את קירות מרכז ההדרכה המחוזי של אחד מהארגונים הגדולים במדינתנו מעטרים ציורים נאיביים מעולם הטבע, כשבשולי כל אחד מהם נוספה כותרת ואמירה קצרה. מבט מקרוב מגלה שלכוונות הטובות חסרה עין בוחנת שתוודא שהאיכות הכוללת נשמרת לא רק "בתמונה הגדולה" אלא גם בפרטים הקטנים. אאוץ'.
אלא שזוהי רק ההתחלה. באולם ההרצאות עצמו אני מגלה שעון גדול התלוי על הקיר לנוחות המשתתפים ומראה את השעה 16:33. האם טעיתי והקדמתי בשעה?
לא, השעה 17:33 אלא שאף אחד ממאות המשתתפים, "מנהלי הביניים" והמנהלים הבכירים שאיישו את החדר הזה במהלך שלושת השבועות שחלפו מאז המעבר לשעון קיץ לא טרח כנראה להתבונן בנעשה סביבו, ואם התבונן לא ראה, ואם ראה לא קם מכסאו ובודאי שלא השקיע אף לא קלוריה אחת במטרה לחולל שינוי ולחבר את הארגון לסביבה שבה הוא פועל.
אפשר, כמובן, להפיץ מכתבי מנכ"ל עתירי קלישאות על תרבות ארגונית של מצוינות, הקשבה והתאמה לסביבה, יוזמה, הובלת שינויים ועוד ועוד, אבל כדאי לזכור כי כל אלה מורכבים ממאות ואלפי פעולות קטנות המחייבות ערנות, אכפתיות, לקיחת אחריות ומעשים בזמן אמת.
להשאיר תגובה