טעות לעולם חוזרת… וחוזרת… וחוזרת…

[ גילוי נאות: מזה שנים רבות שאני מלווה את רשות הדואר, אשר הפכה לאחרונה לחברת דואר ישראל. אני מודע היטב לאתגרים הרבים עימם מתמודדת החברה, למאמצים הרבים אותם משקיעים היום מנהליה הנאלצים לתמרן בין הדרישות לתוצאות עסקיות לבין רגולציה בלתי-אפשרית, כמו גם לפוטנציאל העסקי יוצא הדופן הטמון עבור החברה כאשר תשכיל לעצב ולהתאים את מכלול פעילויותיה למציאות החדשה בה היא פועלת.
כך שהפוסט הזה אינו בא להסתלבט או להקניט את אנשי הדואר החביבים, כי אם להעזר ב"הרמה להנחתה" אשר ציפתה לי לאחרונה בתיבת הדואר שלי – כהזדמנות למבט נוסף על הרווחים הטמונים עבורנו בניהול שיטתי של תהליכי שיפור ביצועים בארגון, ועל המחיר שאנו משלמים בהעדרם…
]

לפני מספר שנים החלטתי ליצור אי קטן של יציבות בחיי עתירי הדינאמיות, ושכרתי לעצמי תיבת דואר קטנה וחביבה באחת מסוכנויות הדואר הסמוכות לביתי דאז (דינאמיות כבר אמרנו?) – המשמשת ככתובתי הרשמית למרבית עניני העסקיים.
זה נוח, זה פרקטי, זה עולה מעט וכמאמר הפרסומות: זה כדאי.

כמדי שנה, ציפתה לי גם השנה בתיבת הדואר הודעה קצרה המציעה לי להמשיך ליהנות מהתיבה שברשותי, ואף לבחור לעצמי את התקופה המתאימה לי – החל מחצי שנה ועד שלוש שנים רצופות: 

doar-pob-prices-2.jpg

על-פניו, מהלך נכון והגיוני, למעט השימוש המסורבל והטרחני בשקלים בודדים + עשרות אגורות (למה לא 90, 165, 300, 440 ש"ח?).

אלא שכאשר מנתחים ביתר קפידה את "המחירון" מגלים עובדה מענינת הרבה יותר:
עבור השנה הראשונה נשלם 165.60 ש"ח, ברכישה מראש של שנה נוספת (קריא: שנתיים) נזכה בהנחה של כמעט 20% ונשלם עליה רק 136.80 ש"ח (וביחד = 302.40 ש"ח לשנתיים), אך מי שירצה "ללכת עד הסוף" ולרכוש כבר היום את השנה השלישית ישלם עליה תוספת של 138.80 ש"ח (441.20 פחות 302.40)- שהם 2 ש"ח יותר מאשר על השנה השנייה

למה? האם מדובר בטקטיקה חדשנית לתימחור ושיווק ארוך טווח?
סביר יותר להניח כי מדובר בטעות אנוש, אשר עלולה לקרות לכל אחד מאיתנו בסיטואציה זו או אחרת. אלא שזה הזמן לגלות, שאת אותה טעות בדיוק בתימחור השנה ה-3 זיהיתי כבר בעת חידוש השכירות לפני שנתיים והופתעתי לגלות שוב לפני שנה…
כלומר: מדי שנה בשנה מישהו בארגון לוקח את המחירון הקודם, מכפיל אותו בפקטור כלשהו (ומכאן גם נובע התימחור "המדויק" אך הבלתי ידידותי למשתמש) – וכך נולד המחירון החדש

נכון, על-פניו מדובר "בשטויות", בכסף קטן ובתהליכים אזוטריים בארגון. אלא שהנסיון מלמד שהמתודולוגיות הינן על-פי-רוב "חוצות ארגון" – כך שטעויות אופייניות בתהליכים אזוטריים חוזרות ומופיעות גם בתהליכים מערכתיים משמעותיים יותר.
יתירה מזו: נתונים המופקים ב"ריצפת הייצור" מהווים את חומר הגלם במערכות הארגוניות, כך שהחל מרמה מסוימת ומעלה נתפסים נתוני הבסיס כ"נכונים ומוחלטים" וכלל אינם עומדים לבדיקה והערכה מחודשת (Re-Assessment) – ועלולים לגרום לטעויות מערכתיות משמעותיות ורחבות היקף.

בשבחי המבט הנוסף: כי מי שמחפש… מוצא!

כאמור, טעויות אנוש הן חלק מהיותנו אנושיים. אלא שכאנשי מקצוע למדנו כי מול "טעויות אופייניות" כדאי לנהל תהליכי בקרה מובנים שתפקידם להקטין את הסיכונים ואת הנזקים שהם עלולים ליצור עבורנו. בדיוק לצורך זה נועדו תהליכי הגהה ומבט נוסף.

בשונה מהמקובל לחשוב, המשימה אינה לוודא שהכל בסדר כי אם להיפך – למצוא את הטעויות, וכאשר אנו מכירים את "הטעויות האופייניות" קל יותר למצוא אותן.
כאשר יש במערכת מישהו נוסף היכול לסייע לנו בתהליך, ניתן להעביר את משימת המבט הנוסף לידיו – הוא אינו שבוי בקונספציות שלנו, ובדרך כלל יזהה את השגיאות טוב ומהר יותר. כאשר אין מישהו כזה – כדאי שנרכוש את המיומנויות הנדרשות, ונשמש כבוחני האיכות ומשפרי הביצועים של עצמנו.
העלות: השקעת זמן ואנרגיה נוספת. התועלת: שיפור ביצועים והקטנת הסיכונים הגדולים והקטנים…

למיטיבי הלכת וחובבי האתגרים:
בטקסט מעלה מופיעות לפחות 3 טעויות כתיב ותחביר.
עכשיו, כשאתם יודעים שהן שם – נראה אתכם מוצאים אותן… 

תגים: ,

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: