מחשבות בצהוב, כחול, סגול וכתום: על מיתוג, זהות ושפה

הקדמה חיונית:
פוסט קודם בו התייחסתי לארגז הכלים הצהוב של ורד מוסנזון (דפדפו 4 פוסטים דרומה מכאן ותמצאו) יצר דיאלוג מעניין בו שמחתי להתוודע לעיסוק שלה בתחום אותו היא מגדירה כ-"זהות ושפה".
מה זה בכלל "זהות ושפה"? את התשובה של ורד תמצאו כאן:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=596652  
הפוסט הזה הינו חלק מהדיאלוג ביננו. אתם מוזמנים להשתתף.

הערונת שנייה:
עקב תקלה טכנית תמוהה לא פועלת אצלי לעיתים פונקציית ה"לינק".
התוצאה, כפי שנוכחתם מעלה: הפניות "ידניות" וחסרות אלגנטיות… זה מטופל.

עולם המיתוג (Branding), שהיה פעם חכם ועמוק, עובר בשנים האחרונות צמצום והשטחה עד רמת הפלקט, כאשר כל מה שנשאר הוא "הניראות" – איך נראה הלוגו, איך נראות האריזות, איך נראית נקודת המכירה… ואם תרצו – איך נראית הקרחת של נינט ואיך נראית הפרזנטורית (!) החדשה של אופנת סוף עונה (מצטער, זה כל מה שנשאר לי בראש מהשיטפון בנחל אילון).

 

 הקרחא-נינה:
 קרחת בסגול + משקפיים בכתום בשירות הסלולרי הכחול.
 מי אמר Total-Branding ולא קיבל?
 

עולם הזהות והשפה כפי ש"ממתגת" אותו ורד מוסנזון, מנסה לצקת ולהעניק למותג רבדים נוספים הבאים לידי ביטוי באופן בו הוא מנהל יחסים ודיאלוג עם הקהל. כלומר – לא רק איך אני נראה, כי אם גם מה (ואיך) אני אומר.

מאחר ולארגונים יש "פיות" רבים שמבטאים אותו (החל מקמפיין פרסומי, דרך נציג השירות במוקד וכלה בחשבונית ללקוח), נדרש תהליך מסודר ומכוון כדי לעצב את הזהות (מי אנחנו) כמו גם את המסרים (מה אנחנו רוצים להגיד) ואת השפה (איך אנחנו עושים את זה באופן קוהרנטי בכל הממשקים התקשורתיים).

ומה עם קצת דינאמיות ויצירתיות? למה להיות כאלה כבדים ומקובעים?
זו בדיוק הפואנטה. זהות ושפה אינן אנטיתיזה לדינאמיות ויצירתיות, כי אם להיפך: דווקא כאשר הזהות ברורה והשפה מוגדרת וידועה – נוצר מרחב ליצירתיות אשר אינה רק הברקה רגעית, כי אם משרתת את המאמץ השיווקי המתמשך ותומכת במותג ובערכים אותם הוא רוצה "לנכס" בראשו של הלקוח.

לכו לקמפיינים השיווקיים הטובים ביותר בעולם ובישראל ותופתעו למצוא בדיוק את זה: רעיונות יצירתיים ודינאמיים, הנשענים על זהות יציבה ושפה אחידה ומוגדרת. ואם יש לכם האנג-אובר מהקמפיין האבסולוטי (שגם הוא השתנה לאחרונה וראוי להתייחסות נפרדת) שימו לב לקמפיין המקומי של טושיבה שהולכת כבר שנים עם המסר הכי חד. כמה פשוט, כמה מדויק, כמה חכם וכמה אפשרויות קריאייטיביות זה יוצר.

כלומר – "זהות ושפה" מאפשרות לנו ליצור בידול ברור, שהוא אחד האתגרים בשוק עצבני ועתיר שחקנים. כאשר אין לך אמירה ואין לך "טון" שיוצר הקשבה – כל מה שנשאר לך הוא לנסות לצרוח בכל הווליום. תשאלו את צביקה הדר.

 לא יכולתי לעשות עם זה כלום:
 אותה גברת, הפעם בשחור-לבן בארוע סגול
 בדואט מתוך פרוייקט "עבודה עברית" בכתום…
 
http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2800219

האם יש כאן "מסר חינוכי", רחמנא לצלן?
כן, וטוב שכך. חלק מאיתנו מתפרנס מהביצה השיווקית אך רוצה גם להשפיע עליה ועל הסביבה בה אנו חיים. ואם אכן "שפה יוצרת מציאות" אנו מעדיפים שתהא זו שפה עשירה וחכמה ולא שפה בה שולטתתטטתת!!1 הדלות והבורות.

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: