החדש של מלקולם גלדוול: "מה שראה הכלב" – עכשיו בעברית

לקהילה ההולכת וגדלה של חובבי ומעריצי גלדוול אין צורך ביותר מהכותרת מעלה בצירוף דחיפה קלה בנוסח: עכשיו גם בעברית. רוצו לקנות.

מלקולם גלדוול (Malcolm Gladwell), אשר נימנה על צוות הכותבים הבכיר של מגאזין "ניו יורקר" ונחשב לאחד הכוכבים העולים בקטגוריית ספרי הניהול, הוא דוגמה מצויינת לטשטוש הגבולות, כמו גם לנקודות ההשקה שבין העיתונות לספרות, ובראשן – היכולת להתבונן והיכולת לספר סיפור.

לאחר ההצלחה הרבה בה התקבלו ספריו הקודמים (באנגלית ובתרגום לעברית), בחר גלדוול לרכז בספרו חדש אסופה מובחרת מתוך מאות המאמרים אותם כתב ופירסם בעמודי "הניו יורקר" במהלך העשור האחרון, אותם הוא בחר לחלק לשלוש קטגוריות:
חלקו הראשון של הספר מוקדש לסיפוריהם של "גאונים מינוריים" (דוגמה ליכולת הניסוח החדה והמופלאה של גלדוול) שגלדוול מנסה "להיכנס לראשם" ולהבין את האופן בו הם חושבים ופועלים. החלק השני מאגד רשימות ומחשבות על היווצרותן של תפיסות ותיאוריות והשפעתן על התנהלותם של אנשים וארגונים קטנים וגדולים (לרבות מדינת ישראל – ר' בהמשך), ואילו החלק השלישי קורא תיגר על השיפוטיות הטבועה בנו ועל יכולתנו לנבא את התנהגותם של בני אדם באשר הם.

"העלילות" הרבות המכונסות בספר שבות ומדגישות את כשרונו יוצא הדופן של גלדוול, הניזון משילוב נדיר של סקרנות אמיתית, יכולת לברור ולארגן נתונים מורכבים המגיעים מקורות שונים, לפשט אותם ולסדר אותם מחדש באופן יצירתי, ומעל הכל – היכולת לבנות סיפור מרתק ומעורר מחשבה.

מבקריו של גלדוול טוענים כי הוא דוגמה לשטחיותה של העיתונות בימינו, וכי הניתוחים והרעיונות אותם הוא מציג הינם רדודים ופשטניים, עד כדי שרלטנות. מנגד, רואים אוהדיו הרבים את היכולת להציג נושאים מורכבים באופן קצר, פשוט ומובן לציבור הרחב כחשובה יותר מהכתיבה "המעמיקה והמנומקת" המיועדת ליחידי סגולה הספונים להם בבמגדלי השן האקדמיים או בקומות ההנהלה המנותקות מהשטח.

עבור גלדוול עצמו, נראה כי העיסוק במידת "רצינותו" כלל אינו רלוונטי: בשונה מרבים מעמיתיו המחזיקים מעצמם כ- גורו'ס וכמביאי הבשורה, גלדוול אינו מתיימר להציג "תיאוריות חדשות ופתרונות אולטימטיביים" וממילא אינו עסוק בלשכנע אחרים בטיבם ותקפותם של הרעיונות אותם הוא מציג במאמריו ובספריו.

או כפי שהוא מנסח זאת בסיום ההקדמה לספר: "כתיבה טובה אינה נמדדת על-פי כוחה לשכנע. בכל אופן לא סוג הכתיבה שתמצאו בספר זה. היא נמדדת על-פי מידת יכולתה לעורר בכם עניין, לגרום לכם לחשוב, לאפשר לכם להציץ לתוך ראשו של מישהו אחר…"

 

מוסף בונוס לבחורינו המצויינים: כשלים באינטליגנציה – הזווית הישראלית
את הזווית הישראלית בספר ניתן למצוא בפרק הנושא את הכותרת לחבר את הנקודות ואת כותרת המשנה הפרדוקסים של רפורמת האינטליגנציה. בשפת המקור של הספר, בה המילה Intelligence משמשת הן עבור "אינטליגנציה" והן עבור "שירותי המודיעין" – מהווה כותרת המשנה טיזר קנטרני משהו לדילמה הקלאסית המוצגת באופן רהוט ב- 15 עמודי הפרק: מה נכון יותר – לנהל את המאמץ המודיעיני באמצעות גוף אחד בעל יכולות וסמכויות רבות (היתרונות: איגום משאבים ומידע, החסרונות: ראייה חד-מימדית ודיכוי של דעות אחרות), או שמא באמצעות מספר גופים (היתרון: ביטוי של דעות שונות,  החסרונות: קושי ניהולי, מאבקי כוח וסמכות, כפל משאבים וסיכון להעלמותו של מידע רלוונטי).

הפרק, אשר מתחיל בתיאור הכישלון הישראלי עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומסתיים בניתוח הגורמים המביאים לבטחון המופרז האופייני להערכותיהם של ראשי אמ"ן בישראל לדורותיהם, מזהיר מפני הקלות בה נוהגים מומחים ופרשנים "לחבר את הנקודות לאחור" ומציג באופן מבריק את הסוגיה המרכזית המקשה על מתן הערכות מודיעין מדויקות בזמן אמת, בתחומים הלאומיים, הבטחוניים והעסקיים כאחד – הצורך לקשור בין "הנתונים הגולמיים" המתקבלים במערכת לבין הנחות היסוד שעל-פיהן מפוענחות "הכוונות" או "מגמות השוק" כפי שהן נתפסות על-ידי אנשי הארגון ומנהליו, הנחות אשר "צובעות" את הנתונים ומשפיעות באופן דרמטי על תהליכי קבלת ההחלטות.

כאן מצטרף גלדוול לשורה ארוכה של אנשי מקצוע ממגוון רחב של תחומים, המציגים את עולם המורכבות (Complexity) ואת היכולת לקבל החלטות מושכלות בתנאי עמימות וחוסר ודאות כאחד האתגרים המרכזיים בעולם הניהול העכשווי והעתידי.

שורה תחתונה: ספר חובה לחובבי גלדוול ולאלה שעדיין לא…

תגים: , ,

5 תגובות to “החדש של מלקולם גלדוול: "מה שראה הכלב" – עכשיו בעברית”

  1. יגאל חמיש Says:

    היי עידן,

    תודה על יופי של פוסט על כותב מוכשר ביותר!

    גם 'נקודת המפנה' (הספר הראשון שלו, The Tipping Point) יצא בעברית בהוצאת ידיעות אחרונות, הנה כאן: http://www.globes.co.il/serve/globes/docview.asp?did=893736&fid=1702

    זה טקסט די מכונן בנושא הרשתות החברתיות.

    שבת שלום!

  2. Idan Bchor עידן בכור Says:

    תודה יגאל.

    עדכנתי את הקישור לספרים בעברית ("נקודת מפנה" לא מופיע משום מה באתר של צומת ספרים).

  3. נילי Says:

    הי עידן,
    תודה על ההמלצה – נראה מעניין מאוד. מודה ומתוודה שלא הכרתי וגם שהתמלאתי סקרנות להכיר את הכותב.

    להשתמע!

    • Idan Bchor עידן בכור Says:

      כל הספרים מומלצים, אך למי שלא מכיר כדאי לטעמי להתחיל דווקא בספר האחרון – שהוא מגוון יותר מבחינת הנושאים והתובנות. מי שנדלק ממילא ימשיך אל היתר…

      קריאה מהנה!

  4. Zvika Roll Says:

    שוב פוסט מענין ורהוט על האיש והתופעה.
    אני רוצה להתייחס בשולי דבריך למבקריו של גלדוול. גלדוול פועל בשטח ההפקר שבין המחקר האקדמי ובין הידע הפופולרי. הוא כמעט והמציא את הז'אנר המבוסס על הנגשה ותווך של ידע אמפירי תוך אריזתו מחדש והפיכת "המידע" לסיפור. כמי שנאלץ עדין לקרוא מחקרים אקדמיים "טהורים" אני יכול להעיד שהנאה גדולה אין שם. הכתיבה, הניסוח והעריכה, הגם שהם מחוייבים תחת המשטר האמפיריציסטי, הופכים את הקריאה לא פעם לעינוי משמים שבאמת רק מי שחייב – צולח אותו (וגם זה בקושי).
    על הספקטרום שבין כותבים המהגגים ומלהגים מטפורות ועקרונות חסרי שחר ועד למחקר האקדמי הטהור, לגלדוול מקום חשוב בעיצוב צורת חשיבה ואופני צריכת מידע. נכון שהוא לא מייצר את הידע, אבל הוא ערוץ הפצה ומתכלל נפלא. הדיוק במקרה הזה רלוונטי הרבה פחות. מה שרלוונטי הוא שאנשים נחשפים בזכותו למידע שאחרת לא היו מגיעים אליו. נוסיף לזה תובנות מקוריות וכתיבה משובחת שהופכים את כל העסק לא רק לחשוב, אלא גם למעניין, ואפילו מהנה לשם שינוי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: