מבט מלוכסן על תהליכי ניהול, החלטות וביצועים

יותר ויותר עיניים מערביות מופנות היום לזירה הסינית, בה מתרחשים לעיננו בו זמנית שני תהליכים בהיקפים חסרי תקדים: אסון טבע במימדים שספק אם ניתן לתפוס אותם במלואם, ולצידו ההכנות לאולימפיאדה – המהווה עבור הסינים הזדמנות להציג יכולת ביצוע בעלת עוצמה פנומנאלית.

עוצמה פנומנאלית זו, אשר היוותה אמש את הציר המרכזי בתכניתו החדשה של ניצן הורוביץ – "מחפש את המחר" בערוץ 10, מבטאת יותר מכל את אחד מצירי המתח בעולם הניהול העכשווי: הזיקה שבין עוצמת הביצוע (תזכורת פיזיקלית: עוצמה = כח * מהירות) לבין ההיבט האנושי המאפשר אותה: החל ממבנה "הפירמידה הניהולית", דרך תהליכי קבלת ההחלטות, ועד מוטת הכנפיים הרחבה, העלות הנמוכה והמשמעת האבסולוטית של "ריצפת הייצור".

ניתן לאהוב את סגנונו המתלהב-משהו של הורוביץ (אישית, אני נהנה לראות כתבים ופרשנים "מעורבים ומתלהבים") וניתן גם להסתייג ממנו (כמו שעושה אריאנה מלמד ב-Ynet), אך דומני כי דוקא בתכנית אמש הוא הצליח להביא ולבטא את הקונטראוורסליות הרבה לה זוכים אנשי השלטון הסיני בעת הזו – מהערצה וסגידה ליכולות הביצוע ועד החלחלה והסלידה מהניצול האנושי של המוני הסינים אשר משלמים את המחיר האמיתי אותה גובה יכולת זו, ואולי אף האנושות כולה – אשר לטענת נביאי הזעם צפויה להפגע מהתמוטטותו בלתי-נמנעת של הענק הסיני הגדל, לתפיסתם, מעל מידותיו ויכולותיו הריאליות.

 

אצטדיון "קן הציפור" בביג'ין:
מבט נדיר על הקשר בין "העוצמה הארגונית" לבין האנשים שבונים אותה

משמעות המשמעת: בין פירמידת הניהול לניהול הפירמידות
את עוצמת הביצוע משייך הורוביץ, כמו גם אחרים, לתהליכי קבלת ההחלטות הנשענים על פירמידה שטוחה ורחבה, הכוללת דרג החלטה מצומצם ותחתיו מספר קטן של דרגי ניהול ממושמעים המניעים צבא גדול וממושמע של נמלים עמלניות.
אין תהליכי "חשיבה משותפת", אין "פרשנויות אישיות" ויוזמות לשינויים, אין "ערעורים" אישיים ומקצועיים, ואין כל משמעות להיבטים "מוסריים"  – יש החלטה ניהולית ויש ביצוע שהאופציה היחידה לשנותו היא לבצע אותו חזק ומהר עוד יותר…

זוהי הזדמנות למבט מצמרר משהו על משמעותה של המשמעת כמשאב אנושי וארגוני, ועל "המיקום הנכון" שלה בציר שקצהו האחד מבטא אנרכיה מוחלטת וחוסר כל מחוייבות קבוצתית, וקצהו השני מבטא ביצוע במלוא היכולות האישיות, תוך צייתנות מלאה וחסרת כל עוררין.
האם "הפתיחות הארגונית" הינה על חשבון כושר הביצוע ברגע האמת, ולחלופין – האם "כושר הביצוע" הוא על חשבון "אנושיותם" של הפרט והצוות?

והנה הפרדוקס במלואו: מבט מפוכח על פלאי העולם האנושיים מגלה שבכולם בא לידי ביטוי מנגנון ניהולי זה, שיש מי שיכנו אותו "דורסני ומנצל" ויש מי שיזכו אותו בתואר "עתיר חזון, נחוש ואפקטיבי".
אז מי צודק, ולאן אנו הולכים?

תגים:

תגובה אחת to “מבט מלוכסן על תהליכי ניהול, החלטות וביצועים”

  1. Hadar Bechor Says:

    E-dan!

    Rachel Bechor and I are sitting here at the kitchen table and looking through your blog. Now Rachel understands what a blog is.

    Sorry I didn't get to talk to you more at the party…

    Be well,

    Hadar

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: