כך זה עובד: חוויות מעולם ההדרכה המקומי

sabich-oved1

פרולוג: שלושת קוראי הנאמנים (כן, כן – מדובר בך!) יודעים כי מעת לעת אני נוטל את נפשי בכפי וצולל לעומקם האינסופי של אתרים שונים ומשונים – בתקווה שהחיטוט בערימות הבוץ והבוצה המוטלות בהם יביא הפעם לגילויין של פנינים נדירות. מיטב המומחים הצליחו לשפר מעט את המינון, אך לא למגר את מה שכנראה חזק ממני…

sabich

את הפנינה הזו מצאתי באחד מאתרי המדמנה (כל הפרטים, כרגיל, במערכת) – כיכר שוק אליה מתקבצים מעת לעת אנשי מש"א, לבלרי הדרכה ורוכלי סדקית המציעים את סחורתם לכל דכפין.
וכך כותבת ע. (לא נגענו, זולת הדגשה של משפט המפתח) בפנייה נרגשת לציבור הרחב:
"אני מחפשת סדנא/ הרצאה בתחום השירות שהיא קצת מעבר ל"תחייכו" ו"תהיו נחמדים". משהו עם איזשהו "טוויסט" חוויתי.
שמעתי פעם על הרצאה על שירות שלוקחים לסביח של עובד.
מדובר באוכלוסיה צעירה מאוד ברשת קמעונאית.
אודה להמלצות, אפשר גם במייל (…)."
(סוף ציטוט)

אפשר כמובן להסתלבט (שהרי הנה אנחנו פה), ואפשר להזיל דמעה על זילותו של עולם ההדרכה במחוזותינו – שזה מה שהוא מכיר, זה מה שהוא יודע לבקש, וזה כנראה גם מה שהוא יקבל (וכמקובל באתר – רוכלי הסדקית כבר מתקהלים ומציעים את מיטב מרכולתם "החוויתית".)

שהרי למה להתעמק בשאלה "מה הם (אנשי השירות הצעירים מאד) יודעים ומה הם עושים – ומה לא" (ולטפל בזה כמו שצריך…), ולמה להרגיז את הארגון בשאלות שבודאי יציפו הכשרה לא מספקת, סביבת עבודה לא תומכת, נהלים לא ברורים / מטופשים / לא הגיוניים, מנהלים שמפריעים וכדומה (ולטפל בזה…), כשאפשר להעמיס את האוכלוסיה הצעירה על מיניבוס ("מישהו מכיר חברת הובלות זולה ומדליקה"?), לנסוע לכיכר נוח ולסגור עניין ב-20 שקל למשתתף?

אפילוג: כתושב רמת-גן בדימוס אני יכול להעיד שהסביח של עובד באמת מצוין (גם אם לא "המנה הטובה ביותר ביקום" כמובטח בשלט), ויעיד על כך התור המשתרך על המדרכה באישון ליל, אבל האם החוויה המ-ד-ה-י-מ-ה הזו אכן תשפר לאורך זמן את רמת השירות של הארגון?
ועולם ההדרכה המקומי – מה יהיה איתו? 
>>>  מנה חוויתית של חומוסצ'יפסלט תוגרל בין העונים נכונה.

תגים:

7 תגובות to “כך זה עובד: חוויות מעולם ההדרכה המקומי”

  1. יוסי Says:

    עידן
    בעוד שנתיים תמצא את הקוריצה הזו מנהלת משאבי אנוש בכירה ואחר כך סמנכ"לית משאבי אנוש בארגון מוביל. אני מכיר את האתר המדובר. לצערי חלק גדול מההודעות שם הן בסגנון הזה. ומסתבר שכשיש ביקוש יש גם היצע. אחר כך מתפלאים למה המקצוע שלנו נראה כמו שהוא נראה.

  2. Zvika Roll Says:

    מילא אם היו לוקחים את העובדים לסביח של עובד או לחומוס של חסן או למוסך של מוישה כחלק מתהליך הכשרה עמוק, מקיף ועקבי. בדר"כ זה מתחיל בחויה ונגמר בחויה. גם עידן, וגם יוסי וגם אני – כולנו יודעים שאי אפשר להחליף הכשרות מקצועיות בגימיקים חד פעמיים – חוויתים ככל שיהיו. אנחנו לא חושבים שהילדים שלנו יכולים ללמוד מקצוע דרך "החויה" ואנחנו גם לא חושבים שהם יכולים ללמוד לנהוג באמצעות ביקור חוויתי בתחרות פורמולה 1. לצערי, יותר מדי אנשים שאמונים על בניית תשתית הידע והכישורים של הארגון חושבים אחרת.

  3. מייק Says:

    ואני הקורא השלישי שלך….זה שתמיד מתפעל על החיטוט הבלתי נדלה שלך באתרים חסרי חשיבות של רוכלים ורוכלות

  4. Idan Bchor Says:

    מרגש לראות שת שלושת קוראי מתכנסים זה לצד זה ומאוחדים בכאבם מול מערכי ההדרכה בארגונים…
    וזה הזמן לפנות לשלוש קוראותי – איפה אתן?

  5. asaf Says:

    האם התור הארוך בפתחו של "עובד" מידי יום ומידי שעה מעיד על כך שהאוכל מצויין, או בדיוק להיפך, אנשים רואים את התור ומניחים שהמקום מצויין ובכך יוצרים עוד תור.

    כתושב סירקין (בגבעתיים) בשנתיים האחרונות, אין לי ולו מילה רעה אחת על המקום, אבל מפה ועד למנה הטובה ביקום הדרך עוד ארוכה.

  6. ליאור Says:

    בכל זאת נראה לי שעובד הוא case study מעניין. לא תורת שירות שלמה כמובן, אבל כן חווית קניה היא בהחלט חלק מהשרשרת.

  7. עידן בכור Says:

    לליאור –
    בודאי שעובד הוא CASE STUDY מעניין, אך ככזה הביקור אצלו יכול להיות חלק מתהליך הדרכה, אך לא להחליף אותו (ראה התיחסות של צביקה רול מעלה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: