מהפכה על שולחן המשא ומתן: מהבילטראלי אל הבלתי פורמאלי

רקע ותזכורת קצרה למי שלא היה בארצנו הקטנטונת לאחרונה…

את הכנס השמיני בסדרת מפגשי "על שולחן המשא ומתן", אשר התקיים השבוע בתל-אביב, בחרו אנשי Nest להקדיש להכרות עם תהליכי המו"מ הרבים הנלווים למהפיכת "הצדק החברתי" אשר פרצה עם מחאת הקוטג', סחפה את ההמונים לרחובות בהפגנות הקיץ, ונמשכת גם היום סביב מחאת המתמחים במערכת הרפואה.

מה קרה באירועים אלה? מה נוכל ללמוד מכך על תהליכי מו"מ הצפויים לנו בעתיד?

עורו ישנים משנתכם
'עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם, אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה' (הרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ג' הלכה ד').

בשונה ממפגשים קודמים, אשר נערכו באתרי כנסים קלאסיים, נבחר הפעם מקום הכינוס כביטוי לסממני המהפכה – בית תנועת עורו, הפועלת במטרה להקים "כיכר ציבורית" אשר תאפשר לכל אחד מאיתנו להיות מעורב ולהשפיע על סדר היום הציבורי, באמצעות רשת האינטרנט ומחוצה לה. יש משהו סימבולי במיקום ביתה של התנועה בבניין ישן ברחוב התעשייה בתל-אביב, איזור בו ניתן למצוא ערב רב של עסקים ישנים וחדשים. לאחר שצולחים את הכניסה המוזנחת ואת חדר המדרגות האפלולי מגיעים לאולם נקי ולבן, ובשוליו חדרי ישיבות מקורים בזכוכית אופנתית. שולחן הכיבוד מושקע ואיכותי כרגיל. אם תרצו – מטאפורה הרומזת לנו כי בתוך הג'יפה של החברה בישראל ניתן למצוא וליצור סביבה חדשה וטובה הרבה יותר עבורנו, אם רק נתעורר… קפה ומתחילים. 

המהפיכה: מה היה לנו – ומה השתנה?
לא רק המיקום, גם מתכונת המפגש שונה הפעם וכוללת סידרת שיחות אותן מובילים אנשי Nest, ונסה סיימן ומוטי קריסטל, עם כמה מהדמויות הנמצאות בחזית תהליכי המשא ומתן "החברתי", מצדדיו השונים של השולחן – החל מראשי התאחדות הסטודנטים, דרך יזמי מחאת הקוטג' וסמנכ"ל המחקר של "אמון הציבור",  ועד הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין. על מנת לעודד את ששת קוראי להגיע למפגשים הבאים ולא להסתפק בדיווח עליהם, בחרתי להתמקד בכמה תובנות אשר עלו במהלך המפגש.

* מו"מ חברתי: המעבר משולחן יציב לזירה דינמית. מניתוח תהליכי המו"מ הנלווים לתהליכי מחאה חברתית בעולם ובישראל, ניתן לזהות את הצורך בהגדרה מחודשת של הזירה ושל הפרדיגמה הניהולית ממנה נגזרות דרכי הפעולה והכלים ליישומן. בעוד שהפרדיגמה הקלאסית (הכוללת פורמטים של מו"מ ישיר בין הצדדים, מו"מ באמצעות מגשר ומו"מ רב משתתפים) מתבססת ביסודה על "יציבות השולחן" (למיטיבי לכת: ה-Setting), הרי שמו"מ חברתי מתאפיין בכניסה ויציאה של משתתפים שונים ומשונים, המנהלים במקביל לתהליכי המו"מ מול "הצד שכנגד" (גורמי הממשל) גם מאבקים פנימיים – מי מוביל? מהם האינטרסים והיעדים? מהם גבולות המאבק? וכדומה. תהליך זה משפיע לא רק על הצד "החברתי" כי אם גם על הצד שמנגד – אשר מתקשה לנהל מו"מ אפקטיבי מול קבוצה שמאפייניה שונים משמעותית מהמוכר והמקובל.

* פרטנריזם: הגדרה מחודשת של מאפייני השותפים לתהליך.  תהליכי מו"מ חברתי שוברים  גם את הפרדיגמות המתייחסות להגדרת מאפייני השותפים לתהליך – החל מהלגיטמיות לניהול תהליך מולם, דרך הציפיות מהם במהלך המו"מ, ועד הבטחון ביכולתם להחזיק לאורך זמן את ההסכמות שהושגו – המשפיעות כמובן על ניהול התהליך כולו. קריסטל מונה את הציפיות המרכזיות מהפרטנר לתהליך המו"מ, המתיחסות ליחסים שבינו לבין הגוף בשמו הוא נושא ונותן: היותו מייצג (Representative), לגיטימי (Legitimate), אחראי (Responsible), יכול "לספק את הסחורה" (Capable to Deliver) ולשאת באחריות (Accountable).
תהליכי המו"מ החברתי, המתאפיינים כאמור בדינמיות רבה של הרכב השחקנים בזירה, מקשים לנהל את התהליך בכלים ובשיטות אליהן אנו רגילים בזירה יציבה. הדוגמה המוחשית לכך הינה תהליך המו"מ המתנהל עתה בין האוצר לבין המתמחים: לכאורה, היו המתמחים אמורים להיות מיוצגים ע"י הר"י (הסתדרות הרופאים בישראל, אותה מוביל ד"ר אידלמן), אלא שהמתמחים "כופרים" במחוייבותם להסכם שבין האוצר לבין הר"י, ומבקשים לנהל מו"מ עצמאי. ומי מייצג אותם לצורך המו"מ? האם הסכמות שתתקבלנה עם מתמחה א' תקפות גם למתמחה ב'? כלל לא ברור. אנשי האוצר עצמם נמצאים אם כן במילכוד: סירוב לדון עם המתמחים יתפס כצעד מתנשא וכוחני, ומנגד הסכמה לניהול מו"מ נפרד מעלה שאלות רבות שהתשובות עליהן אינן ברורות.

* "דיאלוג קריטי": לאפשר את האפשרות. את מושג הדיאלוג הקריטי מגדיר קריסטל "שיח המתקיים בין שחקנים במערכות דינמיות ושמטרתו ליצור דפוסי פעולה שיאפשרו מעבר אופטימלי מפרדיגמה קיימת לחדשה". הדיאלוג הקריטי אינו תהליך המשא ומתן אלא תהליך המתנהל לפניו ובמקביל לו, ומאפשר "להחזיק" ולקיים אותו גם בסיטואציות דינמיות (לרבות כניסה ויציאה של גורמים חדשים לזירת המו"מ) ובסיטואציות בהן קיימים מתח וחוסר אמון בין חלק מהגורמים השותפים לתהליך. ברמה הפרקטית מנוהל בד"כ הדיאלוג הקריטי בערוצים שקטים ועל בסיס יחסי אמון בין-אישיים (בשונה מחוסר האמון בין הגורמים "הרשמיים"), תוך הבנה כי לכל המשתתפים רצון ליצור תהליך קונסטרוקטיבי, וכי ניתן להפריד בין הסכמה על "הפתרון" (עליו נסוב המו"מ) לבין הסכמה על ניהול התהליך והחזקתו, גם בסיטואציות משבריות.
ניהול מו"מ חברתי, המתאפיין כאמור בדינמיקה גבוהה וחוסר יציבות של שחקנים ואינטרסים, מחייב שימוש בכלים מתודולוגיים המאפשרים את החזקת התהליך, וביניהם בניית שפה מושגית חדשה ("צדק חברתי"), מבנה שיח חדש (שיתוף הציבור), דפוסי שיח חדשים (שולחנות עגולים), הובלה קונסטרוקטיבית (פתרון "מספק" מול "אולטימטיבי") והסכמה כי גם "אי הסכמה" הינה עמדה לגיטימית.

*  מו"מ פנימי כתנאי להצלחת המו"מ החברתי. אירועי "הצדק החברתי" של הקיץ האחרון הפגישו גופים רבים אשר התכנסו לשדירה פיזית אחת ותחת סלוגן אחד של "העם דורש צדק חברתי", אך עדיין נותרו שונים זה מזה הן באינטרסים ובהגדרת המטרות וההישגים הנדרשים, והן בהשקפותיהם לגבי דרכי המאבק וגבולותיו (ולראייה המתח והקרע הגלוי בין איציק שמולי, כמוביל הסטודנטים, לבין דפני ליף, כאחת ממייסדות מאהל המחאה).
סיטואציה זו מחייבת את מנהיגי הגורמים השותפים למאבקים חברתיים להשקיע את האנרגיה הנדרשת ליצירת קואליציה משותפת וחוקי משחק ברורים ומשותפים אשר יאפשרו פעולה מתואמת ויקטינו את יכולתו של הצד שמנגד לפעול בסגנון "הפרד ומשול" (ולעניין זה ראו את סירוב הסטודנטים לקבל את הצעותיו הנדיבות של ראש הממשלה, מתוך הבנה כי בכך הם ישמטו את מקומם כמובילי המאבק החברתי הכולל).

* האתגר הפרקטי: עיצוב ממשקים ותהליכים חדשים. מבט כולל על מאפייני המו"מ החברתי מגלה לנו כי הם אינם עונים על הפורמטים הקלאסיים המוכרים לנו, המתבססים כולם על סביבה יציבה יחסית – ומחייבים אותנו לעצב פרדיגמה חדשה של מו"מ "בלתי פורמלי", המתנהל בסביבה דינמית (ואולי אף כאוטית) ומול קבוצה גדולה של שחקנים בעלי אינטרסים שונים, חלקם אף ללא "ייצוג" מוסכם.

הצורך לחבר תהליכים בלתי-פורמליים למערכות פורמליות (כמו מערכות שלטוניות וכדומה) מחייב חשיבה חדשה ועיצוב יצירתי של מתודולוגיות, תהליכים וממשקים אשר יאפשרו זאת. מאחר ואין לצפות כי היוזמה לכך תבוא מהארגונים החברתיים (שחלק גדול מהם מהווה "ארגון זמני" כהגדרתו בשדה הארגוני) – הרי שהמשימה מונחת לפיתחם של הגורמים השלטוניים, שיציבותם רבה יותר. לאור ההנחה כי תהליכי מו"מ חברתי בעלי מרכיבים בלתי-פורמליים ילכו ויתפסו מקום גדל והולך בסל תהליכי המו"מ אותם מנהלים גופים שלטוניים, ולאור הנכונות אותה הביעו כמה מהמשתתפים במפגש לקחת חלק בתהליך המאתגר – נראה כי ההשקעה בו עשויה להיות משתלמת ביותר. האם יש לנו פרטנר למו"מ בנושא?

אפילוג שיווקי: רוצים להצטרף למפגשים הבאים? זו ההזדמנות.

תמונות מהמפגש (הקלק להגדלה)

תגים: כנסט, מו"מ, משא ומתן