The Innovator's DNA: חמש תשובות טובות + שאלה מצוינת

מהם "מרכיבי היסוד" המשותפים לארגונים שהחדשנות היא הבסיס להצלחתם?
האם מרכיבים אלה הינם "תכונה מולדת", או שניתן לפתח אותם ברמה האישית והארגונית?  ואם כן, כיצד עושים זאת?

סיפרם החדש של שלושת הפרופסורים לניהול –  Hal Gregersen, Jeffrey Dyer ו- Clayton Christensen (סקירה קצרה עליהם תוכלו למצוא כאן) – אשר יצא לאור השבוע בהוצאת הרווארד ביזנס רוויו היוקרתית, מנסה לתת תשובות לשאלות אלו ולהציע למנהלים בארגונים תובנות וכלים מעשיים לפיתוח חדשנות אישית וארגונית.
הספר מתבסס על מחקר בן למעלה משש שנים בו פגשו המחברים אלפי מנהלים מארגונים מובילים בכל רחבי העולם, תוך דגש על ארגונים אשר הוגדרו כחדשניים בתחומם. בנסיון לענות על המודל האמריקאי הקלאסי של ספרי מנהלים המציגים "מתכונים להצלחה", מתמצתים המחברים את תובנות המחקר ל-5 מיומנויות מרכזיות, אותן הם מזהים כבסיס המשותף למנהלים המצליחים ליצור ולקדם בארגוניהם תהליכי חדשנות פורצת דרך (Disruptive Innovation):

Associating – "לחבר (מחדש) את הנקודות"
היכולת לצרף מרכיבים מעולמות ומתחומים שונים, ובכך ליצור מוצרים ושירותים חדשניים המאפשרים לנו ליהנות מיכולות חדשות. הדוגמה הקלאסית (והבנאלית משהו…) היא קורס הקליגרפיה אותו לקח סטיב ג'ובס לאחר שהופסקו לימודיו בפרינסטון, קורס אשר הטביע בו את תפיסת העיצוב (Design) המהווה מאז ועד היום את הבסיס למוצריה של חברת אפל. חובבי החשיבה היצירתית יזהו כאן את מוטיב "הפירוק וההרכבה" המהווה את הבסיס האלמנטארי לתהליכי חשיבה יצירתית בכלל, ולחשיבה המצאתית (Inventive Thinking) בפרט.

Observing – להתבונן (בסקרנות)
היכולת "לפרק ולהרכיב" נשענת, בראש ובראשונה, על היכולת להתבונן בסקרנות על העולם שסביבנו ועל אנשים, תהליכים ותופעות הנקרות בדרכנוכדוגמה למרכיב ההתבוננות מביאים המחברים את סיפור הולדתה של Quicken, תוכנת הדגל של חברת Intuit, תוכנת הנהלת-חשבונות פשוטה ואינטואיטיבית אותה פיתח מייסד החברה, סקוט קוק,לאחר שהתבונן בנסיונותיה הנואשים של אשתו לעשות סדר בחשבונות הרבים של משק הבית המשותף שלהם…

Experimenting – לנסות ולהתנסות
בשונה מהתפיסה הפופולארית בקרב מנהלים רבים, לפיה עליהם לחפש את "הפתרון המושלם" (ומכאן גם הציפייה מאנשיהם ומיועצים חיצוניים להביא להם פתרונות כאלה, "ביד ומיד"), למדו מיטיבי הלכת בתחום החדשנות כי פתרונות רבים הינם תוצאה של תהליכי התנסות, בהם נבחנים רעיונות ופתרונות שונים, המתגבשים בסופו של דבר לפתרון המיטבי.
כדוגמה להשפעת תהליכי ההתנסות על עיצוב תפיסת עולמו ואופי פעולתו של המנהל, מביאים המחברים את ג'ף בזוס, מייסדה של Amazon, אשר בילה את ימי ילדותו בחוה החקלאית של סבו, מקום בו נדרשו מעת לעת פתרונות עצמאיים ויצירתיים לטיפול בתקלות ובסיטואציות מורכבות אחרות. במהלך שנותיה הראשונות של אמאזון, טוענים המחברים, עשו בזוס וחבריו נסיונות ושינויים רבים במודל העסקי ובתהליכי העבודה של החברה – עד שהגיעו למודל ולתהליכים שבהם היא פועלת כיום.

Questioning – לדעת. לשאול
אימרה ידועה גורסת כי "תשובות יוצאות דופן מתחילות בשאלות יוצאות דופן".  תהליכי ההתבוננות, כמו גם ההתנסויות והנסיונות אותם נערוך, יהיו בעלי ערך גבוה עוד יותר כאשר נדע לצרף להם גם שאלות היוצרות עבורנו ערך נוסף, כמו: מה למדנו מזה? מה ישפר את זה? מה הכי מרגיז או משמח אתכם במוצר או בשירות? מה יקרה אם…?

Networking – להתחבר. לשונה ולאחר
בשונה ממנהלים הנוטים ליצור קשרים עם עמיתים בתפקידים דומים לשלהם ועם אנשים התומכים בדיעותיהם ובאופן פעולתם, ניתן לזהות אצל מיטיבי הלכת בתחום החדשנות את הנטייה ליצור קשרים  עם אנשים בגילאים אחרים, בסטטוס חברתי וניהולי שונה משלהם, ואף  בתחומי פעולה אחרים חלוטין. הם יקראו ספרים בתחומים החורגים מתחומי עיסוקם והתמחותם, ילכו לקורסים, סדנאות והרצאות בתחומים מגוונים, ויחפשו כל העת, בתוך הארגון ומחוצה לו, אנשים ורעיונות אשר יעניקו להם השראה ויפתחו עבורם כיווני פעולה חדשים.
מיטיבי הלכת יזהו כאן את התשתית הניהולית החיונית להתנעה והטמעה של תהליכי "חדשנות פתוחה" (Open Innovation) – המבוססים על הרחבה מתמדת של מאגר הרעיונות ומגוון כיווני הפעולה העומדים לרשות הארגון.

…ולשאלת מיליון הדולר: אם זה כל-כך פשוט וקל, למה זה כל-כך קשה ליישום?
"מה הפתיע אתכם?" שואל המראיין את האל גרגרסן בדקה ה-13:30 של הראיון המופיע בסרטון מעלה. כאן אכן מגיע הטוויסט בעלילה ובראיון אשר זרם עד כה על מנוחות הבנאליה. הדקות הבאות בסרטון הן, לטעמי, החשובות ביותר. גרגרסן מישיר מבט אל המראיין ומשתף אותו בתובנה החשובה ביותר עבור כל מי שרוצה להפוך את החדשנות לאחד מעמודי התווך של הארגון:
ארגונים רבים מצהירים השכם והערב על "שאיפתם לחדשנות", אך כאשר בודקים מקרוב את התנהלותם בפועל ביחס לחמש המיומנויות המרכזיות אותן הזכרנו, מגלים כי ברוב הארגונים לא רק שלא מעודדים אותן, אלא אף מקשים על מי שמנסה לפעול לפיהן. שאלו את עצמכם:

* מתי לאחרונה שלחתם את עצמכם או את עובדיכם להתבונן בעמיתיכם או בארגון אחר?

* מהו מרחב הפעולה הניתן לכם ולעובדיכם לניהול נסיונות והתנסויות ומהו מרחב הטעויות העומד לרשותכם? 

* האם אתם מעודדים את עצמכם ואת עובדיכם לגלות עניין בתחומים החורגים מתחום עיסוקכם כפי שהוא מוגדר בארגון?

* מה אתם מבקשים מעצמכם, מעובדיכם ומיועציכם – תשובות טובות, או שאלות מצוינות?

[ עדכון והרחבות ]
ראיון נוסף על הספר (חפשו את ההבדלים), הפעם עם Jeff Dyer כאן.

תגים: , ,

תגובה אחת to “The Innovator's DNA: חמש תשובות טובות + שאלה מצוינת”

  1. דירוג החברות החדשניות של Forbes לשנת 2012: Salesforce מובילה בראש – ואיפה נמצאות גוגל ואפל? « הגיגית – הבלוג של עידן בכור Says:

    […] מבט מקרוב על החברות המובילות את הטבלה מגלה כי על פי רוב עומדים בראשן מנהלים אשר מגלמים הלכה למעשה את שלושת הגורמים ומהווים דוגמה אישית (Modeling) לכל אנשי הארגון – הם מגלים סקרנות החורגת מעולמו הצר של הארגון אותו הם מנהלים, נוהגים להפגש ולהתייעץ דווקא עם אנשים בעלי תפיסות ודעות שונות משלהם, מגייסים ומעסיקים עובדים ומנהלים אשר יוצרים מגוון ושונות (Diversity), הם מעודדים רעיונות חדשים והתנסויות חדשות גם אם אין בהם "תועלת מוכחת ומיידית", והם אינם נבהלים מהכשלונות הנלווים לעיתים לתהליכי חדשנות. סקירה מעט רחבה יותר של "כישורי ההמנהיגות" המעודדים חדשנות ארגונית תמצאו כאן. […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: