האתגר הפרקטי: מחדשנות מגניבה לחדשנות מניבה

d797d793d7a9d7a0d795d7aa-d796d794-d7a7d7a9d7a7d795d7a9-d79ed799d795d7aad7a8-22

עבור תומכי החוק השלישי של ניוטון ("כל גוף מפעיל כוח נגדי זהה בעוצמתו לזה המופעל עליו"), היתה זו רק שאלה של זמן עד שמגמת העיסוק הרב בחדשנות (Innovation) תתעורר גל נגדי מסוג זה המופיע בכותרת הראיון עם אסתר דייסון (Esther Dyson), אשר הופיע בתחילת החודש במגזין כלכליסט, ואשר את הנוסח המלא שלו תוכלו למצוא כאן.

"חדשנות היא גישה ילדותית; אחת הבעיות עם ילדים היא שהם רוצים להיות שונים ולעשות דברים מסעירים שאיש לא עשה לפניהם. אבל רבות מהבעיות שהעולם מתמודד איתן יכולות להיפתר אם נלמד לעבוד באופן יעיל יותר. אין צורך בחדשנות, יש צורך ביעילות".  מפציצה דייסון בפתיחת הראיון.
קצת מוזר לשמוע את הדברים ממי שעשתה את הונה וקנתה את פרסומה דווקא בעולם הטכנולוגי, ומשקיעה היום זמן ומשאבים בהכנות לטיסה פרטית לחלל. דומה כי גם דייסון מבינה כי הלכה קצת רחוק מדי.
"חדשנות זה טוב ויפה, אבל כמו עוצמה – גם לה יש שני צדדים". היא מנסה לרכך את הפתיחה הפרובוקטיבית. "הדברים השליליים כוללים המצאות שאנשים לא מסוגלים להבין, חדשנות חסרת תועלת או מוצרים עמוסי פונקציות לא שימושיות. חדשנות לקויה באה לידי ביטוי במוצר חדש ויקר יותר, שלא מקנה לבעליו שום יתרון יחסי. גם חדשנות בתחומים של תרופות ממכרות, הימורים או כלי נשק ודאי אינה מועילה. חדשנות חיובית, לעומת זאת, נמצאת במודלים עסקיים חדשים, במוצרים זולים ועמידים יותר ובמתן פתרונות יעילים יותר לבעיות שאנשים מתמודדים איתן".

כאן דומה כי דייסון נוגעת בשאלות החשובות באמת, המעסיקות היום את כל מי שעוסק ברצינות בעולמות החדשנות והיצירתיות – ובראשן יצירת ההבחנה בין חדשנות מגניבה היוצרת מחיאות כפיים ושריקות התפעלות באצטדיון ההמוני, לבין חדשנות מניבה אשר שמחה תמיד על מחיאות הכפיים אך שמחה עוד יותר לראות את הכדור ברשת (ובקיצור: להשיג את ה-GOAL) ולשמוע את צלצול הקופה הרושמת.

הבלבול בין "יצירתיות" ל-"חדשנות" ובין "הברקה" ל-"ערך"
דומה כי גם דייסון, אשר התחילה את דרכה בעולם העיתונות ואמורה להיות רגישה לסמנטיקה בה היא משתמשת, עדיין מבלבלת בין עולם היצירתיות (העוסק, בין היתר, ביצירה יש מאין של רעיונות חדשים ובהמצאה של מוצרים ושירותים חדשים), לבין עולם החדשנות – שמהותו המרכזית היא שיפור יכולות ושיפור ביצועים, כפי שזה מוגדר בפשטות רבה בוויקיפדיה:

The term innovation means a new way of doing something. It may refer to incremental, radical, and revolutionary changes in thinking, products, processes, or organizations. A distinction is typically made between invention, an idea made manifest, and innovation, ideas applied successfully…  The goal of innovation is positive change, to make someone or something better . Innovation leading to increased productivity is the fundamental source of increasing wealth in an economy.

שימו לב במיוחד להבחנה בין המצאה (Invention), אשר נבחנת ומוערכת על-פי-רוב לפי מידת מקוריותה ושונותה מהעולם המוכר לנו, לבין חדשנות (Innovation) שמבחנה האמיתי הוא  מידת היישומיות (Applicability) ומידת הערך (Value) אותו היא יכולה לייצר עבורנו – כאשר "מרחב היישומיות" (המקום בו נרצה לפעול ולהשיג תוצאות טובות יותר) וסוג "הערך" (כסף, בריאות, יעילות…) נתונים לבחירתנו.

כאשר מתבוננים מחדש בדבריה של דייסון, על רקע הבחנות אלה, ניתן להבין את הסתייגותה מחדשנות המתבססת על שאיפה להיות "שונה ומקורי" (ולפיכך מעניקה משקל רב ליצירתיות), ומצדדת בחדשנות "פרקטית" – אשר יתכן ולא תהיה תמיד "מבריקה", אך תעניק לנו ערך גבוה יותר בתחומים הרצויים לנו.
את שאלת "האומץ הניהולי" העולה אף היא בראיון עם דייסון, ניתן לייחס למידת נכונותם של מנהלים לשאול את השאלות הנכונות ("יופי, זה מדליק ויצירתי… מה זה יתן לנו? מה נרוויח מזה? זה מעשי? מה הסיכונים?…")  ולבחור להתמקד בפעולות הנכונות המקדמות את הארגון ומטרותיו.

ואם נרצה לנסח זאת מחדש כפראפרזה על דבריה של דייסון:
יש צורך בחדשנות, יש צורך ביעילות – ויש צורך באומץ ונחישות כדי לחבר שני צרכים אלה למציאות אחת…

 ההזדמנות והפוטנציאל הגבוה בחיבור בין חדשנות ליעילות
במציאות של היום, בה אנו נדרשים "להביא תוצאות" במונחי רווחיות ויעילות, חוזר ומתגלה כי לא רק שאין סתירה בין עולם החדשנות לעולם היעילות, כי אם להיפך: הפעלה של כלים ומתודות מתחום החדשנות תוך הגדרת שיפור היעילות כפונקציית המטרה הרלוונטית, ושילוב יצירתי של כלי חדשנות בכלים קלאסיים לניהול יעילות ("ניהול רזה" וכדומה)  – יוצרים מרחב חדש של הזדמנויות לארגונים המעוניינים להמשיך ולפתח את יכולותיהם, תוך שיפור מתמיד ביעילות ובאפקטיביות אותן הם משיגים.

איך מטמיעים, הלכה למעשה, תהליכי חדשנות אשר הופכים את תהליכי "הקיצוץ והייעול" הנכפים עלינו ל-"מנופי צמיחה" הרצויים לנו? על כך ועוד, ברשימות הבאות…

תגים: , , ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: