויות הרבות שהוא פותח – לעשות את זה קל, פשוט ומהר יותר.

למיטיבי לכת:
האם זה אכן פותר ומפצח את "חידת היצירתיות", שמחשבות נוספות עליה תמצאו כאן?
כנראה שלא, אך אין ספק ששימוש בכלים ממוחשבים מהסוג שמוצג כאן יוכל לסייע לנו לנהל את החלק "הטכני" של תהליכי החשיבה באופן מקיף ומהיר הרבה יותר. באשר "לניצוץ" היצירתי – אותו נמשיך כנראה לחפש בתהליכים הסמויים מהעין, ממש כמו אליעזר בן יהודה אשר "מילים מילים הוא בדה ממוחו הקודח".

חשיבה יצירתית: מחוץ לקופסה… ואולי דווקא בתוכה

18.06.13

"אני רוצה שהאנשים כאן ילמדו לחשוב קצת מחוץ לקופסה" אמר לי הסמנכ"ל האנרגטי מיד בתחילת פגישתנו.

חשיבה בתוך הקופסה 2מצוין, אתה יכול להראות לי אותה?
"להראות לך את מה?"
את הקופסה הזאת שאתה מדבר עליה… איפה היא? תראה לי אותה.

"מה זאת אומרת? זה ביטוי, מטאפורה… הבנתי שאתה אוהב מטאפורות."
אני יודע שזה ביטוי ואני אכן אוהב מטאפורות, אבל זאת בדיוק הבעיה איתן – שאנחנו כל-כך מתאהבים בהן, עד שאנחנו שוכחים שצריך, בסופו של דבר, לחזור ולחבר אותן לעולם האמיתי שבו אנחנו פועלים.

"נכון. אז מה הבעיה?"
הבעיה היא שכדי לחשוב מחוץ לקופסה אנחנו צריכים קודם כל להבין מהי הקופסה שאנחנו מדברים עליה… בקצרה אפשר להגיד שהקופסה מייצגת את "מרחב הפתרונות" שאנחנו מכירים ושבתוכו אנחנו נוהגים לחפש תשובות ופתרונות.

"מעניין. אבל עכשיו אני לא מבין איפה הקופסה וממה היא מורכבת…"
שאלה מצוינת, שמקדמת אותנו למישור הפרקטי. כבר הבנו שהקופסה היא מטאפורה דמיונית ומכאן שהיא ממוקמת בראש שלנו, הן כיחידים והן כארגון. כדי שתהיה לנו שפה משותפת כצוות או כארגון, כדאי שנבין ונסכים בינינו מהם הגבולות הקיימים, וליתר דיוק מהן האיכויות או המאפיינים של גבולות אלה.

"תן לי דוגמה לגבולות שאתה מדבר עליהם"
במקום דוגמה אני אתן לך רעיון מעשי: אתם פועלים בשוק מאד תחרותי, כאשר אחד המתחרים שלכם ידוע כמי שפועל באופן מאד אגרסיבי. מה שאני מציע הוא לשכור כמה אנשי מקצוע שיפוצצו לו את המשרדים, כמובן מבלי שמישהו יקשר את זה אליכם. אני מבטיח לך כמה חודשים נטולי תחרות… אבל אני רואה שההצעה היצירתית שלי מעצבנת אותך. למה?

"כי זה לא חוקי, כי זה מחוץ לנורמות שלנו, ומה יקרה אם יעלו עלינו?"
יפה. הנה התחלנו למפות את מאפייני הגבולות, או אם תרצה – את הצירים שיוצרים את מרחב הפתרון. שלוש ההסתייגויות שהצגת מייצגות את הציר החוקי (אנחנו לא עוברים על החוק), את הציר הערכי (נורמות וערכים אישיים וארגוניים), ואת ציר ניהול הסיכונים. אחד הדברים הראשונים שנעשה עם הצוות הוא לזהות עוד ועוד צירים רלוונטיים – כמו למשל בתחומי הטכנולוגיה, ניהול הזמן, ניהול המשאבים, ועוד…

"עד כאן זה נשמע לי מאד הגיוני…"
נכון, ואולי אפילו ההגיוני מדי. ולכן בהמשך נצא "ממרחב המרחבים המוכרים" שהם ברובם חיצוניים, וניגש לבחון את המרחבים הפנימיים, ובמילים אחרות – את "תפיסת ההפעלה" או ה- mindset שלנו כמנהלים.

"תן לי דוגמה"
בשמחה. החברה שלכם פועלת מול השוק העסקי (B2B) ובאופן טבעי היא גיבשה דפוסי מחשבה ודפוסי פעולה של חברות שפועלות בתחום זה. אתם מגייסים ומפתחים מנהלים שבאו מהתחום, והם גם אלה שמכשירים את הדור הבא, שגדל בדיוק לאותן "קופסאות" ולאותה תפיסת הפעלה.
כדי להגדיל את מרחב הפתרונות נבחן מחדש שתי שאלות שונות: הראשונה – מה אנחנו יכולים ללמוד ממי שמוכר לצרכנים פרטיים (B2C) וליישם אצלנו מול לקוחות עסקיים, והשנייה, המאתגרת יותר – מה נוכל להרוויח אם נרחיב את השוק שלנו גם לקהל הפרטי. אחרי שנזהה את הרווחים והתועלות, נבחן את המאמצים וההשקעות הנדרשות ונחליט האם אכן כדאי להמשיך לפתח כיוון חדש זה.

"כלומר, אנחנו לא בהכרח יוצאים מהקופסה, אלא משנים אותה…"
xyzנכון, אבל שים לב כמה אנחנו שבויים בדימויים שיצרנו וב- mindset שפיתחנו. בוא נזכור שגם "הקופסה" היא מטאפורה בלבד, שמצד אחד משרתת אותנו בתהליכי חשיבה, אבל מצד שני מגבילה אותנו – מאחר והחשיבה על קופסה במובנה הפיזי מגבילה אותנו לחשיבה ב-3 צירים, בעוד שראינו קודם שניתן לפתח כיווני פעולה חדשים בצירים רבים בו זמנית. אחד הדברים שנוכל לעשות בצוות הוא לעצב מרחבי פתרונות חדשים, שכל אחד מהם מורכב מצירים שונים ומשונים… בסיכומו של דבר נוכל לשים על השולחן מגוון גדול של "קופסאות" שמייצגות מרחבי חשיבה ומרחבי פעולה חדשים, שמתוכם נוכל לבחור את אלה שנראים לנו כדאיים ובעלי ערך עבורנו.

"בעצם אתה אומר לי שאני צריך לצאת מהקופסה של לצאת מהקופסה"
נכון, אבל כאן אנחנו כבר גולשים לפילוסופיה. בוא נחזור לפרקטיקה.
"פרקטית, מה עוד תוכל להציע לנו?".
נורא פשוט – ללכת בכיוון ההפוך.

"סליחה?"
עד עכשיו דיברנו על "יציאה מהקופסה" או לפחות הרחבה משמעותית שלה. ערוץ אחר של חשיבה יצירתית נמצא בדיוק בכיוון ההפוך – להגדיל משמעותית את המגבלות והאילוצים שאיתם אנחנו מתמודדים.

"מה? למה? מה יצא לנו מזה?"
זה אכן נשמע מוזר, אבל כאשר אנחנו בוחנים את תהליכי היצירה וההמצאה של מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים, אנחנו מגלים שרבים מהם נוצרו דווקא כתוצאה ממגבלות ואילוצים.

"תסביר לי"
בשמחה. אילוצים מינוריים גורמים לנו לרוב לאי-נוחות ותסכול. אבל אילוצים דרמטיים מחייבים אותנו לצאת ממרחב הפתרונות המוכרים לנו (שחלק מאיתנו אוהב לקרוא לו "אזור הנוחות"), לוותר על התפיסות והמגבלות הפנימיות שעיצבו את המרחב הקיים היום, ולבחון פתרונות חדשים. מי שמכיר את ההיסטוריה של עם ישראל ימצא את התפיסה הזאת כבר בספר שמות, שנאמר: וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ

"זה מזכיר לי את מק-גייבר שראיתי פעם מככב במצגת שלך"
macgyverמק-גייבר (McGyver) הוא אכן דוגמה מצוינת למי שהמגבלות והאילוצים לא רק שאינם מפריעים לו, אלא הם הדלק שמניע אותו למצוא שוב ושוב פתרונות יצירתיים למצבים שנראים על הסף בלתי אפשריים. הסיטואציות והפתרונות נראים לנו היום די מופרכים, אבל צורת החשיבה של "איך עושים את זה, למרות הכל" היא אחד מהמאפיינים של אנשים וארגונים יצירתיים, מאז ומעולם.

"מעניין. תן לי דוגמה מהחיים האמיתיים היום"
יש המון דוגמאות שאשמח לשלוח לך במייל, אבל אפרופו מגבלות אנחנו חייבים לסיים, ולכן אשאיר לך משימה קטנה לקראת פגישתנו הבאה:
פנה לעצמך 10 דקות לצפייה בסרטון הבא, ושים לב לשלב שבו מופיעה המגבלה, לאופן ההתמודדות איתה ולשפע הפתרונות החדשים שהתמודדות זו פותחת ומאפשרת. בדיוק כמו Phil Hansen שמככב בסרטון, נוכל לזהות מהן המגבלות שלנו ולהחליט אילו מהן נוכל לשנות ולהסיר, ואילו כדאי לנו "לאמץ" כבסיס לאיתור יצירתי של דרכי פעולה חדשות ובעלות ערך עבורנו. בפגישה הבאה נסגור סופית את מבנה ההשתלמות ונצא לדרך…  בהצלחה!

* * *
למידע נוסף על הרצאות ומפגשי חשיבה יצירתית פורצת גבולות לעובדים ומנהלים בכל רמות הארגון:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il