יודע חקלאי פיקח: מקיצוץ ברוטאלי לגיזום מעודד צמיחה

 יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
כי את הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.

(הורה היאחזות, מילים: יחיאל מוהר לחן: דובי זלצר. הנוסח המלא: לאחר התוכן השיווקי)

 פרולוג: מייבשים את השטח והורגים אותו…

"תודה על ההצעה שהעברת לנו. מאד התרשמתי, ואני חושב שיש בזה הרבה שכל, אבל אנחנו כרגע בתהליך של התייעלות, כך שעצרנו את כל הפעילויות שקשורות לפיתוח" במילים אלה סתם הסמנכ"ל את הגולל על פרוייקט שנועד לאתר הזדמנויות חדשות לקידומו העסקי והשיווקי של הארגון.

"אתה רוצה שנחשוב על מתכונת עם עלויות נמוכות יותר?" ניסיתי לגשש ולהציל משהו מהפרויקט.

"חבל על הזמן" מיהר הסמנכ"ל להגיב "יש החלטה ברורה של הדירקטוריון והנחייה של המנכ"ל: שום השקעה בפיתוח, פלוס קיצוץ משמעותי בהוצאות השוטפות".

"ואיך תקצצו? לפי מה?" הוספתי להקשות.

"פשוט מאד" נאנח הסמנכ"ל "כל חטיבה צריכה להגיש תכנית לקיצוץ של 20% בעלויות השוטפות שלה".

"ומה אומרים האנשים?"

"לא אומרים. כולם עם ראש באדמה. הרי ברור שחלק מהם לא יישארו פה".

"אם אני זוכר נכון היית פעם מושבניק" החלטתי לשנות כיוון.

"נכון".

"ובתור חקלאי פיקח, איך היית מתאר את המצב?".

"אנחנו מייבשים את השטח והורגים אותו".

כי את הזן יש לשבח: מקיצוץ ברוטאלי לגיזום מעודד צמיחה

"התייעלות" הפכה בשנים האחרונות למילת הכיסוי המכובסת לתהליכי קיצוצים דרמטיים המבוצעים בחברות עסקיות, בארגונים וברשויות רבות, כאשר המניע למהלך הוא על-פי-רוב גרעון מצטבר או תזרים מזומנים שלילי או חלש מהרצוי.

בצוק העתים, שבים חלק מארגונים אלה ומגלים את "הניהול הרזה" (Lean Management), בו הם מקווים למצוא את נוסחת הפלא: להמשיך להחזיק את הגוף (Organ) הנקרא ארגון (Organization) ואת תפקודו המלא, תוך קיצוץ דרסטי במשאבים הנדרשים לקיומו…

אלא שגישה זו, הרואה בקיצוץ העלויות את מהותו וייעודו של התהליך, לא רק שהיא מבטאת שגיאה בהבנת המושג Lean בהקשרו הניהולי, אלא שהיא אינה מביאה את התועלת הנדרשת לאורך זמן. יתכן אמנם שהארגון יקטין את עלויותיו בטווח המיידי והקצר, ואולי אף יראה מגמת שיפור בתזרים המזומנים, אך בטווח הבינוני והארוך תופענה, כפי הנראה, תופעות הלוואי של "דיאטת הקסם": תשתיות ארגוניות לקויות, יחסים לקויים בתוך הארגון ומחוצה לו, וסטגנציה עסקית אם לא גרוע מכך.

קבוצת המחקר אשר פיתחה את תפיסת ה- Lean Management כחלק ממחקר רחב היקף אותו היא ניהלה ב- MIT בשנות ה-80, ואשר אנשיה ממשיכים להוביל את הטמעת התפיסה בכל רחבי העולם גם כיום (במסגרת רשת LGN הבינלאומית ונציגיה בישראל), מעולם לא התכוונה להגדיר אותה כניהול "רזה" במובן Thin, כי אם כמטאפורה לארגון זריז וגמיש, הממוקד במטרה מרכזית אחת – השאת הערך (Value) ללקוח.

כל מה שאינו תורם ישירות להשאה (Maximization)  של הערך אותו מפיק הלקוח מהמוצרים או השירותים אותם מציע לו הארגון (קריא: פסולת, תקלות, זמני המתנה, מלאי וכדומה, וביפנית – Muda) יש לפעול לצמצומו עד כדי ביטולו המוחלט.

שם המשחק, אם כן, אינו הגדלת היעילות (Efficiency) כי אם הגדלת התועלת, ולצידה הקטנת מרכיבי ה-Muda אשר אינם תורמים להשגתה, מפריעים לה או מונעים אותה. כך למשל, יתכן והארגון יכול לבצע מטלה מסוימת תוך שימוש בחצי מכוח האדם הקיים כיום. במושגי עלות/תועלת יש בכך לכאורה הכפלה של היעילות התפעולית. אך האם מוסיף הבצוע "המשודרג" לתועלת ולערך אותו מקבלים הלקוחות? האם התקצרו זמני ההמתנה? קטנו העלויות ללקוח? לא בהכרח.

אם נשוב למטאפורה החקלאית – יודע חקלאי פיקח שהמאמץ להשבחה ולהשאת הערך הינו מתמיד ומתמשך, מעונה לעונה ומשנה לשנה, ומקיף את כל היבטי הגידול: הכנת התשתיות, איכות השתילים או הזרעים, ניהול קפדני של תהליכי הגדילה וההבשלה, ועד הקציר או הקטיף באופן הנכון ובמועד הנכון.

בחלק מהגידולים, ישולבו בתהליך מהלכים יזומים של דילול או גיזום להסרה של מרכיבים בלתי חיוניים, בצד חיזוקם והעשרתם של חלקי הירק, השיח או העץ ("המוצרים") המעותדים להגיע לידי הלקוח הסופי.

ההבחנה החשובה בין "כלים" ל-"תפיסות"

מזמרה היא כלי עבודה המאפשר חיתוך או גיזום של גבעולים וענפים דקים.
מה מבחין בין חיתוך (Cutting) לגיזום (Pruning)?

"חקלאי פיקח" יודע כי השימוש במזמרה הינו עניין של תפיסה ומיומנות – ניתן לחתוך גבעולים וענפים באופן ברוטאלי וחסר הבחנה, ומאידך ניתן לגזום אותם באופן התורם לצמיחה איתנה, פירות איכותיים ו/או פריחה מרהיבה.

מגדלי הורדים, למשל, מכירים היטב את השפעת איכות הגיזום על צמיחתו של שיח הורד ועל איכות הפרחים אותם הוא נושא. ספרים וקורסים מקצועיים רבים עוסקים בהקניית המיומנות לגיזום השיח במיקום הנכון ובזוית הנכונה.

 

גיזום נכון הוא המפתח להתפתחות שיח הורד ולאיכות הפרחים אותם הוא נושא 
משמאל לימין: גיזום גבוה מדי, גיזום נמוך מדי, גיזום בזוית ובגובה הנכון

הנמשל ברור: אין די ברכישת הכלי, כי אם יש צורך בהפעלתו המיומנת תחת "תפיסת ההפעלה" הנכונה. מנהלים בארגונים הפועלים בתפיסת ה-Lean אינם מחפשים כלים ופתרונות לשם "קיצוץ בהוצאות" או "הורדת עלויות" (Cost Reduction) כי אם תהליכים שיטתיים לגיזום (Pruning)  התורמים להסרה של גורמי "בזבוז" (Muda) ולהעצמתם של גורמים המניבים "פירות" איכותיים והיוצרים ערך עבור הלקוח.

… ולהיטיב בהרכבה: טיפוח החדשנות והסינרגטיות בארגון

מחממות הורדים לכרמי הענבים ומטעי ההדרים. דפדוף מהיר בויקיפדיה מלמד אותנו מהי אותה "הרכבה" אותה עלינו להיטיב ומהן מטרותיה (ההדגשות שלי. את הערך המלא והרחבות נוספות בנושא תמצאו כאן):

"הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון "עיניים"), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון – נקרא רוכב, הענף שעליו מרכיבים – נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע.

שימוש נפוץ של הרכבה הוא כדי לתת לצמח תכונות שתלניות טובות יותר, ופירות בעלי תכונות רצויות. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה, ועמידותו לתנאי קרקע שונים – כשל תכונות הכנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהכנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. …

… ההרכבה דורשת התאמה מסוימת בין המינים המורכבים. במקרה שההתאמה אינה מושלמת, העץ לא יתאחה כראוי, והוא עשוי להישבר עם עליית משקל העץ. תכונת התאמה זו, הנקראת שארות, היא אחד הגורמים העיקריים בבחירת הכנה.

… בדרך כלל ההרכבה מתבצעת במשתלה, אך אפשר להרכיב גם על עץ בוגר במטע, בדרך כלל כשמתעורר צורך להחליף זן במטע, או לרענון עצים מבוגרים שתנובתם ירדה."

פומלה – דוגמה קלאסית להרכבה מוצלחת

דומה שגם כאן הנמשל ברור: על-מנת לשמר ואף לשפר את תנובת הארגון ואת הערך שהוא מעניק ללקוחותיו, עלינו למסד תהליכי ריענון וחדשנות המתבססים, בין היתר, על שינויים והתאמות במבנה הארגוני.

לעיתים אכן נדרשות מהפיכות רדיקליות בארגון, אך במרבית המקרים ניתן לשפר באופן משמעותי את איכות הביצועים באמצעות התאמות ושינויים המתבססים על התשתית הארגונית הקיימת.

גם כאן אין די בהעברה ברוטאלית בסגנון "גזור והדבק" של אנשים וצוותים מענף א' לענף ב' בארגון, כי אם נדרשת פעולה נכונה, רגישה ומקצועית, אשר תאפשר ליצור את הסינרגטיות המרבית בין האנשים והיחידות השונות המעורבות בתהליך ("הכנות והרוכבים") – כמפתח לחדשנות (החלפת הזן והתאמתו לשוק) ולשיפור הביצועים (הגדלת התנובה).

אפילוג:
2011 בפתח.
הזדמנות להערך בפיקחות – כי את הזן יש לשבח ולהיטיב בהרכבה (היטיב בהרכבה).

תגים:

6 תגובות to “יודע חקלאי פיקח: מקיצוץ ברוטאלי לגיזום מעודד צמיחה”

  1. קלאודיה Says:

    עידן שלום,

    נהנית מאוד ממאמריך. אני מסכימה מאוד עם הניתוח שעשית, מעניין אותי לדעת האם דברת עם אותו סמנכ"ל על התובנות הכתובות כאן,
    האם נסית לשכנע אותו ע"י השוואת הארגון שלו לארגון אחר מצליח, אשר הפך לאפקטיבי והעלה את פדיונו ע"י שימוש בטקטיקות יותר חכמות מלבד היעילות (פיטורין). ועל העלות-תועלת בייעוץ וליווי. רווח עתידי מול הוצ' הליווי.
    אשמח יום אחד להצטרף אליך לפרוייקט ייעוץ.
    כמו שאמר לי פעם אדיג'ס (פחות או יותר…)-תעזוב אותם, ברגע שיגיעו למצב יותר גרוע אז יפנו אליך…בהצלחה!
    קלאודיה
    יוצת שיווקית וארגונית

    • Idan Bchor עידן בכור Says:

      קלאודיה שלום,
      תודה על התגובה המפורטת.
      לשאלתך – אחרי שנים רבות בעולם הייעוץ אני מנסה להכיר ולהפנים את מגבלותיה של הפוזיציה הייעוצית, על-פיה תפקידו של היועץ להקשיב, לחשוב ולהציע פתרונות, ובמידה ויש רצון לכך – גם להציג את החלופות האפשריות על יתרונותיהן ומחיריהן. תפקידו של הלקוח להקשיב, לשקול את שיקוליו, לקבל החלטות ולשאת בתוצאות (לטוב ולרע).
      ולכן – כל עוד מנהלים מבקשים להתייעץ ו/או לשמוע את דעתנו, כדאי שנשמיע אותה.
      מרגע שההחלטה נפלה, כמו במקרה זה – אין לטעמי כל טעם לנסות לשנותה. לא רק שלא נצבור נקודות לזכותנו, אלא אף נחשד כמי שמנסים "למכור בכוח" פתרונות המיטיבים איתנו אך לא בהכרח עם הלקוח.

      ואם כבר שיתוף פעולה וייעוץ קולגיאלי –
      אני ממליץ לך לחתום תמיד בשמך המלא ("קולה" יש הרבה, "קוקה-קולה" יש אחת), כך שניתן יהיה לגלות מי את ומה אפשר להרוויח מעבודה איתך.

      שוב תודה ובהצלחה,

      עידן (בכור…)

  2. יוסי Says:

    היי עידן
    כתוב בהומור על בעיה מאוד קשה ומורכבת שאנחנו נתקלים בה המציאות חיינו בארגונים. לצערי פתרונות לא נראים באופק
    יוסי

  3. מריון בורגהיימר Says:

    עידן שלום
    תודה רבה על הפוסט המעניין. החיבור שעשית עם השיר של כוורת, עוזר להפנמה וגם מעלה חיוך.
    מעניין גם לקרוא את התגובה שלך לשאלה של קלאודיה רוגל.
    תודה רבה.
    מריון בורגהיימר

  4. רונן בן-נפתלי Says:

    עידן יקר,

    מאוד נהניתי לקרוא את הפוסט הזה. יכולתך לתאר מצב כל כך מוכר במציאות במילים מסוגננות ותוך שימוש במטאפורות קולעות היא יכולת נדירה ומעוררת קנאה (קנאת סופרים, כמובן).

    כמה עצוב שאלה פני הדברים, אך כנראה שבסופו של דבר זה מותיר לנו הרבה עבודה, אם כי, זו בד"כ עבודה שיקומית, אחרי שמנהלים רבים והנהלות רבות גורמות לנזק הזה, לעיתים כמעט במודע. האינסטינקט של קיצוצים מרחיקי לכת (מול הלחץ הבלתי פוסק של בעלי המניות לרווחים בטווח הקצר) הוא כנראה חזק מרוב ההנהלות.

    שבוע טוב
    רונן

  5. Idan Bchor עידן בכור Says:

    ליוסי, מריון ורונן – תודה על התגובות.
    המציאות בה אנו פועלים היא אכן מורכבת ומאתגרת, בעיקר כאשר מבקשים מאיתנו פתרונות, אבל לא תמיד קשובים ומוכנים לאמץ אותם… כל עוד אנחנו זוכרים שאלה כללי המשחק, ומצליחים לשרוד ואפילו לחייך מעת לעת – יש עוד תקווה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: