האלוף ונערות הגו-גו: על ניהול וערכים, חרמנות ואמינות

marom-go-go-2

החדשות הטובות: יש לנו חיל-ים, ויש לו מפקד
בשנה האחרונה אני נוהג להתקיל מעת לעת את חברי בחידון בו הם נדרשים לזהות שמות ופרצופים שונים. את שלמה ארצי, ולהבדיל את כבוד אנסי (בדימוס), מזהים כולם, את מירי בוהדנה כמו את יוסי בובליל מזהים רובם, את ישראל אומן (פרופסור, זוכה פרס נובל) מכירים מעטים, ואילו את אליעזר (אלי, צ'ייני) מרום לא זיהה עד היום אף אחד. שלוש הופעות רצופת בעמוד השער העיתון של המדינה עושות את שלהן, והיום כ-ו-ל-ם יודעים על מי מדובר. ועכשיו לחדשות בהרחבה: מה יעשה לאיש שבילה עם חבריו במועדון הגו-גו (שאת המפרט המלא של שירותיו הגלויים לציבור תמצאו כאן)?

החדשות הרעות למפקד ולמנהל הבכיר:  אין לך "חיים פרטיים"
הטענה כי מדובר בצינעת הפרט ובחייו הפרטיים של מפקד חיל-הים הינה בלתי ראויה. המקום היחיד אותו יכול לראות איש ציבור (ומפקד חיל-הים הוא בהכרח כזה) לראות כ"פרטי" הוא בד' אמותיו – בביתו הפרטי, ותו לא. ברגע שיצא מביתו, אין זה משנה באיזו שעה מדובר ומה הוא לובש לגופו, הוא נושא עימו את דרגותיו ואת תפקידו, על שלל הכבוד והכיבודים שהם מעניקים, כמו גם שלל המחוייבויות להתנהגות ההולמת את תפקידו.

פיקוד (ניהול), מורשת וערכים – ללא הפסקה 
כאשר פוסע מפקד חיל-הים אל תוככי מועדון הגו-גו, מתרווח בכורסתו, פותח כפתור ובוהה בפטמות המפזזות מולו, נמצאים עימו לא רק חבריו לחשק כי אם גם כל חבריו לנשק: קציניו וקצינותיו, חייליו וחיילותיו, כמו גם מורשת החיל עליו הוא מפקד, והערכים עליהם הוא מופקד. לא ברור מה בדיוק עבר בראשו של המפקד (וודקה? וויסקי? דיאט קולה?), ומה היה עושה לו היה מגלה בשולחן הסמוך את מפקד בסיס אשדוד ומפקד השייטת משיקים כוסיות, או מזהה לתדהמתו את עיניה הירוקות של פקידת הלשכה הצעירה מביטות בו מבעד למסיכה השחורה, בעוד היא מתחככת בעמוד המרכזי. האם היה מזמן אותה למחרת לשיפוט מהיר על חריגה מנוהלי הבטיחות בשטח רטוב?

החדשות הגרועות באמת: זו לא החרמנות, זו האמינות
נכון לרגע זה, נראה כי הבעייה החמורה באמת של מפקד חיל-הים, עמיתיו ומפקדיו, אינה החרמנות (שמוטב היה לשמור אותה למקומות מוצנעים יותר וציבוריים פחות) כי אם האמינות. רגע אחרי שטען כי מדובר "במעידה חד-פעמית", מודה האלוף עצמו כי היה במקום פעמיים לפחות (כלומר – "מעידה" במבצע 1+1). אלא שמעדויות המתפרסמות פה וגם שם (ובעוד עשרות פרסומים נוספים), עולה כי מדובר (לכאורה, לכאורה) בביקורים סדרתיים, בהם נהג המפקד לדבר עם אנשי המקום באנגלית, כלומר: ניסה להסתיר את זהותו, ובקצרה – ידע היטב כי נוכחותו במקום אינה ראויה ואינה הולמת את דרגתו ותפקידו.
כאן כבר מסתבך האלוף לא רק עם הציבור אלא עם מפקדו הישיר, הרמטכ"ל, אשר חרק שיניים אך העדיף להאמין להתנצלות ולטענת "המעידה החד-פעמית". אם אכן יש אמת בעדויות הסותרות טענה זאת (לכאורה, לכאורה), הרי שהכשל של האלוף אינו מסתיים בתחום החרמנות, כי אם גולש עמוק לתחום האמינות – תחום בו לא תיתכן כל פשרה בעולם הניהולי בכלל ובעולם הצבאי בפרט, ובודאי לא מול מי שנמצא בדרגתו ובתפקידו. האם יתעשת האלוף ויוציא את הערמונים מהאש, או שמא ידבק בגרסתו וישאיר את העבודה המלוכלכת לרמטכ"ל ולשר הבטחון היוצא? האם הם יכולים להרשות לעצמם פרשיה מביכה כזו בעת הזו?
ההימור הפרטי שלי: תוך שבועיים מהיום יש לחיל-הים מפקד חדש.

תזכורת: מי שמבטיח ומצליח – מרוויח
הזוכה הגדול בכל הפרשה המביכה והמיותרת הזו הוא כמובן מועדון הגו-גו (www.gogogirls.co.il) שלא רק שזכה בחשיפה תקשורתית חסרת תקדים, אלא הוכיח שהוא עומד בגאון בהבטחה השיווקית שלו:
החשפניות שלנו ידאגו שלא יהיה לכם משעמם לרגע.
לא מאמינים? תשאלו את צ'ייני (לכאורה, לכאורה).

תגים: , , , ,

3 תגובות to “האלוף ונערות הגו-גו: על ניהול וערכים, חרמנות ואמינות”

  1. יוסי Says:

    עידן.
    אני חושב שאתה צודק. כמנהל וכמנהיג הפרטיות היא בד' אמות ביתך. פעם בקורס מנהלים מנהל שאל אותי אם הוא הולך לחתונה של מישהי שעובד במשרד שלו הוא יכול לספר בדיחות גסות. אמרתי לו שמנהל גם כשהוא מוריד את המדים נשאר מנהל. בטח כאשר הוא מבלה בחברת האנשים אותם הוא מנהל. יש בעיה עם התנהגות כזו של מפקד. מצד שני מה עושים אם האדם מוכשר בטירוף, גאון בתחומו.
    לא יודע אם זה המצב כאן. אבל נקודה למחשבה. דרך אגב כאיש אוויר לשעבר מה המצב, בנושא הזה אצל הכחולים?

  2. מייק Says:

    כל מילה בסלע !!!

  3. ליאור ברקן Says:

    אני מסכים איתך לחלוטין. אותי מעניין הנושא בזווית שהיא טיפה יותר מאקרו – המפקד של מפקד חיל הים הוא הרמטכ"ל, הבוס של הרמטכ"ל הוא שר הביטחון והבוס של שר הביטחון הוא ראש הממשלה.

    אני עוד לא יודע מי יהיה שר הביטחון, אך כמו שנראה כרגע (אלא אם נלך לבחירות נוספות ומיותרות) בנימין נתניהו, מר שקר בכבודו ובעצמו יהיה הבוס של הבוס של הבוס של צ'ייני. אם לא מעט מתושבי ישראל בחר אדם כל כך לא אמין להיות ראש ממשלה בידיעה כי הוא כזה, איזו זכות יש לנו לשפוט את צ'ייני?

    הוא בסך הכל מעביר ידע בארגון לומד…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: