הילדים של קסטרו: מופע מרהיב של ציניות מסחרית

כמו רבים אחרים, גם אני נדלקתי על הפרסומת המגניבה של קולקציית הילדים החדשה של קסטרו, בעיקר בזכות השמחה האמיתית והאנרגיה האדירה שמביאים איתם עשרות הילדים שמשתתפים בה:


לרגע חשבתי שמדובר בפרסומת מקורית ומבריקה, אלא ששיטוט קצר ברשת* מגלה שהפרסומת, בה משתתפים תלמידי בית הספר למוסיקה ארטיק, מושתתת כולה על פורמטים קודמים של בית הספר, בהם מבצעים התלמידים קאברים לשירים מוכרים של אמנים ידועים, כמו למשל הביצוע הזה לשיר של טיילור סוויפט (Taylor Swift) אשר זוכה להצלחה מסחררת עם למעלה מ- 1.5 מליון צפיות בכל רחבי העולם:

… וגם הקאבר החביב הזה ל- Freedom של ג'ורג' מייקל:

הדמיון המוחלט בין הפרסומת של קסטרו לבין הקאברים במתכונת הבית-ספרית אומר דרשני – אין כאן גרם אחד של יצירתיות ומקוריות פרסומית, כי אם דוגמה מצוינת לסוד ההצלחה של סוחרי הטקסטיל בעת החדשה: לזהות פורמט מצליח, להעתיק או לקנות אותו בזול, ולתפוס עליו בעלות עם האטיקט של מותג הבית: הילדים של קסטרו.

הילדים של קסטרו? באמת?
מי לקח את הילדים החביבים שהצטרפו לבית הספר למוסיקה של "ארטיק" והעביר את הבעלות עליהם לידי קסטרו? באיזו זכות ובאיזה מחיר?
נותר רק לקוות שהמבוגרים האחראים של "ארטיק" לא רק שקיבלו את אישור ההורים למיסחור ההמוני של ילדיהם, אלא גם ידעו לדרוש ולקבל מהסוחרים של קסטרו תיגמול כספי נאות אשר יוכל לשמש למימון מלגות ולרכישת ציוד וכלי נגינה מהם ייהנו הילדים המוכשרים בהמשך הדרך.

* תודה לשירי מן-כץ שהערה שלה בפייסבוק של עטרה בילר הביאתני עד הלום.

תגים: , ,

4 תגובות to “הילדים של קסטרו: מופע מרהיב של ציניות מסחרית”

  1. ירון Says:

    עידן בכור היקר,
    במקום להלין על כך שהילדים מנוצלים כאן ומגישים טקסט שמלא בקללות והרס עצמי אתה מתלונן על גניבת זכויות יוצרים? זה שהם מקללים ושרים על דהירת הרכב וריסוקו על גשר זה לא מפריע לך? תתבייש

    • Idan Bchor עידן בכור Says:

      ירון שלום,
      לצערי אתה מפנה את כעסך לכתובת שאינה רלוונטית: לא אני כתבתי את השיר, לא אני בחרתי אותו ולא אני מבצע אותו…
      אתה מוזמן איפה לפנות לאנשי "ארטיק" ואנשי קסטרו ולשטוח בפניהם את טענותיך (שאני מסכים איתן, אך מצאתי לנכון שלא להתייחס אליהן בבלוג זה שמתמקד בענייני ניהול, שיווק ופרסום ואינו מתיימר לעסוק בענייני חינוך, חשובים ונכונים ככל שיהיו).
      אשמח אם תשתף אותנו בתגובות, ככל שתהיינה. תודה ובהצלחה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Says:

    הי עידן רק כדי להרגיע דאגה שאני מאוד מאוד שמחה ומעריכה שהעלית בעניין זכויות הילד,
    הילדים שלי לומדים בבית ספר שלא רק מלמד רק לנגן, אלא עוסק ב"תרבות מוזיקלית", עם דגש על שתי המילים.
    זכויות הילד עומדות לנגד עיני המנהלים ההורים והילדים, יש על כך שיחה נרחבת ומרתקת. שבודאי הועצמה והפכה למשמעותית עם החשיבה המסחרית לקסטרו.
    הילדים שולמו היטב , נהנו, למדו, חובקו, ובעיקר … בחרו :)
    אני כאם אהבתי את שבירת המיתוס של אומנים עניים.. ויותר מכך נהנתי שהחלום של ילדי מקבל מציאות, נוכחות, הכרה ותגמול רציני ומכבד.
    ובעניין החדשנות היא לא רק עניין של יישום , היא מתחילה ביכולת לדמיין לחלום לרצות , ואת זה הילדים בארטיק מקבלים בכמויות עצומות.
    תודה על ההזמדנות לבטא ,אני נהנית מאוד מהבלוג שלך
    גלית

    • Idan Bchor עידן בכור Says:

      גלית שלום,
      תודה על התגובה שמביאה פן נוסף לדיון – מנקודת מבטם של ההורים אשר צריכים "להחזיק" את המתח המתמיד בין "השאיפה להצלחה" לבין "מחיר ההצלחה".
      החיבור בין עולמות "החינוך", "האמנות" ו"המסחר" יוצר שפע הזדמנויות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. החכמה, כמו תמיד, היא "להחזיק" ולנהל את זה בנחישות וברגישות.
      אשמח תמיד לדעת שהחלומות שלך ושל ילדייך מתגשמים.
      רק טוב, עידן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: