Archive for the ‘ה-פ-ר-ס-ו-מ-ו-ת’ Category

פרסום עכשיו: להפסיק לצעוק, להתחיל לגעת

04.06.15

בעוד שעולם הפרסום המקומי ממשיך לנפק לנו קמפיינים "מהתחת" (מי אמר קסטרו ולא קיבל) שכל תכליתם לייצר "באזז" ברנז'אי, המרוחק על-פי-רוב ת"ק פרסה מהלקוח עצמו, מבינים אנשי העולם הגדול כי חוקי המשחק השתנו: לא עוד התחכמויות צעקניות ונבובות, כי אם מגע אמיתי ובלתי- אמצעי היוצר חוויה אותנטית ובונה אצל הלקוח אהדה ואמון (Trust).

זה בדיוק הסיפור של הקמפיין החדש של חברת Powerade המייצרת משקה אנרגיה שהסלוגן שלו הוא "You have more power than you think". ככה הוא מפורסם לקהל היעד הממוקד של חובבי הספורט המושבעים, אלה שרצים 1,200 ק"מ בשנה-שנתיים ומחפשים משקאות אנרגיה שילוו אותם לאורך הדרך:

אבל איך ממחישים את "הבטחת המותג" לקהל הרחב, אנשים כמונו המסתובבים ברחובות העיר?
הנה התשובה: לא דוגמן עתיר קוביות ולא דוגמנית בעלת חזון מבטיח וישבן מוצק, לא צעקות ולא דאחקות חסרות כל הקשר, אלא שלטי חוצות שהופכים למרכזי כושר אורבניים קטנים בהם אנו, "אנשי היום-יום", מוזמנים לטפס על קיר מאתגר, לאמן את שרירי הכתפיים והגב מול משקלו של השלט, או לשחרר את האגרסיות ולבחון את עוצמת האיגרוף שלנו…
ואחרי שהשתתפנו והזענו, נזכה בבקבוק של משקה אנרגיה צונן מידיהם של נציגי החברה הממתינים ליד השלט – לשמחתם, לשמחתנו ולשמחת הקהל שמתאסף מסביב וממהר להוכיח שגם הוא יכול…

powerade 2powerade 1powerade 3

קמפיין מזרחי-טפחות: למה להעתיק, למה? (עדכון)

27.06.14

משרדי הפרסום המקומיים, בדומה לחבריהם ושותפיהם בעולם הגדול, נוהגים להתגאות בקמפיינים מקוריים המשלבים "אסטרטגיה מחודדת" + "קונספט נועז" + "יצירתיות מבריקה".

רק לפני רגע רץ פה קמפיין של AIG שבמרכזו התחכמות ושמה למה.

והנה, מעלה השבוע בנק מזרחי-טפחות קמפיין חדש שבמרכזו…


שורה תחתונה: יצאתם אלפקות.


*** עדכון *** עדכון *** עדכון *** עדכון ***

מתגובה שהגיעה אלי אמש (1.7.14) עולה כי אנשי הפרסום של מזרחי-טפחות (משרד ראובני-פרידן) טוענים כי הקמפיין שלהם עלה לאוויר כבר לפני יותר משנה, ומשודר כעת שוב עקב זכייתו של הבנק בתחרות כלשהי.

אני מניח כי טענות אנשי הפרסום כי הם "חשבו על זה קודם" נכונות עובדתית, ובכל זאת עולות לפחות שתי שאלות:
1. גם אם לא העתקתם את הרעיון, מדוע לשוב ולשדר אותו בסמוך (ולעיתים כנראה שגם בצמוד) לקמפיין אחר שרץ עכשיו ונתפס בציבור כקמפיין "המקורי" בעוד אתם נתפסים כחקיינים?
2. מאחר וידוע לכם על קמפיין "הלמה" של AIG, מדוע להתעקש על שידורו החוזר של קמפיין ישן ולא לשכנע את הלקוח לציין את זכייתו באמצעות מסר אחר, מקורי ומבודל?

שורה תחתונה בהחלט: למה + למה?

 

חדשנות בפעולה: הטוויסט של קוקה-קולה בדרך אל האושר

10.06.14

כבר שנים רבות שבהן מצד אחד אני מתעב את קוקה-קולה כארגון המייצג את "הקפיטליזם הדורסני", ומצד שני מעריץ את היצירתיות הטוטאלית שלה בכל הנוגע לעולמות השיווק והפרסום.
במקביל לפעילויות האגרסיביות של מערכי הלוגיסטיקה והמכירות, שרובן סמוי מהעין הציבורית, מצליחה קוקה-קולה למתוח ולפתח את ערכי המותג הרבה מעבר "למוצר", ולקחת אותם לעולמות הרגשיים הנוגעים בשאיפותיו, כמו גם במועקותיו של הלקוח.

סרטון הפרסום החדש של קוקה קולה שם את האצבע על אחת מנקודות הכאב שלנו בעת החדשה: ככל שאנו נעשים מקוונים יותר, כך אנו מתכנסים בעולמנו הדיגיטלי והופכים לבודדים יותר ויותר.
מה עושים? "מכריחים" אותנו להתחבר לאנשים שלידינו…
איך עושים את זה? שורו, הביטו וראו:

הערות:
* אי אפשר שלא להיזכר בסיסמה של נוקיה – Connecting People – ובמחשבות על הפער בין הסיסמה המבריקה לבין כשלונה של החברה שלא הצליחה לשמור על "החיבור" לשוק וללקוחותיה.
* שימו לב למרכיב המשחק המובנה באינטראקציה החדשה. עוד על הנעה בהנאהכאן.

המאמץ המתמשך: בדרך אל האושר
הקמפיין החדש הוא המשכו של מאמץ מתמשך אותו משקיעה קוקה-קולה "בהשתלטות" על אחד מהנכסים היקרים ביותר בעולם הרגשי – מושג האושר (Happiness) שבו היא החלה לגעת כבר לפני מספר שנים בסדרה של קמפיינים בהם כיכבו "מכונות האושר" וכן "משאיות האושר" אשר הצליחו להפתיע ולרגש אלפי לקוחות בכל רחבי העולם.

למיטיבי לכת: הטוויסט המתודולגי – מהסוף להתחלה
חובבי החדשנות מוזמנים להתבונן לא רק בתוצר החדשני (פקק המחייב אינטראקציה מקרבת לבבות) כי אם גם לטוויסט החדשני בתהליך פיתוח הרעיון: בשונה מהתהליך הקלאסי של עיצוב מוצר חדש ולאחר מכן "דחיפתו" לקהל, מתבססת המתודולגיה החדשה על התבוננות מעמיקה בעולמו של הלקוח, זיהוי נקודות הזדמנות רלוונטיות (במקרה זה: "בדידותנו ברעש הגובר"), עיצוב הפתרון הקונספטואלי ("בואו נחבר אותם") ורק אז עיצוב הפתרון ברמת המוצר.

במילים אחרות: בשונה מהמהלך הקלאסי בו קודם פיתוח הטכנולוגיה ליצירת "ממשק המשתמש", אנו מתחילים בעיצוב הממשק (אוסף הפעולות והחוויות שאנו רוצים ליצור בנקודת המפגש שבין הלקוח למוצר) ורק אז מחפשים את הפתרון הטכנולוגי המתאים לממשק זה.
מזכיר לכם את תפיסת העיצוב שהביא סטיב ג'ובס למוצרי אפל? לא במקרה.

תודות: Yael Bivas

***********  דבר המפרסם  **************
לתיאום מפגשים, הרצאות וסדנאות בנושא יצירתיות וחדשנות בפעולה:
טל. 04-8312264, נייד. 4534227 – 054, ibchor@015.net.il

הפרסומות: בין הקרפדה המקרקרת לצפרדע הנהדרת

18.03.14

שני סרטוני פרסומת ויראליים שנחתו השבוע על שולחני הוירטואלי, ממחישים היטב את ההבדל בין פרסום נמוך ומטופש לבין פרסום אינטליגנטי, חכם ואפילו מבריק.

אקדים ואומר: זו לא שאלה של גודל תקציב (שתמיד משפיע), אלא תהליך שמתחיל בהגדרה ראויה של הקונספט השיווקי והפרסומי ("הבריף") וממשיך בתרגום הקריאייטיבי שלו – מה "הסיפור המוביל", מה "השפה" וכיצד בונים ומעבירים את המסרים הויזואליים והטקסטואליים.

וואט דה פאק איז דיס קרפדה מקרקרת?
לא ברור לי מה עובר על אנשי AIG בזמן האחרון, אך נראה שסדרת סרטוני ה-שוקה בכיכובה של שני כהן המוכשרת  (למשל כאן, כאן וכאן) משפיעה לא רק על קרבות השוק בין אגפי החיתום, אלא גם על קרבות האגו של אנשי הפרסום שרוצים להוכיח לנו "מי הכי cool בעיר".

למה שאלה הלמהאת התשובה לשני השנונה מנסים אנשי הפרסום של AIG למצוא בסדרת פרסומות הנשענת על  ערן זרחוביץ' בתפקיד ה-למה. קצת עצוב לראות שאת ההברקה החביבה של חנן שדמי ואורה איל (למה שאלה הלמה) הפכו אנשי הפרסום לקונספט פרסומי חלול הכולל שורה של דחקות רדודות, שלא רק שאינן מוסיפות לתדמית המותג אלא שלפחות אצלי אינן מעוררות כל חשק לחייג 1-800-400-400…

"בואו נעשה משהו ויראלי" אמר כנראה אחד מקציני האסטרטגיה בישיבת הצוות המוביל, "למישהו יש רעיונות?". "יש לי יש לי", קפצה מומחית המדיה-החברתית (או שמא היתה זו הפלאנרית המדהימה) "בואו נחבר את הלמה שלנו אל ליהי גרינר. אין משהו שהיא משתתפת בו שלא עף מיידית בכל רחבי הרשת…".
מי שלא היה כאן בשנה האחרונה יוכל להשלים פערים כאןכאן וכאן, ואם בא לכם על כפל מבצעים תוכלו לפנות 30 דקות לטובת מפגש הפסגות של הגברת עם חנוך דאום. ראו הוזהרתם כאן.

התוצאה: 3 דקות עתירות טעם רע, בכיכובן של הלמה המנג'סת והגרינר המכרכרת. תחזיקו חזק.


ובמעבר חד…

שטפתם פנים והסדרתם את הנשימה? מצוין, מאחר והסרטון הבא הוא ההיפך הגמור מזה שקדם לו – קונספט חכם וקריאייטיב משובח אשר מצליחים לפצח משימה שיווקית מורכבת ולתת לה תשובה יצירתית יוצאת דופן באיכויותיה. סיכוי טוב שתרצו להריץ את זה שוב לאחר הצפייה הראשונה. אני בעד.


בונוס למיטיבי לכת: ככה מספרים סיפור – ברשת ובכלל

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה שבה חוזר ועולה כוחו של הסיפור ושל היכולת לספר אותו (Story Telling) כמרכיב בעל השפעה דרמטית בעולם השיווקי והתקשורתי בו אנו פועלים.
בעוד שעולם הפרסום הקלאסי מאלץ אותנו לבנות מסרים קצרים (בני 15, 30, עד 60 שניות לכל היותר), הרי שערוצי המדיה החברתית מאפשרים לנו לעצב וליצור מסרים ארוכים ומורכבים יותר, שמבחנם העיקרי הוא היכולת להחזיק את הצופים קשובים, דרוכים ומופתעים.

אם עדיין לא עשיתם זאת, חזרו לסרטון "הצפרדע" (על הגברת המכרכרת באמת שאפשר לוותר) ושימו לב ליצירתיות ולדינמיות שבו הוא עשוי, להומור הדק שזרוי לכל אורכו ולפאנץ' השיווקי שהופך את הצפרדע לכל-כך נהדרת.

ומאחר והייתם חביבים והחזקתם מעמד עד כאן, קבלו 3:51 דקות עם Joe Sabia, שיודע איך מחברים סיפור מרתק עם טכנולוגיה מתקדמת…

ניהול חוויית הלקוח: יצירתיות, מקצועיות ונדיבות בזמן אמת

27.12.13

חוויית הלקוח (Customer Experience) הינו מושג התופס מקום גדל והולך בשיח המקצועי של עולם השיווק, עולם השירות והעולם הארגוני בכלל. כמו מושגים רבים אחרים, גם כאן נמצא הגדרות שונות ומשונות ולצידן שפע תפיסות, שיטות עבודה וכלים ליישום.

ככלל, מנסים אנשי המקצוע העוסקים בתחום למצוא את השילוב האופטימלי בין יצירת תהליכים קבועים ושיטתיים התומכים בחוויה חיובית של הלקוח (ובמקביל במזעור והסרת אירועים ותהליכים הגורמים לחוויה שלילית), לבין יצירת אינטראקציות בהן "מזנקת" חווית הלקוח לגבהים חדשים, תוך שאיפה כי חוויה משמעותית זו לא רק שתשפיע על יחסי הלקוח עם הארגון לאורך זמן, אלא גם תגרום לו לשתף בחוויה את סביבתו ואת חבריו, לרבות הוירטואליים…

דוגמה עדכנית ומצוינת לפעילות מסוג זה תמצאו בסרטון המקסים הזה:

ובינתיים, בנתניה…
למה להעכיר את אווירת החג (פוסט זה נכתב בעיר שעורבה לה יחדיו ונהנית מטריפל מבצעים בחודש זה) ולהשוות את הקמפיין החכם והמוצלח הזה לקמפיין "לתת ולקבל" של סלקום – שמחייבת את המתעניינים במבצע לחתום על "הסכמה לקבלת פרסומות והצעות שיווקיות" ולחלופין מציעה להם "ליפול" על חבריהם עם בקשות למתנות… למה באמת?

האסטרטגיה: "סתם, כי בא לי לצ'פר…"
בשונה מתכניות "תגמול על-פי ביצועים" (Rewards) בהן מתוגמלים הלקוחות לפי היקף השימוש במוצרים ובשירותים אותם מציעה החברה (ע"ע מועדוני לקוחות, "הנוסע המתמיד" וכדומה), אשר מעודדות נאמנות ארוכת טווח אך הולכות ונשחקות לאורך זמן – מנוהלות מרבית פעילויות "הזנקת החוויה" ללא כל קשר לביצועי הלקוח עד כה, כי אם במטרה ליצור חוויה יוצאת דופן, אשר כאמור "תיצרב" בראשו (וליבו…) של הלקוח ואף תופץ למעגלים רחבים סביבו.

ובינתיים, בנמל תל-אביב…
ליהיא גרינר, צילום רונן אקרמןאחת התופעות השיווקיות הנפוצות בארצנו היא ניהול "אירועי השקה" אליהם מוזמנים מי שנכללים ברגע זה בצמרת רשימת "הסלבס" הכוללת שילוב של דוגמשיות, זמרים וכוכבים לרגע ושאר וונאביז, ובשתי מילים: ליהיא גרינר (צילום: רונן אקרמן).
קצת קשה להבין את ההיגיון העומד מאחורי ההשקעה הרבה בקהל הסלבי זה – הן מאחר והוא מוצף באירועים וממעט לשתף בדיווחים על המוצרים אותם קיבל, והן מאחר והשפעתו האמיתית על קהל היעד הרלוונטי הינה מוגבלת ביותר. האם התיק שקבלה הדוגמשית "בהנחת סלב" יגרום לאחרות לקנות אותו?

כבר לפני למעלה מ- 10 שנים  הגדיר סת' גודין – אז סמנכ"ל השיווק הישיר של יאהו! והיום גורו שיווק נערץ – את המשימה "לגרום להם להתעטש". עיטוש הוא כידוע תוצר של גירוי בדרכי הנשימה. חישבו כמה קשה לגרום לגב' גרינר שבעת הריגושים "להתעטש" ביחס למוצרים הניתנים לה (ע"ע OMG), לעומת כמה קל לגרום זאת לגב' כהן מחדרה, ממש כמו לגב' ג'ונס מאריזונה שהילד שלה מקבל לפתע את הטאבלט שהוא כל-כך מייחל לו…

השיטה: יצירתיות, נדיבות, מקצוענות… ושמחת חיים!
כדאי להתבונן שוב בסרטון מעלה, ולשים לב לכל מרכיבי הפעולה – החל מסריקת כרטיס הטיסה (שמאפשרת לזהות את הלקוח ואת מי שנמצא בסביבתו), יצירת האינטראקציה המפתיעה והלבבית עם לקוחות בכל הגילאים (כלל ישן: מי שמתייחס לילדים שובה מיד את לב ההורים), התארגנות לוגיסטית לרכישה ואריזה אישית של המשלוחים והעברתם לנקודת היעד, ניהול האירוע בנקודת ההגעה, וכמובן – תיעוד והפצה ויראלית של הסרטון שמוכיח לכולנו (כן, אתם שם מול המסך!) כמה כדאי וכמה כיייייף להיות לקוחות של WestJet.

אמרו את זה קודם, לפני? זה לא משנה…
האמת היא שהקמפיין של WestJet אינו "מקורי": קוקה-קולה עשתה את זה כבר לפני כמה וכמה שנים, עם מכונות חלוקה שיצאו מדעתן (בסרטון הראשון) ועם "משאיות האושר" שהפתיעו ושימחה אלפי הורים וילדים בכל העולם (בסרטון שלאחריו). אלא שמבחן "המקוריות" כלל אינו הפואנטה כאן – כי אם היכולת ליצור חווייה חזקה אשר מפתיעה את הלקוח, משמחת אותו ויוצרת שיחה חיובית ומפרגנת לחברה ומוצריה.

ובקיצור: קחו את הרעיון, נסו אותו בבית, ותיהנו מכל רגע.

שתהיה לכולנו שנה יצירתית, מקצועית, נדיבה ומלאת שמחה. אמן.

חדשנות בפעולה || עוד קמפיין מבריק של בריטיש איירווייז

30.11.13

מיטיבי הלכת בעולמות החדשנות והחשיבה ההמצאתית (Inventive Thinking) מכירים היטב את עקרון "ההתאמה לסביבה" – עקרון על-פיו מעוצבים מוצרים תוך התייחסות והתאמה לסביבה שבה הם פועלים, בדגש על הסינרגטיות שבין המוצר לסביבתו.

ברמה הבסיסית מדובר בהתאמה "עיצובית" של המוצר לסביבה ייחודית, וברמה המתקדמת יותר "בשיתוף משאבים" ואף ביצירת אפשרויות חדשות ומפתיעות הנובעות מהיחסים הסימביוטיים בין המוצר לסביבה – כמו בדוגמאות שלפניכם.

מוכן להפסיק?
זה מעצבן ומסריח. כמו הסיגריות שלך
stop-smoking-bus-advertisement

גשם גשם בוא
מרזבים מוסיקאליים בדרזדן, גרמניה
בית מנגן, דרזדן גרמניה

עת לכתוב
עט + תאורה פנימית לכתיבה בחשיכה
night writer led pen

גם לך זה כבר יצא מהאף?
קמפיין "סביבתי" של פנסוניק
nose hair trimmer 2

הביטו למעלה:
מהתאמה סטטית להתאמה דינמית-דיגיטלית בזמן אמת

הקמפיין החדש של British Airways (משרד הפרסום: Ogilvy & Mather) לוקח את מושג "ההתאמה לסביבה" צעד נוסף קדימה, כשהוא משלב סביבה סטטית (שלטי פרסום דיגיטליים הניצבים בלונדון בכיכר פיקדילי ובצ'יזוויק, בדיוק תחת נתיבי הגישה לנמל התעופה הית'רו) עם מדיה דיגיטלית הנשענת על דאטה-בייס דינמי המתעדכן בזמן אמת…

בעברית פשוטה:
כל פעם שמטוס של BA ממריא או נוחת בהית'רו קם הילד שבשלט ומצביע על המטוס במעופו, כשעל השלט עצמו מופיעים פרטי הטיסה, בסגנון: 'סתכלו, זו טיסת BA475 מברצלונה.

'סתכלו ותיהנו.

 


**********************************************
דבר המפרסם
לתיאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
עידן בכור | נייד 054-4534227 | ibchor@015.net.il

 

יצירתיות בפעולה: עיצוב חכם של מסרים בגובה העיניים

25.09.13

ANAR Foundation (אתר בספרדית כאן) הינו ארגון ספרדי הפועל במטרה להגן על ילדים ובני נוער בסיכון, החשופים למצבים של ניצול ואלימות. לקראת היום הבינלאומי למניעת אלימות כנגד ילדים יזם הארגון (בשיתוף עם סוכנות הפרסום של Grey בספרד) קמפיין שילוט אשר נועד להעלות את המודעות לנושא בציבור כולו, וכן לעודד ילדים הנמצאים בסיכון להתקשר למוקד הסיוע הטלפוני של הארגון.

האתגר: שתי ציפורים בשלט אחד
anar signלצערנו, וכידוע לכל מי שעוסק בנושא, חלק ניכר מהילדים הנמצאים בסיכון חשופים לאלימות ולניצול דווקא מצד בני משפחה, בין אם הוריהם או קרובי משפחה אחרים.
איך יוצרים שילוט הכולל מסר לציבור הרחב ולצידו מסר "סודי" אשר יגיע לעיניהם של הילדים בלבד ולא ייחשף לעיני הבוגרים הנלווים אליהם?

הפתרון היצירתי: דברים שרואים משם לא רואים מכאן
את הפתרון המבריק לאתגר הפרקטי תמצאו בסרטון הקצר הבא:

מוסר השכל: תשובות יצירתיות מתחילות בשאלות יצירתיות
שימוש שיטתי בכלים מקצועיים לניהול חשיבה יצירתית, כמו ניסוח מחדש (Re-Phrasing) ומסגור מחדש (Re-Framing) מאפשר לנו לצאת מפרדיגמות החשיבה, "מערכות ההפעלה" ו"הקופסאות" שבתוכן אנו רגילים לחשוב ולפעול, ולהרחיב משמעותית את מגוון הפתרונות האופרטיביים העומדים לרשותנו.

[ תשדיר פרסום ]
לתיאום מפגשי מנהלים, הרצאות וסדנאות בנושא יצירתיות בפעולה:
טל. ישיר 4534227 – 054
דוא"ל  ibchor@015.net.il

הילדים של קסטרו: מופע מרהיב של ציניות מסחרית

21.08.13

כמו רבים אחרים, גם אני נדלקתי על הפרסומת המגניבה של קולקציית הילדים החדשה של קסטרו, בעיקר בזכות השמחה האמיתית והאנרגיה האדירה שמביאים איתם עשרות הילדים שמשתתפים בה:


לרגע חשבתי שמדובר בפרסומת מקורית ומבריקה, אלא ששיטוט קצר ברשת* מגלה שהפרסומת, בה משתתפים תלמידי בית הספר למוסיקה ארטיק, מושתתת כולה על פורמטים קודמים של בית הספר, בהם מבצעים התלמידים קאברים לשירים מוכרים של אמנים ידועים, כמו למשל הביצוע הזה לשיר של טיילור סוויפט (Taylor Swift) אשר זוכה להצלחה מסחררת עם למעלה מ- 1.5 מליון צפיות בכל רחבי העולם:

… וגם הקאבר החביב הזה ל- Freedom של ג'ורג' מייקל:

הדמיון המוחלט בין הפרסומת של קסטרו לבין הקאברים במתכונת הבית-ספרית אומר דרשני – אין כאן גרם אחד של יצירתיות ומקוריות פרסומית, כי אם דוגמה מצוינת לסוד ההצלחה של סוחרי הטקסטיל בעת החדשה: לזהות פורמט מצליח, להעתיק או לקנות אותו בזול, ולתפוס עליו בעלות עם האטיקט של מותג הבית: הילדים של קסטרו.

הילדים של קסטרו? באמת?
מי לקח את הילדים החביבים שהצטרפו לבית הספר למוסיקה של "ארטיק" והעביר את הבעלות עליהם לידי קסטרו? באיזו זכות ובאיזה מחיר?
נותר רק לקוות שהמבוגרים האחראים של "ארטיק" לא רק שקיבלו את אישור ההורים למיסחור ההמוני של ילדיהם, אלא גם ידעו לדרוש ולקבל מהסוחרים של קסטרו תיגמול כספי נאות אשר יוכל לשמש למימון מלגות ולרכישת ציוד וכלי נגינה מהם ייהנו הילדים המוכשרים בהמשך הדרך.

* תודה לשירי מן-כץ שהערה שלה בפייסבוק של עטרה בילר הביאתני עד הלום.

מגע הקסם של הונדה: סקרנות, יצירתיות, תכנון, ביצוע

01.08.13

בשנת 2003 הפתיעה יצרנית הרכב הונדה (Honda) את עולם הפרסום הבינלאומי כאשר חשפה סרטון פרסומת שונה מכל מה שהכרנו: תחת הכותרת The Cog נפתח הסרט בגלגל אשר פוגע בגלגל אשר פוגע ב…וכך הלאה והלאה עד להופעתה של גיבורת הפרסומת: הונדה אקורד החדשה, מלווה בסיסמה – האין זה נחמד שהדברים פשוט… עובדים?!
קחו אויר וצפו ב-2 דקות מהפנטות של רעיון יצירתי, תכנון מדויק וביצוע מושלם.

האגדה האורבנית מספרת כי הונדה לא הסתפקה ברעיון המבריק כי אם גם התעקשה על ביצוע מושלם – לאחר תכנון קפדני של מסלול "ההפעלות" נדרשו מאות "טייקים" עד להשגת הביצוע המושלם בו בוצעה וצולמה כל שרשרת הפעולות ברצף אחד (כמו שתוכלו לקרוא כאן ולראות כאן).

שם המשחק החדש: סקרנות
עשר שנים מאוחר יותר, חושפת הונדה סרטון חדש, אשר הצליח תוך פחות מחודש לצבור למעלה מ- 4,896,536 צפיות (נכון לשניות אלו…). והפעם, תחת הכותרת סקרנות (Couriosity) מציגה הונדה מפגש יוצא דופן בין העולם "הריאלי" לוירטואלי, ואם תרצו גם בין המציאות לחלום, בין ההווה לעתיד ובין מה שקיים למה שיכול להיות, אם רק נהיה סקרנים ויצירתיים מספיק. מיטיבי הלכת וחובבי האנימציות ימצאו כאן ביצוע מבריק המשלב שורה של כלים טכנולוגיים שונים היוצרים במשותף סרטון חכם ומדליק במיוחד. שורו הביטו וראו:

כוחו של חלום: מבט רטרוספקטיבי אל העתיד האופרטיבי
הצפייה העכשווית בשני הסרטונים, שביניהם מפרידות עשר שנים בהן עבר עולם הרכב תהפוכות רבות, מאפשר לנו להתפעל לא רק מהיצירות עצמן אלא גם מה- DNA הארגוני שהן נושאות בתוכן: שילוב מרשים של מסורת עתיקת יומין של משמעת ועבודה "לפי הספר" (תכנון מדויק וביצוע קפדני תוך שאיפה לשיפור מתמיד), עם נכונות "לחלום חלומות", להתבונן במציאות במבט סקרני ולגלות פתיחות אישית וארגונית לרעיונות חדשים ויצירתיים.
honda the power of dreams logo 2זהו לטעמי, גם המסר האופרטיבי המאתגר עבור כולנו: מאמץ ניהולי "דואלי" המתמקד בו זמנית בשני ערוצים מקבילים – אחד העוסק בשמירת הניסיון, הערכים והידע הארגוני ובהקפדה על תהליכי התכנון והבצוע, והשני אשר "קורא תיגר" על הקיים (ע"ע סקרנות) ומחפש ללא הרף אפשרויות והזדמנויות חדשות.

*** דבר המפרסם ***
למידע נוסף ולתאום הרצאות וסדנאות בנושאי חדשנות וחשיבה יצירתית:
4534227 – 054
ibchor@015.net.il

מרוקאיות קשישות נהנות הרבה יותר (מהטרדה מינית) – עכשיו בסניפי חברת דואר ישראל

15.07.13

יותר למטה
יותר למטה… עוד קצת… עוד… הכי נמוך שיש

די מטריד לגלות כי דווקא בתקופה בה גוברת הרגישות הציבורית לכל הקשור בהטרדות מיניות לסוגיהן, ובשעה ששופטים ואנשי תקשורת נסקלים בכיכר העיר בעקבות התנהלות והתבטאויות שיש בהן אטימות כלפי הטרדות אלה – בוחרת חברת דואר ישראל לצאת בקמפיין שכל הווייתו מושתתת על הפנטזיה השוביניסטית הקלאסית לפיה חלומה הרטוב של כל אשה הוא להיאנס בברוטליות, או לפחות להיות מוטרדת כהלכה (רצוי על-ידי שודד איטלקי מסוקס ושרירי).

שודד איטלקי מסוקס ושרירי

ואם כבר סטראוטיפים נלוזים אז למה שלא נלך עם זה עד הסוף ונצוות למשימה את הסבתא המרוקאית שלנו, זו שכבר הרבה שנים "אף אחד לא עשה עליה חיפוש כמו שצריך" – ולכן היא יוצאת עם חברותיה לחופשה באיטליה, וכל השאר היסטוריה: שיטוט אקראי בסימטה הנושקת לפיאצה, מפגש מפתיע עם שודד עצבני ועתיר מי קולון, חיפוש קפדני ימינה שמאלה ויותר למטה,  מבוכה קלה בהעדר אמצעי תשלום נאות עבור השירות האיכותי (שנים שלא שדדו אותי ככה), ודילוגים שמחים בחזרה למרסל וג'קי שסוף סוף מקבלות את הטיפ בדרך אל האושר – לכו לסמטאות.

שנים שלא שדדו אותי ככה

לכו לסימטאות
כל זה, להזכירכם ולהזכירכן, כדי להעביר לנו את הבשורה המשמחת לפיה מציעה לנו דואר ישראל לרכוש דרכה כרטיס אשראי נטען, שלא מפריע לנו להגשים חלומות ולהיאנס לאור היום על-ידי איטלקים עצבניים ועתירי פפרוני, אבל מונע מהם לדפוק לנו את הכסף שבארנק ואת החופשה כולה. ואם בדרך לבשורה דפקנו גם דאחקה חביבה על הנשים שבחיינו בכלל, ועל סבתא עזיזה בפרט – יאללה כפיים.

ככה זה נראה ונשמע:

הערה: הגירסה מעלה הינה הגירסה המקורית של התשדיר כפי שעלה לפרסום ומופיע גם כיום בערוץ יו-טיוב הרשמי של דואר ישראל (כאן). בעקבות הביקורת הציבורית נערך התשדיר ונחתכו ממנו חלק מהסצינות הבוטות במיוחד. לטעמי אין בשינוי זה כל הקלה – הן מאחר והצופה אשר כבר ראה את הסרטון המקורי "משלים בראשו" את הסצינות הבוטות, ובעיקר מאחר וגם עריכה זו אינה משנה את המסר הסמוי עליו מושתת הפרסום – לפיו הנשים שבחיינו נהנות כאשר הן נאנסות, מנוצלות או סתם מוטרדות בעבודה, בשוק, בכיכר העיר או בחדרי חדרים.

מנהלי ומנהלות דואר ישראל ופרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב חושבים כנראה שמדובר בהברקה מדהימה – ולראייה, הם יספרו לכם בגאווה רבה, היא זכתה החודש בתואר הפרסומת האהובה ביותר.
אותי (ואני מקווה שגם אתכן ואתכם) זה מטריד.