Open Innovation: חדשנות מבוזרת, משתפת ומאפשרת

עולם החדשנות ממשיך לתסוס ולהתפתח ולהציע מסגרות וכלים חדשים לכל העוסקים בתחום. אחד התחומים "החמים" הוא העיסוק בחדשנות פתוחה (Open Innovation) – בה נפתחים ומתרחבים מעגלי המשתתפים, אל מחוץ למסגרות הייעוציות או הפנים-ארגוניות המוכרות לנו משכבר.

במאמר מעניין המתפרסם במגזין הרבעוני של חברת הייעוץ McKinsey (אותו תוכלו לקרוא ולהוריד כאן) מציגים המחברים את המגמות התורמות לתהליך זה (ובראשן התפחותן המהירה של רשתות מקוונות המאפשרות דיאלוג עשיר ומהיר בין גורמים בתוך הארגון ועם גורמים שמחוצה לו), וכן את השאלות והמשוכות אותן יש לעבור בדרך: החל משאלות הנוגעות לבעלות על פטנטים וזכויות יוצרים על רעיונות חדשים, דרך שאלות הנוגעות לניהול התהליך (למיטיבי לכת: סינון, מיפוי ודרוג) ועד לשאלת אופני התיגמול (תיגמול כספי מול תיגמול במונחי שותפות, הכרה והוקרה).

בעוד שבתחומי היישום הפרקטי עדיין נותרות שאלות ותהיות רבות (שלהערכת המחברים תתבהרנה מעצמן במהלך הזמן) הרי שהמגמה עצמה של חדשנות פתוחה ומבוזרת הולכת וצוברת תאוצה, וזאת בזכות מספר תובנות מרכזיות:

א. ההבנה כי "החוכמה" אינה נחלתם הבלעדית של אנשי הארגון, אלא נמצאת גם אצל שותפים עסקיים, ספקים ואף אצל הלקוחות עצמם. תובנה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר במוצרים ובשירותים עתירי ממשקים – בהם יש משמעות רבה לחוויית המשתמש כשותף, כספק או כלקוח, וההזדמנויות הנוצרות מניתוח ובחינה משותפת של מכלול המרכיבים היוצרים חווייה זו.

ב. הרחבת תחומי החדשנות מהעיסוק המסורתי בפיתוח מוצרים חדשים לעיסוק בשיפור אובססיבי של תהליכים פנימיים וחיצוניים – מגמה המאפשרת שילובם של קהלים חדשים ורחבים הרבה יותר בתהליכי העלאת הרעיונות (ideation), בחינתם, דירוגם ויישומם המעשי.

ג. התועלת המיידית הנוצרת על-ידי אינטגרציה של מרכיבים חדשניים אשר אינם נוצרים בארגון אלא מסופקים לו על-ידי אחרים (יצרני OEM וכדומה), באופן המאפשר הורדת עלויות ו/או השגת ערך גבוה יותר (למיטיבי לכת: Value Innovation). התובנה כי חדשנות אינה חייבת להיות כולה "תוצרת בית" גורעת אולי מעט מגאוות היחידה ("אנחנו המצאנו ופיתחנו") אך מאפשרת הקטנת סיכונים, קיצור דרמטי של זמני הפיתוח הטכנולוגי והפיתוח השיווקי (time to market), הטמעה מהירה, יעילות תפעולית גבוהה יותר וחיסכון ניכר במשאבים.

ד. היכולת ליצור קבוצות עבודה וקבוצות פיתוח וירטואליות אשר אינן מוגבלות בגודלן ובמיקום הפיזי של חבריהן, ולחילופין היכולת לפרק משימות מורכבות למשימות משנה מוגדרות והקצאת קבוצות משתתפים ייעודיות להתמודדות עם משימות אלה. כדוגמה ליכולת זו מביאים המחברים את פרוייקט ATLAS בו לקחו חלק למעלה מ- 2,000 מדענים אשר פעלו ב- 165 קבוצות עבודה שונות, פרוייקט אשר נכלל במחקר משותף עם Oxford Internet Institute, עליו ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

בהיבטי הפיתוח הארגוני, מביאה מגמת החדשנות הפתוחה שפע של הזדמנויות חדשות – כאשר לתהליכים ולכלים הקלאסיים של "חשיבה המצאתית שיטתית" המתאימים בעיקר לפיתוח מוצרים נוספים כלים חדשים המתמקדים בשיפור תהליכים, בעיצוב מחודש של ממשקים פנימיים וחיצוניים, וביצירת רשתות ושותפויות חדשות עם שותפים, ספקים, לקוחות ומשתמשים מכל הסוגים.

ואפרופו רשתות ושותפויות – תודה למייק פולצ'ק על ההרמה להנחתה…

תגים:

6 תגובות to “Open Innovation: חדשנות מבוזרת, משתפת ומאפשרת”

  1. מייק Says:

    ואיפה התודות ? סתאאאאם.
    לתשומת לבך, ובהמשך לשיחות רבות שניהלנו בנוגע לניהול ידע, הרי שכל התופעות שמוזכרות במאמר, הן בליבת העוסקים בניהול ידע. יש מלעיזים הטוענים כי ההגדרה הבלתי פתורה של תחום ניהול הידע, מאפשרת לו להכיל תחומים רבים, כמו גם עולם החדשנות ויש בזה מן האמת.

  2. Idan Bchor Says:

    מייק יקירי,

    ביקשת – קיבלת: ראה תוספות ושיפורים בשורה התחתונה.

    ולעצם העניין: ככל שאנו עוסקים בהיבטים ובנכסים שאינם "פיזיים" (קריא: מחשבות, רעיונות, תובנות וכדומה), אכן נוצרת סימביוזה רבה בין עולמות ניהול הידע והחדשנות, ולטעמי האישי – טוב שכך.
    שהרי בשניהם אנו מעוניינים להסיט את המיקוד משאלות "המקור והבעלות" (על הידע / החדשנות) לשאלת אופן היישום כך שיהיה בעל הערך המירבי לארגון – וכאן מופיעות "הגישות הפתוחות" על שלל גווניהן.

    ואם כבר הרמות להנחתות: מה עם הבלוג שלך?

  3. שגיא חמץ Says:

    פוסט מצוין.
    שאלת "אופן הישום" נראית לי קריטית
    מהניסיון הקטן שלי ביישום כלי מדיה חברתית בארגונים
    אני חושב שאכן ניהול ידע הוא השותף הראוי והנכון להניע את המהפכה.
    חבל רק שבהרבה מאוד ארגונים בגלל שנים ארוכות של חוסר הגדרה
    הפכו יחידות ניהול הידע למחלקות קטנות מדי וחלשות מדי בהררכיה הארגונית.

    לדעתי החדשנות הפתוחה ובכלל כל נושא הצמחת רשתות חברתיות בארגונים
    הם נושא שיכול להחזיר את תחום ניהול הידע למרכז.

    ומייק באמת מה עם הבלוג
    לא הגיע הזמן :)

  4. פצ’ה קוצ’ה >> קותימאן >> חדשנות בניהול חדשנות « הגיגית - הבלוג של עידן בכור Says:

    […] עוד על חדשנות פתוחה […]

  5. ההנאה שבהנעה: לשנות הרגלים? בכייף! « הגיגית – הבלוג של עידן בכור Says:

    […] ומשתפת, אליה כבר התייחסתי במספר פוסטים קודמים (למשל כאן). מעניין כי מאחורי המיזם כולו עומדת יצרנית הרכב […]

  6. חדשנות נוסח אריקסון: 20 מחשבות, 10 שנים קדימה « הגיגית – הבלוג של עידן בכור Says:

    […] מנהלת אריקסון במודל של חדשנות פתוחה (עליה כבר כתבתי כאן), מודל הנשען על התפיסה כי "משאבי החוכמה" של הארגון […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: