מבט לעתיד: המפגש המרתק בין הפיזי לדיגיטלי

כנס מנהלים אשר התקיים השבוע במסגרת סידרת מפגשי "פורום הבכירים" של היחידה להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה, התמקד בחיבור ההולך ומתעצם בין העולם הפיזי הישן והטוב לבין העולם הדיגיטלי החדש והמצוין – ובהזדמנויות הרבות אותן פותח בפנינו חיבור מרתק זה.
את הפן האקדמי של המפגש הביא ד"ר גיא הופמן, אשר עומד בראש המעבדה לחדשנות במדיה (miLab) בבינתחומי הרצליה, את הפן העסקי-יישומי הביא ניר טנצר סמנכ"ל פיתוח עסקי וטכנולוגיות במיקרוספט ישראל ואת הפן היזמי הביאו אנשי Interlude ו-Shaker, שני מיזמים המציעים חיבור מקורי ומרתק בין העולם הפיזי והדיגיטלי, אשר זכו לאחרונה בהצלחות מרשימות בשוק הבינלאומי.

השינוי הדרמטי בתפיסת העולם: ממציאות ליניארית למציאות רב-מימדית
במשך אלפי שנים התבססה "תפיסת העולם" שלנו על העולם הפיזי בו חיינו עד לאחרונה, אותו ניתן להגדיר ע"י 3 מרכיבים מרכזיים – מרחב, אובייקטים (Objects) מסוגים שונים, וזמן –  שלכל אחד מהם מימדים ליניאריים ברורים. אם עד לפני מספר שנים היה העולם הדיגיטלי "משובץ" (Embeded) בעולם הפיזי (קריא עולם פיזי עם "קטעים" דיגיטליים פה ושם), אשר שכיום הולכים ומוטמעים זה בזה (Blended) ויוצרים מציאות חדשה.
החדשות הטובות – שפע של הזדמנויות חדשות ברמת הפרט, הארגון, הקהילה ועוד ועוד…
החדשות בהרחבה – עלינו לנתץ חלק ניכר מתפיסות היסוד, מערכות ההפעלה והתהליכים שבהם הורגלנו לפעול, לגלות פתיחות לתפיסות וגישות שונות לחלוטין, ולפתח כישורים ומיומנויות אשר יסייעו לנו להצליח בסביבה המהירה, חסרת הוודאות והרב-מימדית הצפויה לנו בעתיד.
כחלק מתפיסה זו, בחרתי שלא "לסכם" את הכנס (כמקובל בגישה הליניארית…) כי אם להביא מספר תובנות ומחשבות, הן בהיבטים של פיתוח חדשנות אישית וארגונית,  והן בהיבטים יישומיים, ניהוליים ועסקיים.

כדאי לדעת: זה לא הכסף שמניע אותנו – זה הכייף!
כמו תחומים רבים אחרים, נשען גם תחום החדשנות בראש ובראשונה על המרכיב האנושי. מבט על המיזמים הרבים ההולכים וכובשים את עולמנו בשנים האחרונות מגלה כי חלק גדול מהם לא נולדו מתוך מוטיבציות כלכליות ("בואו נעשה מליונים!") כי אם מתוך רצון אישי וקבוצתי לביטוי עצמי ייחודי, ליצור משהו "חדש ומדליק", לעשות משהו טוב לסביבה ולעולם כולו, לקרוא תיגר על תפיסות קיימות ולפצח אתגרים טכנולוגיים, בירוקרטיים ותפיסתיים ("אנחנו נראה להם שאפשר!") – כאשר המעבר ליישום העסקי ("איפה הכסף?") של רבים ממיזמים אלה הופיע רק בהמשך הדרך, אם בכלל (ראו את שפע האפליקציות החינמיות המוצעות לנו).
אנשי הסוציולוגיה של המאה ה-21 ימצאו כי מאפיינים אלה תואמים להפליא את מאפייני דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90) אשר נוטים להעדיף מקומות עבודה וערוצי פעולה המעניקים להם הזדמנות לפיתוח אישי וביטוי עצמי על פני סביבות וערוצים המתמקדים ב"עשיית כסף" בלבד. 

מודל "המעבדה" (The Lab) אותו מפעילים היום ארגונים טכנולוגיים וארגוני אקדמיה מובילים מבוסס כולו על תפיסה זו: "קחו מרחב פתוח, כלים ומשאבים – צאו לדרך והביאו לנו משהו חדש וטוב". מי שירצה ליהנות מפירות גישה זו יצטרך לוותר על האובססיה לשליטה בהגדרות המשימה והבקרה הצמודה על תהליכי הפיתוח, להכיל את שפע הטעויות, הכשלונות והשטויות שיקפיצו לו את הפיוזים מעת לעת, ולהאמין כי בסוף הדרך יופיעו הרעיונות והפתרונות ששווים את המאמץ.
כמאמר המשורר: "ואיך נדע אם יש תקווה? שכשנבוא, שכשנבוא נמצא תשובה".

המון.כסף  Crowd Funding 
רבים מאיתנו לא רק רוצים ליצור "משהו חדש וטוב", אלא גם מוכנים לתרום משהו כדי שזה יקרה. שילוב של תובנה זו עם יכולות חדשות של העברת כספים באינטרנט גם בסכומים קטנים (Micro Payments), יוצר מודלים חדשים המאפשרים חיבור ישיר בין יזמים המעוניינים לגייס משאבים לבין הציבור הרחב אשר רוצה לתמוך במיזמים אלה, כל אחד לפי טעמו ויכולותיו. 
אחת הדוגמאות הבולטות ליישום מודל זה הוא אתר KickStarter.com המתמקד בגיוס כספים לפרוייקטים בתחומי היצירה והאמנות, אשר רושם בשנה האחרונה עלייה אקספוננציאלית בהיקפי הכספים העוברים דרכו ממליוני אנשים בכל רחבי העולם אל אלפי מיזמים בתחומים שונים ומשונים. הסבר קצר על הרעיון תמצאו בסרטון הקצר מטה, ומידע רחב ועדכני יותר באתר עצמו, כאן.

כל מי שמכיר את עולם גיוס הכספים בכלל, וזו של תעשיית ההיי-טק בפרט, מבין מיד את המהפכה הדרמטית אותה יוצר ערוץ גיוס חדש זה: לא עוד מרדף סיזיפי אחרי מנהליהן המדושנים והיהירים של קרנות הון-סיכון (VCs) המחפשות את "הסיבוב הבא", ולא תחינות למלאכים (Angels) המפזרים במשורה את מעותיהם – כל שעליך לעשות הוא להעלות את רעיון המיזם לאתר מסוגו של קיקסטארטר, ולקוות כי מספיק אנשים ימצאו אותו כמשהו ששווה להשקיע בו משהו. לא עוד "כך יעשה לאיש שהמלך חפץ ביקרו" – אלא "לאיש שההמונים מאמינים בו". חשוב לציין כי ברוב המקרים לא מובטחת למשקיעים כל תמורה (מניות, אופציות, דיבידנדים…) זולת תחושת הסיפוק מהסיוע להצלחה, בתקוה שתהיה כזו.
מוסר השכל: ההמונים שברחובות לא רק מחפשים "צדק חברתי" אלא מוכנים להיות שותפים פעילים למהפכה המחזירה לכל אחד מאיתנו את הזכות לקבל ואת היכולת לתת. 

GUI > TUI > NUI >>> BCI
ברוכים הבאים לעולם הממשקים (Interfaces), "ערוצי החיבור" בין המשתמש לבין הטכנולוגיה, עולם ההופך בשנים האחרונות לאחד התחומים החמים והמרתקים המפגישים בין תחומי הנוירולוגיה, הפסיכולוגיה, העיצוב, ההנדסה והייצור. כדוגמה אופיינית לשינויים בעולם זה ניקח את תחום המיחשוב האישי – אם בתחילת הדרך היה הממשק טקסטואלי (ע"ע DOS), הביאה לנו אפל לפני כמעט 30 שנה את הממשק הגרפי (Graphic User Interface ), לאחריו הגיע ממשק המגע (Touch UI), אותו מחליפים היום ממשקים המבוססים על "פעולות טבעיות" (Natural UI)  של שימוש בקול ובתנועות גוף (Gestures) אשר נמצאים היום בבסיס מערכות ההפעלה של הסמארטפונים שבידינו.
הדור הבא של הממשקים יהיה מבוסס על קשר ישיר בין המוח לבין מערכות המיחשוב הטמונות במכשירים (Brain Computer Interfaces). מחשבה על פיצה תקפיץ לי את ההצעות הרלוונטיות (תוך שימוש במאגרי שירותים מבוססי מיקום – Location Based Services), תנועה קלה של הראש שלי תאשר ותשלים את ההזמנה, הארנק האלקטרוני יסדר את עניני הפיננסים, ומערכת הניווט האינטראקטיבית תכוון אותי למסעדה או את השליח בדרכו אלי. בתיאבון.

מחיבוריות טכנולוגית לקישוריות רב-מימדית
אם עד כה עסקנו בהרחבת היכולות הטכנולוגיות לשיפור החיבוריות (Connectivity) עד לרמה שבה אנו "מקוונים" כמעט ללא הפסקה (ע"ע סמארטפון), הרי שעתה מתמקד המאמץ הטכנולוגי ביצירת ממשקים חדשים אשר יאפשרו לנו לא רק להתחבר אלא לתקשר גם אחרים, כמעט ללא גבולות – תוך תרגום חי של שפות לשוניות שונות וג'סטות בלתי מילוליות, ותוך שילוב של מידע משלים הנשען על מאגרי מידע אינסופיים (ע"ע מחשוב ענן) ואלגוריתמים חכמים לקליטה, ניתוח ודחיפת המידע הרלוונטי עבורנו בזמן אמת. דוגמאות ליישום התפיסה תמצאו בסרטון אשר סוגר פוסט זה.

הגדרה מחודשת של הסביבה הפיזית, הכלים ואופן הפעולה
היכולת ליצור מציאות מועשרת (Augmented Reality) בה משולבים תכנים פיזיים עם תכני מידע רלוונטיים תשנה לא רק את מרכיבי המיחשוב והתקשורת אלא תעצב מחדש את הסביבה הפיזית בה אנו פועלים, את הכלים העומדים לרשותנו ואת האופן בו אנו מתנהלים. טכנולוגיות מתקדמות, אשר עקב עלויותיהן הגבוהות היו זמינות בעבר לגופים עתירי תקציב בלבד (ע"ע ארגונים בטחוניים ודומיהם) הפכו לזולות וזמינות הרבה יותר – באופן המאפשר את שילובן בחיי היום-יום של כולנו. הסרטון מטה מציג כמה מהיישומים הנמצאים כבר היום בתהליכי פיתוח ויישום.
נראה דמיוני? חכו שנתיים שלוש…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: